עו"ד חסין הצהירה, כי כאשר מסרה לתובעת את הזימון לשימוע, התובעת הודיעה לה כי אין היא מעוניינת להתייצב לשימוע - טענה שנתמכת בעדות התובעת בפנינו (פרוט', עמ' 26, ש' 15), שכן היא "אך מבקשת לפטרה". לפי גרסת עו"ד חסין היא השיבה לתובעת כי במקרה כזה עליה להודיע בכתב שהיא מוותרת על זכות השימוע, ובתגובה בחרה התובעת להתייצב לשימוע (סעיף 13 – 14 לתצהיר עו"ד חסין; עדותה בפנינו, פרוט', עמ' 50, 14 – 17).
כפי שקבענו לעיל, התובעת לא רק שהסכימה לפיטוריה, אלא היא שביקשה אותם ואף פעלה לשכנע את המעסיקה לפטרה, ויש לראות את הליך הפיטורים על רקע זה. אכן, שימוע אינו אמור להתקיים כאקט פורמלי, אלא הליך שמתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה, ואשר תכליתו לשמוע את טענות העובד, בטרם יחליט המעסיק על פיטוריו.
...
לסיכום, על רקע כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין פגמים בתלושים, כאשר בשים למכלול הנסיבות, הפיצוי הנתבע סביר בהחלט.
קיזוז
הנתבעת טענה כי כנגד זכאות התובעת לדמי הבראה, יש לקזז פיצויי פיטורים ששולמו לתובעת ביתר, וכן דלק ועלות הרכב שקיבלה התובעת לפנים משורת הדין ב-14 הימים שלאחר סיום העסקתה, לרבות נזק פח שנגרם לרכב – דין הטענות להידחות.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר (השלמת הרכיב הקבוע לשכר המינימום) - בעד כל אחד מהחודשים 7-12/2016 – סך של 175 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מסוף כל חודש אליו מתייחס התשלום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
