ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון מטעם משרד הביטחון

לגבי חוות הדעת של ד"ר צינובוי, הרופא המטפל מטעם משרד הביטחון ודו"ח המטפלת רחל קדם - אלו הועברו ישירות לוועדה מהמטפלים עצמם.

על פי תקנות אלו שר הביטחון ממנה ועדה רפואית עליונה.

...

הועדה הרפואית העליונה דנה בפירוט בכל המסמכים שהונחו בפניה והגיעה למסקנה כי דרגת הנכות הצמיתה של המערערת הינה 30%.

ראו את שנקבע בעניין זה בעמ"נ (י-ם) 210/02 פלונית נ' משרד התחבורה, רשות הרישוי, (03.03.2003): "מכל מקום, נראה לי כי יש להבחין בין שני סוגי ערעורים שנדונים בפני ועדות ערר. כאשר ועדת ערר בודקת את המערער בדיקה פיזיקלית או בדיקה אחרת, יש חשיבות רבה שאותם חברי ועדה הם אלה אשר ישבו לאורך כל הדיונים. מאידך גיסא, כאשר מדובר בחברי ועדה המקבלת חומר רפואי בכתב, אף אם חברי הוועדה רופאים באותו תחום, ניתן להחליף את חברי הוועדה, אם כי הדבר אינו רצוי." 8.9 הוועדה לא נימקה ו/או הסבירה את סיבת החלפת חבר המוטב.

העתירה מעלה שאלה מרכזית אחת והיא, האם על המשיב 1 לשאת בהטבות שנתנו לעותר כנכה צה"ל מכוח הוראות אגף השקום נכים במשרד הבטחון רטרואקטיבית מהמועד שבו קבעה הוועדה הרפואית העליונה או בית משפט מחוזי, כי הנו זכאי לאחוזי נכות מוגדלים רק מאחר והחלטת הועדה הרפואית העליונה ניתנה בשיהוי ניכר, או שמא יש להמשיך ולנהוג בעיניינו של העותר על פי הוראת אגף השקום, 80.23 הנו לשלם ההטבות החל מאותה שנת תקציב בה נקבעה ההטבה בלבד, והכל בהיות עניינו של העותר נדון בועדה הרפואית העליונה ערב הכרעת ביהמ"ש העליון בעע"מ 7335/10, קצין התגמולים נ' משה לופו ואח' (29.12.13) (להלן: "פרשת לופו").

בנסיבות המקרה דנא, נדמה, כי בדומה לפרשת עת"מ 1034/06, פלוני נ' שר הבטחון, משך התקופה ובה לא זכה הנכה להתייחסות מטעם משרד הבטחון דומה.

...

בכל מקרה, התייחס אף המשיב 1 לפרשת לופו בדין העתירה להידחות לנוכח ההלכה המחייבת שניתנה בביהמ"ש העליון בפרשת לופו.

כפי שיובהר להלן אין מנוס בנסיבות מלהורות על הפעלה רטרואקטיבית אך לא למועד אליו מכוון העותר בעתירתו היינו 1.1.2003 אלא לתאריך 1.1.2005 שהינו לטעמי מועד סביר לקבלת החלטת הוועדה הרפואית העליונה לו פעלה כמצופה ממנה.

סוף דבר במצב דברים זה, כאשר הועדה הרפואית העליונה אינה מקיימת דיון בערעורו של העותר לאורך פרק זמן ניכר מחד, ומאידך העותר אינו עושה די על מנת להביא את הועדה לכלל דיון בעיינו, סברתי כי נכון יהיה בנסיבות העניין להורות על הפעלת קבלת ההטבות באופן רטרואקטיבי נכון ל- 1.1.2005, מועד הסביר בעיני שעד אליו היה מתקיים דיון בפני הועדה הרפואית העליונה בעניינו של העותר וניתנת הכרעה כאמור.

המערער ערער לוועדה רפואית עליונה כשהוא מפנה בין היתר לחוות דעתו של פרופ' הימרפלב שבדק את המערער מטעם משרד הביטחון ביום 16.12.13 לעניין הקשר הסיבתי לשירות במישטרה.

...

הערעור נדחה.

" בכתב התביעה נטען כי ועדה רפואית עליונה של משרד הבטחון קבעה כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 68.82% (להבנתי ובהתאם למה שמסר בא כוחו בדיון מיום 31/5/21, הועלה שיעור הנכות ל-80%) התובע חולק על הנכות שנקבעה לו וטוען כי נותרה לו נכות בשיעור 100%.

לטענתו, טענת הנתבעת לפיה ניזקי התובע הנם בתקופת שרותו ועקב שרותו, מנוגדים למצב העובדתי בתיק ולקביעות המפורשות של המומחה הרפואי מטעם משרד הבטחון לפיה הגידול סרטני של האשך לא נגרם בשל שרותו הצבאי, אלא כי היתה רשלנות רפואית מצד הנתבעים בטיפול בתובע ללא קשר לשירותו הצבאי, וכי יש לייחס חצי מהנכות של התובע לשירות שצבאי וחצי להחמצה באבחנה של הנתבעים.

...

בתגובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, מאחר והיא הוגשה בחוסר תום לב ושיהוי רב. עובדות התביעה היו ידועות לנתבעת 2 לפני הגשת כתב התביעה ולאחר הגשתו, ואף נוהל משא ומתן במשך כשנה לסילוק התביעה מחוץ לכותלי בית המשפט עד שביום 16/07/2020 הודיעה ב"כ נתבעת 2 לב"כ התובע כי היא מוציאה את התיק לעו"ד חיצוני לצורך הגנה ולאחר מכן שינתה המדינה את עמדתה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ויישמתי את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים נחה דעתי כי יש לסלק את התביעה על הסף נגד המדינה מחמת עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים לפיו: אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירות.

לסיכום, התביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובע, לפי הטענה, בעקבות התרשלות בגילוי של מחלתו בזמן אמת.

לאור האמור לעיל והגם שסעד של סילוק על הסף הוא דרסטי, נראה כי המקרה נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם מוצדק לסלק את התביעה נגד נתבעת 2 על הסף, וכך אני מורה.

ועדת העירעור מכוח חוקהנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 עמ"ח 8122-03-16 תיק חצוני: בפני כבוד השופט בדימוס יואל צור, יו"ר הועדה ד"ר הדר ירדני, חברת הועדה גב' ברוריה דדון, נציגת ציבור מערערת פלונית ע"י עו"ד יואב אלמגור משיב קצין התגמולים, משרד הבטחון, מדינת ישראל ע"י עו"ד איריס אגסי מימון פסק דין

הועדה החליטה למרות עובדה זו לשמוע את המומחים מטעם המשיב לא רק בשל הסמכות הנתונה לה בסעיף 28 לחוק הנכים (תגמולים ושקום) אלא בשל כך שככל שמדובר בשאלות רפואיות או מדעיות יש מקום לאפשר לבעלי הדין למצות את כל הראיות שביכולתם להביא גם אם באיחור.

כאן ייאמר שגם ד"ר ברעם (מטעם משרד הבטחון) כתב שבגלל העישון וחוסר היכולת להיגמל ממנו וגם כמות העישון וגם משך זמן העישון, מהוים גורם בהתפתחות COPD, חומרתו והתמותה ממנו.

אלא שפסה"ד הנ"ל איננו משפיע על שיקולינו בתיק זה מהטעמים הבאים: הדיון בתיק ע"ו (חי') 46023-04-15 היה ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה, שדנה בשאלה האם מחלת הריאות ממנה סבל היא "נכות מוסבת" ממחלת הנפש שהייתה נכות מוכרת אצל אותו אדם.

...

רקע הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 20.1.2016, בה הודיע המשיב לאלמנת המנוח ט.י., ז"ל, (להלן- המנוח) כדלהלן: "פנייתך שבנדון נדחית מאחר ועפ"י חוות דעת רפואית מתאריך 29.12.15, אין קשר בין נסיבות פטירתו של בעלך היקר יצחק, ז"ל, לבין נכותו המוכרת כמשמעותו בחוק". בכל מקום בו יוזכר שם המנוח יירשם במקום שמו "המנוח". להלן פרטים אודות המערער המנוח יליד שנת 1941; הוא התגייס לצה"ל בשנת 1959; הוא שירת כשנתיים וחצי שירות סדיר ולאחר מכן המשיך לשרת בשירות קבע במשך כ-16 שנים עד לשנת 1978; למנוח היו מספר פגימות שהוכרו ע"י המשיב: PTSD בשיעור 30%, דלקת בקיבה בצורה בינונית בשיעור 10%, אבנים בכליות עם התקפים של זיהום בשיעור של 20% וכן צלקות בבטן ומצב לאחר ניתוח של הקיבה בשיעור 1%.

בהמשך הדברים יובאו טעמינו למסקנה זו. נציין כי השאלה העיקרית שעליה יתקבל או יידחה ערעור זה היא האם יש קשר סיבתי בין פטירתו של המנוח לבין נכותו המוכרת, במיוחד בתחום הנפשי, שלטענת המומחים מטעמה של המערערת נגרמו בעיקר בשל כך שהמנוח הרבה לעשן, ולא היה מסוגל להיגמל מהעישון במיוחד כאשר פרצה מחלת הריאות הכרונית אצל המנוח.

הלכה זו עולה בקנה אחד ומשתלבת עם מדיניותו של בית משפט זה "לגלות יחס של רוחב לב לתביעה, שאם לא יעשה כן תסוכל מטרת החיקוק הבא להיטיב עם מי שנושא בסיכון למען המדינה". לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

הננו מחייבים את המשיב לשאת בהוצאות המערערת לגבי שכ"ט כ"א מהמומחים בסכום כספי לפי קבלה שתציג למשיב, וכן בשכ"ט עו"ד ע"ס 7,500 ₪ + מע"מ על סכום זה. חתום חתומה חתומה ------------------------------- ---------------------------------------- ---------------------------- כב' השופט יואל צור ד"ר הדר ירדני גב' בוריה דדון יו"ר הוועדה חברת הוועדה נציגת ציבור ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.