זהות משפטית בין עושה שטר לערבים

דיון והכרעה: ראשית יוסרו משולחן הדיונים טענות חדשות שהועלו על ידי ב"כ הנתבעים בסיכומיו בדבר העידר חתימת הנתבע 2 על השטר שהוגש לבצוע וטענת נקיטת הליכים כנגד הערבים בטרם מיצוי הליכים כנגד החייבת העיקרית היא הנתבעת 1.

בעוד שלגירסת הנתבעת – הסתיימה מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים עם ביצוע התיקונים הנדרשים על ידה וכריתתו של הסכם שכירות עם השוכר החילופי, הרי לטענת התובע, כריתתו של הסכם השכירות עם השוכר החילופי היה מותנה בבצוע התיקונים טרם כניסתו למושכר כך שבהיעדר ביצוע בפועל – נגרם לתובע נזק של העידר דמי שכירות במשך 5 חודשים עד להכרתו מחדש באוגוסט 2016, תשלום שכר לבאת כוחו בהתנהלות עם הנתבעים לאחר תום השכירות ונזקים ישירים ועקיפים מהטיפול בעיניין לפי סעיף 20 להסכם השכירות כמפורט בסעיף 28 לסיכומי ב"כ התובע.

כאשר מוגש שטר אשר במהותו משמש כשטר ביטחון להבטחת התחייבות עתידית של עושה השטר, מוטל על הנפרע האוחז בו החובה לטעון ולפרט לא רק כי התנאי לפרעון השטר היתקיים וכיצד אלא גם את סכום הנזק שניגרם לנפרע כתוצאה מאי קיום התחייבות כזו או אחרת על ידי עושה השטר.

השיחה שמציג התובע עם השוכר החילופי לכאורה, אינה מפרטת כלל מתי בוצעה השיחה ומהי זהות המשוחח עם התובע.

...

סוף דבר הוא כי הנני דוחה את התביעה למעט החיוב בשכר טרחתה של ב"כ התובע אשר נאלצה לשגר מכתבים מספר בעניין, לבצע שיחות טלפון ואף לנהל פגישה משותפת בנוכחותה כעולה ממכתבה מיום 29.6.16 עד אשר ביצעה הנתבעת 1 את מלוא חובתה להשיב את המושכר לקדמותו כפי שקבלה אותו.

אלא שבנסיבות העניין, בהן נדחתה רוב רובה של תביעת התובע הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

בשטר החוב נקוב אך ורק התאריך בו נערך השטר אולם אין בשטר החוב כל תאריך של חתימת הערבים על גבי שטר החוב ולא מן הנמנע כי חתימתו של המבקש כערב על שטר החוב נעשתה במועד מאוחר יותר למועד התאריך הנקוב בשטר החוב.

בטרם אגש לדיון והכרעה בסוגיה המשפטית דלעיל, אתייחס לשתי טענות שהועלו ע"י הצדדים בסיכומיהם כדקלמן: טענת אי חתימה על כתב הערבות ע"י המבקש עיון בהעתק שטר החוב מיום 14.6.93 (נספח א' לתשובת המשיבה) מעלה כי הנו כולל בתחתיתו את פרטי הורי המבקש (שם +שם מישפחה + ת.ז) כולל פרטי המבקש עצמו ולצד פרטי הערבים מתנוססות חתימות הנחזות כחתימותיהם.

(5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין".

המשיבה ידעה ו/או היה עליה לדעת, לכל המאוחר, בשלב אימות החתימות על כתב הערבות באמצעות בדיקה פשוטה ע"י נציגה במעמד העסקה (עיון בתעודת הזהות של המבקש) כי הנה מבקשת לכרות הסכם עם קטין (על כל המשמעויות המשפטיות והכלכליות הנילוות לכך), ובכך להתוודע לצורך באישור העסקה עם הקטין ע"י ביהמ"ש, כדרישת הדין.

...

לאור כל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת הינה כי אין תוקף לכתב הערבות לטובת המשיבה עליו חתם המבקש בהיותו קטין, בהעדר אישור פעולת המבקש ע"י ביהמ"ש, כדרישת סעיף 7 לחוק.

סוף דבר אני מחליט לקבל את התביעה ומצהיר בזאת: כי המבקש אינו חייב למשיבה סכום כלשהו בגין כתב ערבות שנערך במסגרת הסכם להשכרת רכב מאת המשיבה.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום.

ראשית, בשטר נשוא התובענה, תחת הכותרת "ערבים לשטר", אישרו הנתבעים 2 ו- 3 בחתימתם כך: "אנו החתומים מטה ערבים ביחד ולחוד אוול לפרעון שטר זה ע"י עושה השטר. ערבות זו לא תפגע ע"י מתן ארכות או הנחות לחותמים ו/או לכל ערב ו/או לכל נושא שטר זה. אנו ביחד ולחוד מוותרים בזה על כל זכות לטעון טענת היתיישנות או כל טענה אחרת בקשר לשטר זה, בין היתר לפי הוראות פקודת השיטריות וכמו כן הננו פוטרים בזה את מחזיק שטר זה מכל הצגה ו/או משלוח התראות או הודעות מוקדמות". פשיטא, הנתבעים 2 ו- 3 ויתרו על כל טענה מכוח פקודת השיטריות, לרבות טענת אי הצגה לפרעון ומשלוח הודעת חילול, המהוה התראה לכל דבר ועניין.

בתצהיר ההיתנגדות הראשון העלתה סדרת טענות, כולל גם טענות משפטיות, ובין היתר טענה כי חברת עזורים הפסיקה את פעילותה וזו הועברה לחברת עזורים חשמל, ובסעיף 20 לתצהירה אמרה כי "חתימתי על שטר החוב נעשה (השיבוש במקור-י.ש.) כערבות לחובות חברת עזורים א.ד. בע"מ ולא לחובות חברת עזורים חשמל". עינינו הרואות, בתצהיר זה מתייחסת הנתבעת 3 לחתימה כחתימה שלה ממש.

אין בכל המסמכים האמורים אזכור לשם עזורים חשמל בע"מ. הנתבעים 2 ו- 3 אינם יכולים לשנות במחי יד את זהות החברה המתקשרת בהתקשרות עסקית עם התובעת, באמצעות משלוח הזמנות הנושאת כותרת חברה אחרת ששמה דומה מאד לשמה של חברת עזורים.

...

מטעמים אלה אני דוחה את עדותה של גב' זגר, בסעיף 3 לתצהירה כי הוסכם באותה פגישה שהחוב יופחת לסך 80,000 ₪.

סופו של דבר, לא הושג אישור מעין זה, והנתבע 2 גם לא עמד בתשלום הסך של 80,000 ₪.

אחרית דבר התביעה מתקבלת.

סכום שטר החוב המקורי הנקוב הנו 100,000 ₪, אך תיק ההוצל"פ ניפתח על הסך הנמוך יותר הנ"ל "שכן סכום השטר גבוה מהנזקים" שבגינם הוגש השטר לבצוע – נזקים נטענים שנגרמו לדירה שכורה בחולון שאותה השכירו מר בנימין רוזנבלט וגב' אילנה רוזנבלט (שהם שני הנתבעים שלפניי) לגב' אדוה לוי ולמר מנחם לוי, כאשר בשטר החוב שמסרו השוכרים למשכירים במסגרת חוזה השכירות חתומים שני השוכרים כעושי השטר ואילו מר נוריאל לוי וגב' רלי חתן (התובעת שלפניי) חתומים בשטר כערבים.

ביום 7.2.21 הגישו הצדדים לתיק הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים, לפיו יעוכבו ההליכים בתיק זה עד להכרעה שצפויה להנתן בהקדם בתיק ביהמ"ש הקשור שלהלן [תא"מ (שלום ת"א) 36109-08-20], תוך הסכמה שההכרעה שתנתן בתיק הקשור הנ"ל תחייב את הצדדים גם בתיק זה, והכול בשים לב לכך שמדובר בהליכים שבהן טענות התביעה וטענות ההגנה זהות, כאשר ההליכים המקבילים ניפתחו רק מאחר ששני הנתבעים בתיקי ההיתנגדות לא היו מיוצגים ע"י עו"ד. תיק בימ"ש תא"מ (שלום ת"א) 36109-08-20: תיק בימ"ש זה ניפתח לשם דיון בהתנגדות לבצוע שטר החוב, היתנגדות שהגיש מנחם ישראל לוי.

הנתבעים טוענים כי יש למחוק התביעה על הסף, מאחר שהתובעת מנועה מלהגיש תביעת השבה זו, כאשר אם היא רצתה להיתנגד לבצוע השטר נגדה (כערבה בשטר) מחובתה היה לנקוט בהליך המיוחד של היתנגדות לבצוע השטר (במועד או באיחור), ומאחר שהיא לא נקטו בו, חסומה בפניה הדרך המשפטית לתבוע השבה במסגרת תביעה קטנה זו. התובעת, בתגובה הנ"ל מיום 18.2.21, אינה מתמודדת באופן ממשי עם השאלה המשפטית הנ"ל, השאלה האם בהעדר הליך היתנגדות כאמור היא מנועה מהלגיש תביעת השבה.

...

בנסיבות המיוחדות ומאחר שאני סבור שקיימות זיקה ואף חפיפה (חלקית לפחות) בין התביעה שלנו לבין התביעות הקשורות הנ"ל (אותם שני הליכי התנגדות), אני סבור שראוי לעכב את בירור התביעה שלפניי, עד להכרעה שתינתן בתיק 36109-08-20.

אני קובע תזכורת פנימית (לצורכי מעקב) ביום 30.5.21 המזכירות מתבקשת לשלוח ההחלטה לצדדים + לעו"ד משה אמיר בפקס.

בנסובת ובנסיבות, המזכירות מתבקשת לשלוח החלטתי זו לתיק תא"מ (שלום ת"א) 36109-08-20, לצורך עיונה של כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ.

כפיר אף זיהה את כתב היד המופיע על השטר ככתב ידו (עמ' 17, ש' 15 – 16); כן מסר, כי במעמד החתימה היתקשר אליו יניב – העובד שנשלח להחתים את הערבים – ובקש לברר עבור הערבים מה סכום השטר ועל איזו ערבות הם חותמים.

שם הדר ארונות מעוצבים בע"מ ת.ז/ח.פ 514957281 כתובת אדום 23 א.ת כנות טל: 08-6583060 חתימת עושה השטר: [כאן מופיעה חותמת חברת הדר – א.ה.ה] ערבות אוול אנו ערבים ערבות אואל לתשלום השטר ע"י עושה השטר.

המחלוקת המשפטית שהובאה להכרעתו של בית המשפט במסגרת התביעה דנא, עניינה בשאלת תוקפו של שטר החוב נשוא התובענה.

...

אם כן, בסופו של דבר, נותרנו עם עדות בעל פה של הנתבע, כנגד מסמך בכתב שהוא שטר וכנגד שתי עדויות לסתור.

על מערכת היחסים ביניהם חולשים דיני החוזים ה"רגילים", המחילים על התובעת חובת גילוי "רגילה". לאור הראיות שהובאו לפניי, אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח שהתובעת לא עמדה בחובה זו. משאלו הן מסקנותיי, הרי שמשמעות הדברים היא כי לא נפל כל פגם בחתימת השטר ומכאן שהיא כשרה, תקיפה ומחייבת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה.