ועדת חריגים עליונה במשרד השיכון

עקב הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה המשפחה, אישרה ועדת איכלוס עליונה לחריגים במשרד הבינוי והשיכון (להלן: ועדת האיכלוס העליונה) בתאריך 27.01.2003 מתן סיוע בשכר דירה למערער 2, לפנים משורת הדין, וזאת בהיתחשב גם במצבו הרפואי.

...

סוף דבר: בשים לב לכל האמור לעיל, אם תתקבל דעתי – פסק הדין, מושא הערעור, יתבטל ויוצהר בזאת כי על המשיבים להעביר למערער 1 את הסיוע שהיו אמורים להעביר לו, על-פי גובה הסיוע המפורט בנוהל ואשר אושר לאחרונה למערער בהחלטת ועדת האכלוס העליונה מתאריך 19.05.2013, וזאת החל מתחילת חודש אוגוסט 2008 ועד היום, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מעת המועד הנקוב לעיל ועד מועד התשלום.

במקרה זה – כפי שציין חברי – התוצאה היא גם מן הדין וגם מן הצדק.

לרקע מצבו הקשה הוצע לאב לקבל סיוע במתכונת של רכישת דירה, במקום סיוע בשכר דירה, והוא נעתר להצעה.

ערעור על החלטה של ועדה מחוזית ניתן להגיש לוועדת האיכלוס העליונה במשרד השיכון, המכונה גם "ועדת חריגים" (ראו סעיף 7.1.2 וסעיף 11 לנוהל דיירים ממשיכים וגם: בקי כהן קשת "ביקורי מעגל או ביקורת מעגלית" מעשי משפט ט 179, 184 (2017), להלן: כהן קשת, ביקורי מעגל).

...

אני סבורה, כי על משרד השיכון לשקול בכובד ראש את המצב הקיים, ולתת את השאלה האם נהליו, ואופיו של מוסד הביקור המעגלי עושה צדק עם אותן אוכלוסיות שידן אינן משגת ונאלצות לפנות אליו לסיוע.

סוף דבר - בחינה מחודשת של המקרה לאור המסקנות שהוצגו לעיל, אני סבורה כי ההחלטה המינהלית של משרד השיכון לא התקבלה על סמך תשתית עובדתית מספקת, וניתוח הראיות שהיו לפני הועדה כנדרש.

על כן העתירה מתקבלת במובן זה שהחלטת הועדה תבוטל, והעניין יוחזר לועדה המתאימה שתקבל החלטה חדשה ומנומקת בעניינו של העותר, כאשר כלל התצהירים, לרבות אלו שהוגשו במסגרת העתירה, מונחים לפניה.

מכל מקום אין בהבטחה זו כדי להוות הבטחה מנהלית מחייבת, מפורשת וקונקרטית דייה בכל הנוגע לדירה בה עסקינן (ר' לעניין זה גם קביעת ביהמ"ש העליון בפרשת ע"א 5566/18 עיזבון המנוח סמי שמעון ז"ל ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל (3.12.20) פס"ד של כב' הש' דפנה ברק ארז בו הנה קובעת, בין היתר, כי אפילו ניתנה הבטחה מנהלית אין לראות בה הבטחה מחייבת משניתנה בחוסר סמכות, בדיוק כמו במקרה דנא בו מצויה הסמכות לפתחה של וועדת חריגים עליונה ולא לפתחו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על הנסיבות הקשות בהן לכאורה הוצאה ההיתחייבות ממנו כאמור לעיל).

...

במצב דברים זה, דין העתירה כאמור להידחות מחמת הטענות המקדמיות בלבד.

מעבר לאמור, דין העתירה להידחות גם מאחר ולא מצאתי כי לאחר כל השתלשלות האירועים מאז מתן פס"ד הפינוי, ניתנה לעותרת התחייבות שלטונית ברת מימוש, ולפיה הינה רשאית להמשיך ולשהות בדירה הספציפית ללא פינוי עד למציאת דיור ציבורי חליפי.

סוף דבר העתירה נדחית.

הנתבעת טוענת, כי לאחר פטירת אימה, פנתה לתובעת בבקשה להשלים רכישת הדירה ואז נאמר לה, כי עליה להפנות בקשתה לועדת חריגים עליונה של התובעת ומשרד השיכון.

...

עדותה של הנתבעת הייתה אמינה ואני מקבלת אותה.

לאור כל האמור לעיל, דעתי היא, כי יש לראות בנתבעת כדיירת ממשיכה בהתאם להוראות החוק.

בכפוף לאמור לעייל, אני דוחה את התביעה.

עוד טענה כי בקשת התובע שהופנתה לועדת חריגים עליונה מיום 27.8.15 נדחתה אף היא.

במכתבה של עו"ס ענת מוסקוביץ, העובדת הסוציאלית שליוותה את התובע במועד הגשת הפניה אל משרד השיכון בשנת 2020, מכתב אשר הופנה אל הועדה העליונה האזורית וליווה את ערעור התובע בקשר עם תשובת המשרד בעיניין זה, מבהירה גב' מוסקוביץ מהן החובות החלות לשיטתה על העובדים הסוצאליים מטעם הנתבעת המלווים את הדיירים המוגנים, מהו המחדל שלשיטתה היתרחש בעיניינו של התובע ובהתאמה מהי ההתרשלות שבה התרשלה לכאורה הנתבעת.

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את נספחי כתבי הטענות (לרבות את נספחי כתב ההגנה מטעם צד ג') ובחנתי את הראיות מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד ולהלן טעמיי – ראש וראשון דומה כי נכון יהיה לפרוס את העובדות, המועדים, והכללים הרלוונטיים לענייננו, בכל הנוגע לזכאותו של התובע לקבלת סיוע בשכר דירה, כדלקמן: ביום 28.10.12 אובחן התובע כחולה במחלה נפשית; כשנתיים לאחר מכן, ביום 14.7.14, אושפז התובע במוסד רפואי למשך 3 חודשים; במהלך אשפוזו כאמור היה התובע מלווה על ידי עובדת סוציאלית של המוסד, ובסיועה ובסיוע אביו, עו"ד במקצועו, הוגשה בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר בנכותו.

בשים לב לתוצאה אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.