ועדה רפואית ביטוח לאומי לאוטיזם

בכל הנוגע לדיון בועדה, ראה עדותה של הגברת שרון פלקון, אמה של הקטינה, המעידה כי ביום 12.7.2017 התייצבה לועדה במוסד לביטוח לאומי יחד עם הקטינה ויחד עם עוה"ד אלי צ'ריסקי ממשרד התובע (בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 3-7): "ת. לא. גם בועדה שהייתי נוכחת עם עו"ד צ'ריסקי ושניסיתי ליצור איתו קשר פיזי, גם שם לא הייתי בקשר איתו. הקשר היחיד שהיה לי במשרד, זה לא היה קשר. היה חשוב לי לקבל איזו הנחיה. אני זו ששואלים אותה שאלות בסופו של דבר ואני זו שדברתי עם הועדה והוא לא דיבר בכלל. אם אני אמורה לדבר בועדה, אני מצפה ממי שמייצג אותי להנחות אותי. ביקשתי שיחה מקדימה שיכוונו אותי ולא קבלתי. התקשרתי וביקשנו במייל." כן ראה לעניין הדיון בועדה ביום 12.07.2017, עדותו של התובע (עמוד 8 שורות 27-32, עמוד 9, שורות 1-5): "שילמנו אגרה בסך של 650 ₪. שילמנו בשיק. אחרי זה הוגשה התביעה למס הכנסה כי זו ועדה של מס הכנסה והם מעבירים אותה לביטוח הלאומי. יש חותמת נתקבל ביום 23.5.2017. תאריך המכתב הוא מיום 1.5.2017. נקבעה ועדה רפואית ליום 12.7.2017 שבו הגעתי ביחד עם הנתבע ובתו לועדה הרפואית ושם ייצגתי אותם. הם אף יצאו לאחר הועדה הרפואית ואני נשארתי עם הרופאה להסביר במה דברים אמורים. בגיל 18 מקבלים 50% נכות בגין אוטיזם ולכן זה מאוד מפתיע שיש 100%. לאחר מכן הועדה עצרה את הדיון וביקשה מבחן ADOS והועדה ביקשה לקבל את האיבחון ולסכם ללא נוכחות. הנתבע פנה לעשות את הבדיקה הזו כנראה כמה ימים לאחר מכן. ביום 22.7.2017 הוא שולח לנו מייל שהוא מכניס את זה לביטוח הלאומי. המל"ל היתייחס לזה תוך יום יומיים וביום 30.7.2017 נשלחה הודעה על החלטה של הועדה הרפואית. נשלח מכתב מעו"ד פאדי שופני ממשרדי שולח מכתב בשמי לביטוח הלאומי". מספר דקות לאחר מכן, בהמשך החקירה, נישאל התובע והשיב כדלקמן (עמוד 9, שורות 11-17): "ש. אתה זוכר שהיית שם כי אמרת קודם שהיית שם ואתה נשארת לדבר עם הרופא?

...

לעניין אי הבאת עד, ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" "סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן". בהמשך, עברה הקטינה מבחן כדרישת הוועדה (דו"ח הפסיכולוגית צורף לתצהיר עדות ראשית).

אינני מקבל גרסתו של הנתבע בכל הנוגע למועד הנטען על ידו לשליחת המכתב.

בנסיבות העניין ובשים לב לכל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע ישלם לתובע תוך 45 יום מהיום, סך כולל של 21,500 ₪ (כולל מע"מ).

דיון והכרעה אין עוררין על כך, כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וכי הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי קבעה את שיעור הנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לתובעת בעקבותיה.

לאחר מכן, התובעת התחילה לעבוד כשכירה בהוסטל "אלו"ט – אגודה לאומית לילדים", כמטפלת בילדים אוטיסטים, בשכר חודשי בסך של כ- 4,900 ₪ (נומינלי), וזאת למשך למעלה משנתיים וחצי.

...

אך, מאפיינים אלה, כשהם לעצמם, אין בהם כדי להוביל למסקנה כי התובעת לא הייתה מגיעה לשכר הממוצע במשק.

לאחר שקילת כלל השיקולים שמניתי לעיל, ובהינתן הממצאים העובדתיים שקבעתי מקודם, שוכנעתי כי בעניינה של התובעת שיעור השפעתה של הנכות הרפואית על כושר השתכרותה עומד בערך על 50% משיעור הנכות הרפואית המשוקללת.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות 4 ו- 6, לשלם לתובעת סך של 101,000 ₪ בצירוף 13% בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של 732 ₪ בגין אגרת פתיחה (משוערכת).

ביום 24.6.2019 הגיש המערער את הראיות, הכוללות איבחון של ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי בראשות פרופ' ברוך שפירא מיום 30.4.2019, המציין כי נמצא ליקוי רפואי של אוטיזם – וכן אישור על נכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור של 50% ואישור זכאות לקיצבת נכות כללית בסך 3,312 ש"ח בשל אי כושר בגובה 100%.

...

נחה דעתי כי די בכך לצורך הליך ההסגרה (ראו: עניין אוזיפה, פסקה 62).

אף טענותיו הנוספות של המערער, דינן להידחות.

סוף דבר.

בעקבות התאונה נבדק התובע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה לו דרגת נכות צמיתה בברך בשיעור 20%, כאשר 10% מהם ייחסה הועדה לתאונה הנ"ל, ו-10% הנוספים ייחסה למצב קודם.

" לעניין התנאים למינוי מומחה בתחום התעסוקה היתייחס גם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ה' גרסטל): "מדובר במקרה חריג. הפגיעה האורטופדית במבקשת הנה פגיעה קשה, הן במיקומה והן בעוצמתה. מדובר בפגיעה בעמוד שדרה צוארי להבדיל מעמוד שדרה מתני, או גפיים. ואם לא די בכך, מתלווה לפגיעה זו, פגיעה משמעותית בתחום הנפשי. המבקשת הועסקה, עובר לתאונה, כסייעת בבית חינוך מיוחד לילדים מפגרים ואוטיסטים, עבודה המחייבת, מטבע הדברים, הן מאמץ נפשי, והן, מידי פעם, מאמץ פיסי.

...

סוף דבר לפיכך, בשלב זה, הבקשה נדחית, ובפני התובע פתוחה הדרך לשוב ולפנות בעניין זה בהמשך ההליכים.

אני מורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית.

אני קובעת את התיק להוכחות ליום 18/10/15 החל משעה 10:00 ועד סוף היום.

כך בעמ' 38 לפרוטוקול: "אני נפגעתי בברך ימין ואם אני יושב יותר מדי זמן הרגל נרדמת ואני מרגיש כמו נמלים. אני צריך לעצור מדי פעם ולשחרר את הרגל וגם הייתי מסיע קשישים. אנחנו עובדים עם מכבי ויש שם קשישי יום שאנחנו מסיעים אותם וצריך לקחת להם את עגלות הנכים ויש כאלה שיש להם עגלות יד. אנו עובדים גם עם ילדים אוטיסטים שזה אחריות גדולה שהם לא יפתחו דלת ואתה צריך להזהר מאוד ואני לא יכול לצאת ולהכנס במהירות המקובלת. הילדים האלה יוצרים לך מצב פתאום שהם רבים ביניהם וחייבים לעצור. גם כשאתה לוקח נסיעות לאנשים עם מזוודות ואתה צריך לעבוד ולהעמיס את הרכב וגם לא יכולתי לבצע, לא רציתי לקחת סיכונים לצאת מחוץ לעיר אם אני אקבל פנצ'ר שאני לא אוכל להסתדר לבד לאור המוגבלות שלי. יהיה לי קשה מאוד להחליף גלגל כי בברך ימין נפגעתי ויש לי מוגבלות בכיפוף שאני אוכל להחליף את הגלגל. אחרי תקופה שניסיתי להשתקם ולא הצלחתי אז מכרתי את המונית חזרה". לטענת התובע, הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה משקפת את מידת הפגיעה בכושר התפקודי.

טענתו של התובע לפיה הינו מתקשה בהרמת מזוודות בשל מצב הברך אינה נתמכת במימצאי בדיקותיו של התובע, בתעוד הרפואי ובדו"ח הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי אשר ציינו אך הגבלה ביכולת כיפוף הברך בלא מימצא של חוסר יציבות של הברך ובנוסף אין בדו"חות הרפואיים של המוסד לביטוח לאומי אישור לטענת התובע בדבר רדימות הרגל.

...

לסיכום: תביעת התובע נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות וכן שכר טירחת עורך דין בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.