התקנת מצלמות אבטחה בסמוך לשירותים במקום העבודה

בעקבות ארוע זה, התקינו נציגי מוקד הבטחון הנותן שירותים לנתבעת, מערכת גלאי נפח ומצלמות אבטחה המחוברות למוקד האבטחה.

התובעת לא הייתה שבעת רצון מהתקנת המצלמה בסמוך למקום מושבה והביעה על כך תרעומת אשר גרמה למחלוקות בינה לבין מר מנדלבוים.

מעדותו של מר שהרבני, אשר היה הממונה הישיר על התובעת, והוא אשר הציע לה לבוא לעבוד בנתבעת לאחר שיעבדו יחד במקום עבודה קודם, עולה כי קודם לפיטורי התובעת היתקיים דין ודברים בין התובעת ומר מנדלבוים עקב התקנת מצלמת האבטחה, ואף נעשה ניסיון למצוא לתובעת מקום ישיבה חלופי שאינו מצולם משך 24 שעות (עמ' 6, משורה 21 לפרוטוקול).

...

מכאן, כי לתובעת שולמו מלוא התשלומים בגין רכיב ימי החופשה ודינה טענתה ברכיב זה - להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, זכאית התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 42,000 ₪ ובגין הפרשי תשלום שכר 7/13 לסך של 737 ₪ (נטו).

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין הפלייתה בתשלום פיצויי הפיטורים ובגין הפלייה מחמת שיקולים זרים (כהגדרת התובעת), וכן לתשלום יתרת דמי חופשה ולהפרשי תשלום דמי חופשה מחודש 8/13 - נדחות.

בשנת 2017 או בסמוך לכך השתנה יחסם של מי מטעם הנתבעת אל התובעת ומעסיקתה החלה "בולשת" אחריה ופולשת בבוטות לרשות היחיד שלה בעת יציאתה לשירותים.

עוד טענה הנתבעת, כי מצלמות האבטחה הותקנו לצורכי אבטחה בלבד במתחמים צבוריים ולא בחדרי עבודה או בחדרי שירותים, למניעת גניבות ופריצות.

למותר לציין, כי ברבות השנים השתכללו אמצעי המעקב אחר העובדים, בין אם מדובר על מעקב באמצעות המבנה הפיזי של מקום העבודה (באנלוגיה לצורת המאסר בדמות הפנאופתיקון שהגה בנת'הם – להרחבה ר' מאמרו של בירנהק, שם בעמ' 2 ו-7), ובין אם באמצעים טכנולוגיים, כדוגמת התקנת מצלמות, ציטוט לשיחות טלפון, ניטור תיבות דואר אלקטרוני, טביעות אצבע ביומטריות וכדומה.

...

באשר לטענת התובעת כי לא ניתנה לה שהות מספקת להערך לשימוע, איננו מקבלים טענה זו. בנספח 5 לכתב התביעה, אותו בחרה התובעת שלא לצרף לתצהיריה, מצויה תכתובת בין התובעת לגב' מאיר, אשר במענה לבקשת התובעת לדחות את השימוע בכשבועיים ימים מציעה הנתבעת לדחותו ביום אחד ולקיימו ב 28.4.2017 במקום ב-27.4.2017.

לאחר שהוצגו בפנינו ראיות הצדדים מצאנו לקבל את טענת התובעת כי פיטוריה נעשו מטעמים בלתי עניינים, ונראה כי הנתבעת קיבלה את ההחלטה לפטר את התובעת עוד בטרם נערך השימוע והשימוע נעשה למראית עין בלבד, על אף ש"הלכה היא כי בטרם יוכרע גורלו של עובד, מחובתו של המעסיק לאפשר לו להציג טענותיו ולשקול אותן בלב פתוח ובנפש חפצה" (ר' עע (ארצי) 42097-12-11 טניה חורי - רותם אמפרט נגב בע"מ (2016)).

למעלה מן הדרוש נציין, כי באותו ענין חויבה המדינה לפצות את המשיבה בסכום של 20,000 ש"ח. לאור תקופת עבודתה של התובעת אצל הנתבעת ובהנתן הפגמים שנפלו מלפני הנתבעת, מצאנו לחייבה בתשלום פיצוי בגובה 20,000 ש"ח ברכיב זה. סיכום ומסקנות הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 70,000 ש"ח בגין הפגיעה בפרטיותה של התובעת והפגמים שנפלו בשימוע שנערך לה. כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעת, אשר מרבית תביעתה התקבלה, בסך של 12,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת.

לטענת התובע, מעסיקו/הנתבע 2 (להלן: "זילברמן") הגיע לתחנת הדלק מיד לאחר מכן, שאל את התובע לשלומו והבטיח לו כי ידאג שתוסדר תאורה בסמוך, יוצבו מצלמות אבטחה, ויותקנו סורגים למניעת מקרים דומים.

לטענתו, בשל הטראומה לא הצליח להתמיד במקום העבודה והחליט לעבור לעיר אילת כדי להיות רחוק ממקום האירועים.

הם התקינו אמצעי זהירות על מנת למנוע אירועים חריגים במהלך העבודה בהם התקנת לחצן מצוקה המחובר למוקד חברת האבטחה, הוראה לעובדים לנעול את החנות ולפתוח רק באמצעות שַלָט רחוק שנימצא בידי העובד, פרישת מצלמות במעגל סגור, הוראה לעובדים כי במידה ויש מזומן רב בקופה להעבירו במעטפה לחדר המנהל הנעול ברב בריח.

לטענתו במשמרת הלילה היה עליו לצאת מהחנות למיתחם התחנה, כדי לסייע לנהגים בפעולת התידלוק, לפנות פחים ולנקות את עמדות התידלוק והשירותים.

...

על מנת שבית המשפט ידחה את חוות דעתו של מומחה מטעמו, יש להראות כי המומחה שגה שגיאה כה גסה במסקנותיו עד שבית המשפט, החסר את המומחיות בתחום בו מונה המומחה, יגיע למסקנה שחוות דעת זו מופרכת.

ממצאים אלו מתיישבים עם המסקנה שהנכות לא מעיבה על התפקוד באופן משמעותי אם כי יתכן שיש להם השפעה על יכולת הקידום.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד סך 324,341 ₪.

במסגרת הסיכסוך, דרשו האחרים להסיר את מצלמת האבטחה שהותקנה בשער הכניסה לחצר ביתה של אחת המתלוננות.

כמו כן הוגש מכתב מטעם מרכז אלאמל לשירותים חברתיים, ממנו עולה כי הנאשם מטופל במרכז ומשולב בשיחות פרטניות עם עו"ס ומגלה מוטיבציה גבוהה להליך טפולי.

בית המשפט העליון קיבל את העירעור שהוגש על חומרת העונש והעמיד את עונשו של המערער על 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות נוכח הנסיבות המיוחדת של התיק.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון ציין כי "גזר דינו של בית משפט קמא מתון ומאוזן, ובמצב הדברים הרגיל לא היה מקום להתערבות ערכאת ערעור". (3) רע"פ 4559/16 נוסיראת נ' מדינת ישראל (22.6.2016) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת נשק ותחמושת בכך שהחזיק בדירתו נשק מאולתר הדומה לנשק מסוג "קארל גוסטב" ותחמושת בתוך שקית עטופה בחולצה.

(6) רע"פ 2822/12 דואהרי נ' מדינת ישראל (25.4.2012) - המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת נשק בכך שהחזיק בסמוך לבית מגוריו תיק ובו אקדח, מחסניות וכדורים תואמים.

...

סוף דבר על בסיס השיקולים שפורטו לעיל, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, בקיזוז ימי מעצרו (20.1.2021-17.11.2020).

כלומר באמצעות מצלמות המותקנות במיתחם ומסביבו, וכן באמצעות סיירים המגיעים למקום במידת הצורך (ראו: סעיף 19.4 לתצהירו של מר סויסה ונספח 3).

בנגוד לעדותו של התובע דעתנו היא שהתובע לא נידרש כלל לעבודת שמירה מיוחדת, כגון סיורים קבועים במקום, צפייה בלתי פוסקת במסך בקרה או טפול בבעיות אבטחה כפי שניסה לטעון.

לגביהם נפסק כי הם זכאים לקבל שכר עבודה וגמול שעות נוספות במקרים המתאימים בעד שהייתם באתר, גם במקרים שבהם הותר להם ללון בו (ע"ע (ארצי) 1302/04 תמנון שירותי מיגון בע"מ – דנילוב; ע"ע (ארצי) 459/07 יפה – ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ (8.12.2009); ע"ע (ארצי) 211/10 נדצקי – שמירה ובטחון הצפון בע"מ (11.5.2012)).

מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי הברכות נכתבו בשנת 2019, כלומר לאחר המועדים שבהם טען כי ספג את מעשי האלימות ואף בסמוך לחלקם (סעיפים 124 ו – 126).

...

בהעדר ראיה לסתור לא מצאנו כל טעם שלא לאמץ את הדברים כפשוטם.

התובע אף לא נחקר על כך. על כן דעתנו היא כי דין חלקה זה של התביעה להידחות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.