ועדה רפואית פסיכיאטרית בביטוח לאומי להערכת נכות נפשית

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 58665-10-20 27 ינואר 2021 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המערער מחמוד חיג'אזי ע"י ב"כ: עו"ד יצחק פז המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל פסק דין

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 19.10.20, אשר דנה בעיניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

הפגימות שהוכרו הן "כאבים בראש, גב תחתון וצואר". ביום 7.2.19 ועדה רפואית לעררים קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 26.6.2017, בגין הליקויים הבאים: 0% בגין בקע, לפי פריט ליקוי 19(ב), 0% נכות נפשית, לפי פריט ליקוי 34(ב)(1).

לטענת המערער, לצורך הערכת הנכות הפסיכיאטרית נידרשת הועדה לבחון בין היתר פרמטרים של הפרעה בכושר העבודה ונטילת טפול תרופתי, אולם הועדה לא התייחסה לכך שהמערער סגר את עסקו ונוטל תרופות מאז התאונה.

...

מקובלת עלי טענת המשיב, כי בהתאם ללשון פריט ליקוי 34, אין הוועדה נדרשת לבחינת כל הקריטריונים, ואלה משמשים כלי עזר בידי הוועדה בהערכת נכותו הפסיכיאטרית של הנבדק.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 37536-05-21 25 יולי 2021 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המערער אברהם אהרון ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברדה המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל פסק דין

לפי הטענה, קיימת סתירה מוחלטת בין קביעת הנכות הפסיכיאטרית בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 34(א)(4) ובין מצבו של המערער, והועדה לא הסבירה את קביעתה נוכח הממצאים השליליים הקשים שתיארה בהחלטתה וביחס לתעוד הרפואי בתיק.

קביעה זו אף מתיישבת עם האמור בחוות הדעת המשלימה מיום 28.8.16, בה תיאר ד"ר אבנון, כי "מאז הדו"ח מצבו הנפשי השתפר מעט", אולם חרף "שיפור קל" העריך את נכותו הנפשית של המערער בשיעור 100%.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין להידחות.

אף מקובלת עלי טענת המשיב, כי ההמלצה בחוות הדעת לנכות נפשית בשיעור 100% היא ללא הפניה לפריט ליקוי.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

טענות המערער בדבר גובה הנכות הן טענות כנגד קביעות רפואיות ואין מקומן בהליך זה. קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיף הליקוי הן קביעות רפואיות מובהקות המצויות בתחום סמכותה של הועדה (עב"ל (ארצי) בן צבי – המוסד לביטוח לאומי (22.6.2006)).

במקרה שלפניי, מצאתי כי הערכת הנכות מאת ד"ר תודר, פסיכיאטר מומחה מטעם המערער, מהוה מיסמך מהותי, ונפל פגם משפטי בעבודה הועדה בעת שלא עיינה ולא התייחסה למסמך זה. לא נעלמה מעיני טענת המשיב בעיניין מיסמך זה, לפיה המסמך מתייחס לשלוש תאונות העבודה של המערער וקובע נכות כוללת בגין כל האירועים כולם ולכן אינו רלוואנטי.

ואולם, גם אם תיתקבל טענה זו, למרות שד"ר תודר מעריך את נכותו הנפשית של המערער לאחר כל אחד מהאירועים באופן ספציפי (הארוע השני מחודש אוגוסט 20% העלה לשיטתו את הנכות מ-10% ל-20%), הרי שנקבע בהלכה הפסוקה שהחלטת הועדה חייבת להיות ברורה לכל ללא צורך בהסקת מסקנות או פרשנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 188).

...

אשר לטענות המערער להתעלמות הוועדה מטענתו לעלייה במשקל, הטענה נדחית.

הטענות לעניין השתק פלוגתא ביחס לנושא הטנטון ולעניין טעות בקביעת הוועדה שהמערער לא ספג חבלה פיזית בתאונה ולכן יש לשלול את הטנטון – נדחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, כפי המפורט לעיל.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 13759-08-21 ניתן ביום 01 מאי 2022 פלונית המבקשת המוסד לביטוח לאומי המשיב בפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר בשם המבקשת – המבקשת בעצמה בשם המשיב – עו"ד יהודה הריס פסק דין

הועדה היתכנסה מתוקף פס"ד מיום 21.10.18 ופועל על פיו: לענין הנפשי הוועדה שבה ודנה בנכות הנפשית של התובעת תוך עיון בחוו"ד של ד"ר רושקה מיום 17.1.18 ו 3.2.19 בחוו"ד של ד"ר סקולסקי מיום 31.7.17 אין כדי להשפיע על הערכת חומרת נכותה הנפשית אשר מבוססת על בדיקה קלינית/פסיכיאטרית של הוועדה והתיעוד הרפואי פסיכיאטרי.

לאמור נוסיף כי היתייחסות הועדה לכך שהמערערת לא עבדה בשנים האחרונות קיבלה ביטוי ביישום (המלא) של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

...

לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה החלטנו ליתן רשות ערעור, ולדון בערעור לפי הרשות שניתנה, ולפיכך מעתה תכונה המבקשת המערערת.

בכל הנוגע לקביעת הוועדה כי למערערת אפס אחוזי נכות בגין מחלה זו מתעורר קושי שלא מצאנו לו מענה בהחלטת הוועדה.

סוף דבר – ערעור המערערת בתחום הנפשי נדחה, ומתקבל בענין ניכוי מצב רפואי קודם בגין מחלת הFMF כאמור בסעיף 25 וכן מתקבל בנוגע למחלת ההידרדניטיס כאמור בסעיפים 27-28 לעיל.

שעה שהערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 70445-08-23 17 מרץ 2024 לפני כב' השופט טל גולן המערער: בשיר בחוס ע"י ב"כ: עו"ד איאד מטאנס המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד פ ס ק ד י ן

טענות הצדדים – המערער טוען, כך: הוועדה טעתה בהערכת נכותו הנפשית; הפוסק הסכים כי הארוע השפיע על יכולת הנהיגה וגורם לתגובה המנעותית בשל מצב חרדתי, אך במסקנות נקבעה נכות נפשית ללא נימוק כלשהוא ותוך שימוש בסעיפים לא מתאימים; הוועדה לא התייחסה לכך שהוא נמצא במעקב פסיכיאטרי אינטנסיבי, גם במרפאה לבריאות הנפש וגם אצל ד"ר סברה; הוועדה גם לא התייחסה לטפול התרופתי הפסיכיאטרי הקבוע שהוא נוטל; הוועדה טעתה בהערכת נכותו האורטופדית והתעלמה מכך שהוא עדיין סובל מהגבלה בתנועות כף יד ימין, וגם מכך שהוא זקוק לניתוח נוסף לאור המצאות גוף זר בכף היד; יש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

...

לסיכום – החלטת הועדה ניתנה לאור הממצאים הקליניים שנמצאו על ידה בעת בדיקת המערער ולאור הכלים, הידע והסמכות המקצועית שלה.

מדובר במסקנה רפואית נהירה ומבוססת, ולא מצאתי טעם משפטי להתערבות בית הדין בהחלטת הועדה.

על כן, ולאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.