התפרצות סכיזופרניה במהלך שירות צבאי

לפסיקה נוספת (לאחר הילכת אביאן) לגבי התפרצות סכיזופרניה בעת השרות הצבאי, ראו: רע"א 3705/06 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 2.8.2006); רע"א 8808/06 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 13.12.2006); רע"א 9842/05 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 18.1.2007); רע"א 3514/09 פלוני נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 31.5.2009); רע"א 4272/09 פלוני נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 24.6.2009); רע"א 1318/09 מדינת ישראל - קצין התגמולים נ' פלונית (פורסם בנבו, 15.9.2009); רע"א 4607/10 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 21.7.2010).

...

הנשיא ברק (אליו הצטרפו שאר חברי ההרכב) קבע (ההדגשות הוספו - א"ג): "לפיכך השאלה העיקרית היא, באשר לרכיב האובייקטיבי שבקשר הסיבתי, היא שאלת הייחוד שבאירוע והקשר שלו לשירות הצבאי ככזה. אכן, מקובלת עליי עמדת המערער כי אין מקום לקביעה קטגורית שלפיה כל החלטה על שיבוץ בתפקיד צבאי (כמו גם החלטות על מסלול שירות, יציאה לקורס וכיוצא בזה) היא אופיינית לשירות הצבאי ככזה ולייחודיות ולמיוחדות שבו (ראו עוד רע"א 7737/01 ורובל נ' משרד הביטחון [3]). בה בעת סבור אני כי נסיבות המקרה שבפניי שונות הן. מדובר בהחלטה על השיבוץ הראשוני בצבא תוך קביעה כי המשיב לא יוכל לשרת כחייל קרבי. אין חולק כי להחלטה מעין זו - לגבי חייל בתחילת שירותו הסדיר - יש משמעות רבה. משמעות זו נגזרת לא רק ממשמעותה האישית למשיב (ששאף להיות חייל קרבי) אלא אף מהשילוב בין התפקיד ששובץ אליו והיות השירות ממושך ושירות חובה. אורך השירות והיותו שירות חובה הם מאפיינים ייחודיים לשירות הצבאי. לא כל החלטה המתקבלת באשר אליהם מבססת קשר סיבתי משפטי (אובייקטיבי) לפגיעה הנגרמת, אולם החלטה בעת הגיוס, שמשמעותה שיבוץ בתפקיד מסוג מסוים (עורפי ולא קרבי, לדוגמה) היא ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי, ויש בה הממשות הנדרשת לשם הכרה באירוע הנגרם (או מוחמר) עקב השירות הצבאי". בע"א (מחוזי חי') 348-08 משרד הביטחון נ' ז. ב. (ניתן ביום 1.11.2009) דובר בחיילת, אשר השתחררה כ-11 חודשים לאחר גיוסה, לאחר שאובחנה כחולת סכיזופרניה.

משקיבלנו את עדות המפקד פ' על אודות תנאי השירות של המערער, הגענו למסקנה כי אין בתנאים אלו הייחודיות והמיוחדות של השירות הצבאי "ברמת הממשות הנדרשת על מנת להכיר בהם כמקימים סיבתיות משפטית אובייקטיבית". בשונה מעניין בירתי, למערער כאן לא הובטח כי ישרת כחייל קרבי, ושירותו כקמב"צ תקשוב לא בהכרח היה אמור להיות התחנה הסופית בשירותו הסדיר, אלא עשוי היה להיות שלב ביניים, בדרך להמשך הכשרתו לשלב פיתוח מקצועי לסמב"צ תקשוב או לקורס 08 מת"ם (ראו דברי המפקד פ', בעמ' 6).

ללא רכיב זה, לא הוכח קיומו של קשר זה. התוצאה מסקנתנו בדבר אי התקיימותו של קשר סיבתי-משפטי בין תנאי השירות של המערער לבין התפרצות מחלתו עולה בקנה אחד עם החלטת המשיב מושא ערעור זה. אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

כן אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

שירות כמש"ק כיבוי אש בבסיס חיל אויר ואבטחה מבצעית בשטחים הנם בעלי מאפיינים צבאיים, ומצבי המצוקה אותם חווה המערער היוו הדק התפרצות ("טריגר") משמעותי שארע במהלך או עקב השרות הצבאי ושהביא (יחד עם גורמים נוספים) להתפרצותה של הסכיזופרניה.

...

אף לשיטתו של המומחה מטעם המשיב לא ניתן לדחות את המסקנה שהמחלה באה לביטוי חיצוני כבר ביום 20.11.2002.

פירושה של קביעתנו זו הינה העדפת המסקנה שבחוות דעתו של פרופ' קריינין על פני זו שבחוות הדעת של ד"ר בירגר.

כמו כן, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום וכן את עלות שכר הטרחה ששילם המערער למומחה מטעמו (לרבות בגין עדותו בפנינו) בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועדי התשלום.

ד"ר ברוך מטעם המערער, לאחר שסקר בעמ' 8-9 לחוות דעתו את השתלשלות האירועים מגיוסו של המערער לצה"ל ועד להתפרצות הפסיכוטית ב- 17 בינואר 2008, כתב כדלהלן "שרשרת אירועים אלה נותנת למיטב הערכתי המקצועית את ההסבר והאינדיקציה להתפרצות המחלה הפסיכוטית סכיזופרנית של הנבדק בעת ועקב השרות הצבאי". בהמשך כתב כדלהלן: "כיום הנבדק סובל ממחלת הסכיזופרניה עם סימנים שליליים בולטים. הוא אינו מתפקד לא במישור החברתי ולא במישור התעסוקתי-לימודי. הוא נטול כל תכניות לעתיד, וזאת בנגוד גמור למצבו טרם הגיוס. מצבו הנפשי של מר בוטליאנו והנכות הנפשית...פרצה ונגרמה עקב השרות הצבאי". ד"ר יוליאן ינקו, מטעם המשיב, כתב, בין היתר, בחוות דעתו מיום 13.1.2010 כדלהלן: "איני רואה קשר בין שרותו הצבאי לבין מצבו הנפשי היום, והנבדק לא חווה כל גורמי דחק מיוחדים במהלך שרותו הצבאי. אמנם הנבדק מייחס את המשבר לעובדה שלא נתנו לו 'להאט את הקצב' בטירונות כפי שהורגל לכך באזרחות ולא התחשבו במצבו העדין. ביחס לכך, אציין שהנבדק לא דיווח לצה"ל על בעיותיו בבית הספר ועל האבחונים שעבר וכך צה"ל לא יכול היה להחליט בצורה מושכלת לגבי גיוסו ואופי שרותו. טענתו לגבי הופעת המשבר בשל 'האיום של המפקדת' נראית לי טענה בעלת מקור פסיכוטי. בנוסף, לא חל כל איחור באיבחון של מצבו הנפשי בצה"ל-התובע נבדק מספר פעמים ע"י קב"ן ופסיכיאטר צבאי וזאת ללא ממצאים מיוחדים (המצב החד משמעי והסוער פרץ רק בינואר 2008). לסיכום אני סבור שבמקרה דנן אין קשר בין שרותו הצבאי ומצבו הנפשי של הנבדק ואין להכיר בהפרעה הנפשית של הנבדק כנובעת מהשרות". ד"ר יוליאן ינקו בחוות דעתו מיום 21.9.11, לאחר שהתייחס לכמה נקודות בחוות דעתו של ד"ר ברוך (אשר יידונו בהמשך החלטה זו) קבע בפרק "המסקנות" כדלהלן: "אני סבור שבמקרה דנן לא הוכח שחוה אירועים חריגים במהלך השרות ולא מצאתי כל פגם בטיפול ואיבחון של גורמי בריאות הנפש, אני מעריך שאין קשר בין שרותו הצבאי ומצבו הנפשי של הנבדק (סכיזופרניה) ואין להכיר בהפרעה הנפשית של הנבדק כנובעת מהשרות". המחלוקת היחידה שבין הצדדים היא האם תנאי שרותו של המערער היו גורם דחק שהביא לפרוץ מחלת הסכיזופרניה אצל המערער.

...

אנו דוחים את הטענה בדבר רשלנות מצד גורמי הצבא באבחון ובטיפול במערער מהטעמים הבאים: א. מתוך תקופה של 6 חודשים ראשונים לשירותו, שהה המערער 3 חודשים בביתו בחופשת מחלה.

למקרה שלפנינו יפים הם דברי ביהמ"ש בפרשת אביאן [ראו סעיף 40 לפסה"ד הנ"ל] שם נאמר כדלהלן: "לסיכום הדברים נאמר כך: ההלכה מביאה במניין שיקוליה - לטובתו של

לאור כל האמור לעיל, הננו דוחים את הערעור ללא צו להוצאות.

בנוסף לכך, ציין דר' רוזיצקי כי המנוח סבל גם מגורמי דחק מולדים (פג) וכן גם מבעיות רפואיות שמהן סבל במהלך תקופת ילדותו המוקדמת, ואף מבעיות משפחתיות קשות וחשיפה לאלימות משפחתית, וכן גם מהפרעות דכאון ומהפרעות קשב ורכוז אשר התפרצו על רקע זה במהלך תקופת נעוריו, וכי אף בהנחה ששירותו הצבאי היוה מהלך פרודרומלי מקדים של מחלת הסכיזופרניה, הרי שהם אינם קשורים לתנאי השרות, אלא למבנה אישיותו הפגיע של המנוח.

...

פנייתך שבנדון נדחית מאחר ועפ"י חוות הדעת הרפואית המצ"ב, וחומר הראיות שהובאו בפנינו, לא נמצא קשר בין נסיבות פטירתו של בנך היקר אלכסיי ז"ל, לבין תנאי שירותו בשירות חובה בצה"ל. החלטתי התקבלה על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפני ולרבות חוות הדעת מיום 23/01/2019 של דר' אהוד רוזיצקי.

סוף דבר : הערעור נדחה.

המומחה הסתמך על ספרות רפואית המצביעה לדבריו על כך שממצאי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מחלישים את הטענה ששרות צבאי הנו גורם דחק הגורם להאצת הופעת התסמינים הפסיכוטיים, שכיחות סכיזופרניה באוכלוסייה הנה בשיעור של 1%, גיל הופעת הסימפטומים חופף את גיל השרות הצבאי ומדובר במהלך טבעי בהתפתחות המחלה.

לאור זאת, סבר שכבר במהלך שרותו הצבאי סבל מתסמינים מקדימים להתפרצות מחלת נפש שבאו לידי ביטוי באי יציבות תפקודית בשרותו, והוא מעריך כי התפתחות מחלתו אינה קשורה לתנאי שרותו, ולכן אינו ממליץ על הכרה בקשר סיבתי בין הפרעתו הנפשית לשירותו הצבאי.

...

ביחס למאמר של פרזנר שצורף ע"י המומחה מטעם המערער הסביר שהוא מוסיף לתיאוריה הקיימת, גישה נוירולוגית מסויימת אך אינו מגיע למסקנה לפיה אבחנות בתקופת הגן קובעות לשנות ה-20, ושהגישה שלו הקושרת בין אירועי הסטרס להתפרצות הסכיזופרניה מגובה יותר בספרות (פרוט' עמ' 84 ו-85).

לאור זאת אנו קובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת קיומו של קשר סיבתי עובדתי רפואי של גרימה עקב מצבי הדחק והדיאסטזיס של המערער.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות מיוחדים ובתנאים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת בנסיבות בהן יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בפעילות לוחמה מבצעית, השתתפות בתרגילי דמה מעצרים, הגנת המחנה וחיפוש אחר הנערים החטופים, מצב שהוביל לפריצת מבצע צוק איתן וזאת על אף שהמערער לא לקח חלק פעיל במבצע לאחר שהחל.

הכרעה לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת שיש להכיר הקשר הסיבתי לפיו יש בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.