בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
עת"מ 46797-11-20 שירותי בריאות כללית (מחוז ירושלים) נ' מועצה מקומית מבשרת ציון- מנהל הארנונה וגזבר המועצה
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת דנה כהן-לקח
עותרת
שירותי בריאות כללית (מחוז ירושלים)
משיבה
מועצה מקומית מבשרת ציון- מנהל הארנונה וגזבר המועצה
החלטה
אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, אני מורה על מחיקת העתירה בנוגע לסעד מס' 5 מחמת העידר מיצוי ההליך המינהלי במסגרתו הועלו טענות זהות, תוך שיודגש כי העותרת שומרת על מלוא טענותיה בעיניין סעד מס' 5, ובד בבד המשיבה התחייבה לא לעורר טענת שהוי כנגד הגשת עתירה בעתיד בעיניין הסעד האמור, אם וככל שועדת הערר תיקבע בהחלטה סופית כי אין בסמכותה להזקק לטענות במישור חוקיות החיוב לאחור ו/או במישור סופיות החיוב לאחור.
...
עם זאת, לאחר שעיינתי בתגובה המקדמית שהוגשה מטעם המשיבה ביום 10.6.2021 בנוגע לסעד מס' 5, ניתנה ביום 13.6.2021 החלטתי במסגרתה ציינתי כך:
"המשיבה הבהירה בפס' 16 לתגובתה המקדמית כי היא סבורה שסוגית חוקיות החיוב הרטרואקטיבי אינה מצויה בסמכותה של ועדת הערר. עם זאת, המשיבה טוענת כי ראוי להמתין להכרעת ועדת הערר בסוגית סמכותה לדון בטענת חוקיות החיוב הרטרואקטיבי, שכן היא מועלת לפניה על-ידי העותרת (פס' 17 ואילך לתגובה המקדמית). אשר לעותרת - נראה כי היא העלתה בו זמנית טענות כנגד חוקיות החיוב הרטרואקטיבי הן לפני ועדת הערר והן לפני ערכאה זו למען הזהירות, כדי להבטיח עצמה במישור הסמכות. עם זאת, העלאת אותה טענה על-ידי אותו בעל דין לפני שתי ערכאות שונות באופן בו זמני, אינה מצב רצוי הן במישור היעילות הדיונית והן מחשש להכרעות סותרות במישור המהותי.
המסקנה העולה מכל אלה היא כי שני הצדדים מעלים ביחס לסעד מס' 5 בכתב העתירה, טענות זהות הן לפני ערכאה זו והן לפני ועדת הערר באופן בו זמני – העותרת מעלה בשתי הערכאות טענות כנגד חוקיות החיוב לאחור עבור שנים 2015-2019; ואילו המשיבה מעלה בשתי הערכאות טענות במישור סופיות החיוב לאחור, עקב איחור נטען בהגשת השגה למנהל הארנונה.
מונחות לפניי תגובות שני הצדדים בעקבות החלטתי הנ"ל. מהחומר שהוגש עולה כי הערר התלוי ועומד לפני ועדת הערר לענייני ארנונה, מצוי בשלב של קביעת מועדים להגשת תצהירים ושמיעת הוכחות.
שקלתי את הצעת העותרת, ואינני רואה להיעתר לה משני טעמים: ראשית, גם אם הערר בסוגית החיוב הרטרואקטיבי הוגש למען הזהירות כנטען על-ידי העותרת, אין להשלים עם מצב בו טענות זהות מועלות במקביל בפני טריבונאלים שונים.
אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, אני מורה על מחיקת העתירה בנוגע לסעד מס' 5 מחמת העדר מיצוי ההליך המנהלי במסגרתו הועלו טענות זהות, תוך שיודגש כי העותרת שומרת על מלוא טענותיה בעניין סעד מס' 5, ובד בבד המשיבה התחייבה לא לעורר טענת שיהוי כנגד הגשת עתירה בעתיד בעניין הסעד האמור, אם וככל שוועדת הערר תקבע בהחלטה סופית כי אין בסמכותה להיזקק לטענות במישור חוקיות החיוב לאחור ו/או במישור סופיות החיוב לאחור.
