ויתור על חקירת עדים במשפט

הסכמה דיונית: ביום 9.11.21 הגישו הצדדים "הודעה על הסכמה דיונית". במסגרת הודעה זו ויתרו הצדדים על חקירת העדים והמומחים ובקשו כי בית המשפט יכריע בתובענה על סמך סיכומים בכתב אשר יוגשו מטעם הצדדים.

...

מקובלת עליי טענת הנתבעת בעניין זה. בע"א 3179/19 נאש רמות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (03.10.2021) הנ"ל דן בית המשפט העליון בטענת "עשיית עושר ולא במשפט" וציין כדלקמן – " אפילו מכר שווה אלף בדינר או שווה דינר באלף אין בהם אונאה". אם מוכר מקרקעין מוצא קונה שמוכן לשלם לו עבורם מחיר מופרז על פניו – כך יהיה.

לסיכום –התובענה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 50,000 ש"ח. המזכירות תמציא תאפסק הדין לב"כ הצדדים.

הנתבעת דחתה את טענות התובעים לקיומם של ליקויי רטיבות בדירה, לא קיבלה את קביעת מומחה בית המשפט בחוות דעתו הראשונה מחודש אוגוסט 2020, עמדה על בדיקה חוזרת של מומחה בית המשפט לאחר הגשמים ועל ניהול ההליך עד תום (וזו זכותה) - אם כי ניאותה לוותר על חקירת העדים פרט למומחה בית המשפט.

...

בחינת העדויות, הראיות וטענות הצדדים מביאה אותי לכלל מסקנה כי הנתבעת איבדה את הזכות לביצוע תיקון כל הליקויים שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט.

במכלול הנסיבות שפורטו ולאחר בחינת השיקולים הצריכים לעניין, אני סבורה שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק ממוני בסך של 7,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור הנתבעת תשלם לתובעים סך של 58,012 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (18.8.2019).

לאחר מתן החלטה זו, הודיע עו"ד אלון כי הוא מוותר על חקירת עדים התביעה 7 ו-8, בית המשפט פסק להם הוצאות והם שוחררו.

...

רקע כללי מאחר שהבקשה נסובה על החלטות שניתנו במהלך הדיון המשפטי, אין מנוס אלא לפרט בקצרה ככל הניתן את התנהלות כלל ההליך בתיק – נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש.

בנוסף לכך, בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ המבקש לדחיית שעת הדיון הבא שנקבע ליום 19.2.2023, אך מאחר שדחיית שעת הדיון גרמה לקיצור זמן הדיון, קבע כי באותו מועד תסתיים פרשת התביעה במסגרתה ישמעו עדויות שני שוטרים שנותר להעידם, וכן נקבע מועד נוסף ליום 16.7.2023 לשמיעת פרשת ההגנה וסיכומים בעל פה. באותו מעמד מסר המבקש לבית המשפט כי הוא מעוניין להתייעץ עם עו"ד פרטי – עו"ד רובי גלבוע (להלן: "עו"ד גלבוע"), ושוקל לצרפו כעורך דין נוסף מטעמו או כי עו"ד גלבוע ייצגו במקום עו"ד אלון, ובית המשפט הבהיר למבקש כי עליו לעשות כן בהקדם ועוד טרם מועדי הדיונים שנקבעו.

בנוסף, בית המשפט נעתר לבקשת עו"ד אלון שלא לשמוע את עדות שני השוטרים (עדי התביעה 2 ו-9), וקבע כי עדותם ועדות ד"ר ביבס (עד תביעה 12) תשמענה במועד הנוסף שנקבע לפרשת הגנה ולסיכומים ביום 16.7.2023.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, משאין כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ואין כל פגיעה במראית פני הצדק.

אשר על כן, בקשה נדחית.

הצדדים ויתרו על חקירות העדים ומומחה בית המשפט, ונתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א'.

...

הכרעה: לאחר שעיינתי במלוא הראיות שהוצגו בפני בית המשפט קמא, שמעתי טענות הצדדים בפני ושקלתי הטענות – דין הערעור להידחות.

לכן, נכון עשה בית משפט קמא בכך שקבע כי עורך דין שיבחר שלא לחקור כשהנאשם שהוא מייצג אינו נמצא באולם "כאילו שהוא מכריז שויתר על החקירה הנגדית" (החלטה בעמ' 12190 לפרוטוקול); נכון עשה בית משפט קמא כאשר הבהיר לנאשמים ולסניגורים כי מי שאינו חוקר עד בחקירה נגדית, אזי יראו בכך ויתור על חקירת העד; נכון עשה בית משפט קמא כאשר קבע כי על עורכי הדין לבוא מוכנים לחקירה נגדית של העד שנימצא על הדוכן בשם הנאשמים שהם מייצגים (החלטות בעמ' 16184 ועמ' 18940 לפרוטוקול); נכון עשה בית משפט קמא כאשר הבהיר כי "אם הנאשמים בוחרים להיתפרע, לקלל ולאיים הם לא יהיו באולם [...] מי שבחר לצאת, יצא, ויישא בתוצאות" (עמ' 17787-17786 לפרוטוקול); ונכון עשה בית המשפט בכך שהמשיך את הדיון על אף שזגורי ונאשם 6 הודיעו כי הם מבקשים לבטל את הדיון מאחר שהם צמים בתענית אסתר (עמ' 18934 לפרוטוקול).

...

השופטת ד' ברק-ארז: מה הדין במקרה שבו עורך דין המייצג במשפט מבקש שחרור מייצוג בשל שהופנו כלפיו איומים מצד לקוחו או אנשים הקשורים אליו? אף אני סבורה כי במקרה כזה אין מקום לכפות על עורך הדין את המשך הייצוג.

מסקנה זו מתחייבת ממהותם של יחסי עורך דין-לקוח, המושתתים על אמון.

ראו גם: דן ביין "לשאלת תחולת עקרון תום הלב בדיון הפלילי פלילים ד' 101, 106 (1994)). על רקע האמור, כפי שציין חברי השופט י' עמית, ייתכנו מצבים חריגים שבהם בית המשפט יראה את הנאשם כמי שמיצה את זכותו לייצוג, אם כי מתוך שאיפה לצמצומם של מצבים אלה למינימום ההכרחי, וזאת כמוצא אחרון בלבד. הטעם לכך הוא שייצוג במשפט הפלילי משרת לא רק את הנאשם עצמו, אלא גם את האינטרס הציבורי בבירור האמת ובשמירה על מראית פני הצדק.