רק סמוך למועד הגשת התביעה התובע שינה את טעמו, הגיש בקשה להיתר בניה בקרקע וטען כי הוא בעל הזכויות בה.
עקרי הראיות
מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע עצמו, ושל בנו חמדי עליאן, ושניהם נחקרו על תצהיריהם.
תצלום אויר מיום 24.8.10 בו נראית בבירור גדר הבטון החוצצת בין שיטחו של התובע לבין חלקת המריבה, וכן ניכר כי בחלקה בוצעו עבודות לניקוי הקרקע ופינוי אבנים, החלקה נראית מיושרת וחונים בה משאית ורכב נוסף.
נטען לזיוף חתימות, לשינוי המפה המצורפת לייפוי הכח, ועוד כמפורט בטיעונים לעיל.
...
אני קובעת, איפוא, כי הנתבע הוא בעל הזכות (החוזית) בקרקע נשוא התביעה.
סיכום
לנוכח כל האמור אני סבורה שהתובע לא עמד בנטל ולא הוכיח את תביעתו, ולפיכך אני דוחה את התביעה.
באשר לתביעה שכנגד, לאחר שהגעתי למסקנה שהנתבע הוא בעל הזכויות בקרקע נשוא התביעה, הרי שהתובע לא היה רשאי לבנות על קרקע זו. נראה, איפוא, כי התובע לא היה רשאי לבנות בית על קרקע זו. עם זאת, עיקר הדיון בתיק שבפני התמקד בשאלות הזכויות בקרקע.
