לכן, פסק דין זה מתייחס לנאשם 1 בלבד, אשר ביחס אליו הוגש בהסכמה מיסמך שכותרתו "עובדות מוסכמות עליהן יסכמו הצדדים משפטית".
להלן פירוט העובדות שהוסכמו בין הצדדים: בין החודשים אוגוסט 2015 ועד לספטמבר 2016 פעל סוכן סמוי, להלן: הסוכן, בשירות משטרת ישראל, כחלק מהלוחמה בתופעת ייבוא וסחר בסמים, עובדה אשר לא הייתה ידועה לנאשם.
] בכל הנוגע לשאלת ההדחה, הלכה היא כי דוקטרינת "פח יקוש" לא אומצה במשפט הישראלי, כך שאין ההדחה או השידול למעשה עברייני פוטרים את העבריין מאחריות פלילית על ידי זכוי מאשמה, אלא עשויים להביא להקלה מסוימת בעונשו של נאשם [.
]
יוטעם, כי כדי להוכיח טענת "סוכן מדיח", ובכך להקים טענת הגנה מן הצדק, יש לעמוד בשני מבחנים: מבחן אובייקטיבי הבוחן את פעולת הרשות ובודק האם נפל פגם חמור בהתנהלותה, ומבחן סובייקטיבי הבוחן את נטייתו הספציפית של הנאשם לבצע את העבירה [.
...
ב"כ הנאשם טען עוד כי הסוכן לא בחל באמצעים בכדי להפעיל לחץ על הנאשם, וכי גם כשהנאשם חזר בו מכוונתו לטוס לדרום אמריקה בכדי ליטול חלק פעיל ברכישת הסמים, הסוכן המשיך ללחוץ על הנאשם להמשיך לפעול במסגרת הקשר הפלילי לייבוא הסם, ואף הפעיל לשם כך את אבו נאסר, שהינו עבריין מורשע שיושב ככלא שנים רבות.
נוכח כל האמור לעיל, משהתקיימו אצל הנאשם גם היסוד העובדתי וגם היסוד הנפשי, הנדרשים להרשעה בעבירה של החזקת סמים, התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) +(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
נוכח כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי הנאשם התכוון לממש ולהוציא לפועל את התכנית העבריינית, וכי שיחותיו ומפגשיו עם הסוכן נועדו לקדם את הוצאת התכנית העבריינית לפועל, כעולה מהעובדות המוסכמות, אין ספק כי התקיימו במעשיו של הנאשם, גם היסוד העובדתי, וגם היסוד הנפשי הנדרשים להרשעה בעבירה זו של קשירת קשר לפשע, ולכן התוצאה היא שהנאשם מורשע גם בעבירה זו של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
סוף דבר
סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, לאחר שדחיתי את הטענות של הנאשם להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, ואת הטענה בדבר הכשלתו ע"י סוכם מדיח, ולאחר שהוכחו כל היסודות הנדרשים להרשעה בעבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום, התוצאה היא שהנאשם מורשע בכל שלושת העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
