מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מחמת הספק בעבירות חבלה חמורה ואיומים

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירה של רצח בכוונה תחילה, אך זיכה אותו, מחמת הספק, מעבירת הניסיון לרצח.
יצויין, כי על רקע האירועים המתוארים לעיל, ניתן, ביום 4.5.2011, על-ידי בית משפט השלום בחיפה, צו הדדי, לפיו על המערער והמתלוננת להמנע מלהטריד או לאיים האחד על השני, "בכל דרך ובכל מקום". זאת, בנוסף למניעת כניסתו של המערער לביתה של המתלוננת בעפולה ומניעת כניסתה של המתלוננת לדירת המערער בנשר .
עם זאת, קבע בית משפט קמא כי "אופיין של הדקירות, מספרן, ומיקומן, כמו גם החבלות שבסופו של יום נגרמו למתלוננת, יש בכל אלה כדי לעורר ספק בדבר כוונת הקטילה של [המערער]". לבסוף, קבע בית משפט קמא כי בשימוש בסכין לצורך דקירתה של המתלוננת, גרם המערער למתלוננת חבלה חמורה, ובשל כך הוא הורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
...
יישום עקרונות אלה בענייננו, מוביל למסקנה ברורה וחד משמעית, כי בדין גזר בית משפט קמא על המערער עונשים נפרדים ומצטברים, בגין עבירת הרצח ועבירת החבלה החמורה, ולא הוצגו בפנינו טעמים מבוררים, המצדיקים סטייה מן הכלל האמור.
לאור האמור, יש לדחות את הערעור גם לעניין העונש.
סוף דבר לוּ תישמע דעתי, ערעורו של המערער יידחה על שני חלקיו, כך שהכרעת דינו של משפט קמא, כמו גם גזר דינו, יוותרו על כנם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

באישום הראשון – מיוחסות לנאשם ביצוען של העבירות הבאות: חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
" (ההדגשה שלי – ה.א.ש.) בנסיבות אלה, הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק מבצוע העבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382 ו-380(ג) לחוק העונשין, ואשר יוחסה לו באישום השלישי.
...
בנסיבות אלה הנני קובע כממצא עובדתי שמועד הנשואים של הנאשם והמתלוננת הוא 1.5.09 ולכן האירוע מושא האישום הרביעי מתייחס לפרק הזמן שבין 1.5.09 ו- 1.8.09.
לאור כל האמור לעיל הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק מביצוע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין ואשר יוחסה לו באישום הרביעי.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני קובע כדלקמן: באישום הראשון, הנני מרשיע את הנאשם בביצוען של העבירות הבאות: חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לנוכח המקובץ, מצאתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מעבירת האיומים המיוחסת לו באישום השני, ולהרשיעו בעבירות המיוחסות לו באישום הראשון: חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
...
מסקנה: בכל הנוגע לאירוע מושא האישום הראשון, הן האלימות הפיזית והן האלימות המילולית שנקט הנאשם כלפי המתלוננת, אני מקבל את גרסתה של המתלוננת ודוחה בשתי ידיים את גרסתו של הנאשם.
משהגיע בית המשפט למסקנה כי יסודותיה של העבירה הוכחו, אל לו להכניס ראשו למסגרת סמכותה של המאשימה, שחזקה עליה כי שקלה שיקולים רלוונטיים בהכרעתה בין הוראות החיקוק שניתן היה לייחס לנאשם.
עקרון השיוריות בפלילים משבאנו לכלל מסקנה, כי אין מקום לכינונה של דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים, וכי במסגרת ההגנה מן הצדק אין להרהר אחר סבירות שיקול הדעת של התביעה בהגשת כתב האישום, דומה, כי תם מסענו" (פס' 68-67).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בפתח הכרעת הדין, אודיע כי מצאתי מקום לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת האיומים ומן העבירה של גרימת חבלה חמורה.
...
לאחר ששמעתי את עדויות המתלונן מזה והנאשם מזה, שוכנעתי כי הנאשם היה זה שהחל באלימות, כאשר המתלונן רק התגונן וניסה להימלט.
נוכח כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד, בניגוד לסעיפים 380 ו- 452 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 6.3.22 הורשע הנאשם בבצוע עבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וזוכה מחמת הספק מבצוע עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
עוד קבעתי בהכרעת הדין, כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מבצוע עבירת איומים, לאחר שנטען כנגדו בעובדות כתב האישום המתוקן, כי איים על בתה של המתלוננת.
...
מדיניות הענישה הנוהגת": עיון בפסיקה, לרבות בפסיקה שאליה הופניתי על ידי ב"כ הצדדים מעלה, כי על המורשעים בעבירה בגינה הורשע הנאשם הוטלו מנעד רחב של עונשים [ראה לדוגמה: רע"פ 7389/13 טייטלבאום נ' מדינת ישראל (17.12.13), רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נ' מדינת ישראל (5.4.20), ת"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' פלוני (16.7.17), עפ"ג(מרכז) 30709-01-12 ויאצסלב לופט נ' מדינת ישראל (27.3.12), ע"פ 3610-01-11 יוסף אלקובי נ' מדינת ישראל (13.7.11), עפ"ג (ירושלים) 38039-04-15 דוד רחמן נ' מדינת ישראל (10.12.15), עפ"ג (מרכז) 47734-01-17 דוד שרעבי נ' מדינת ישראל (16.5.17), ת"פ (תל-אביב) 14131-10-13 מדינת ישראל נ' מילשטיין (8.3.15), ת"פ (ק"ג) 4308-01-18 מדינת ישראל נ' ספיר ישראל פרלמוטר (22.12.19), עפ"ג (חיפה) 4007-01-16 איגור וולקוביץ נגד מדינת ישראל (18.2.16)].
סבורני, כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, בראי הפסיקה ובערכים המוגנים שנפגעו, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשלנגד עיניי תיקון 113 לחוק העונשין, כשלא מצאתי כי יש לחרוג לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ב"אילן- מרכז הכשרה ושיקום", במשך 5 ימים בשבוע, למשך 7 שעות במגבלות רפואיות, בפיקוחו של מפקח אלעד דרור, מספר טלפון נייד: 050-4062509.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו