מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התפרצות מחלת מעיים זיהומית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בהקשר זה המומחה הסביר כי התובעת סובלת ממחלה דלקתית כרונית של המעי הגס - "Chronic Colitis" ו/או "MICROSCOPIC COLITIS". המומחה עמד על מאפייניה של המחלה: "...מחלה זו מתאפיינת על ידי כאבי בטן ושלשול עם ירידה במשקל כפי שהיה אצל התובעת. המאפיין את המחלה הוא מראה תקין של רירית המעי הגס בקולונוסקופיה אבל נוכחות תהליך דלקתי מקרוסקופי המתגלה רק בבדיקה הפתולוגית כפי שהיה אצל גברת סיגל שלמה. תמיכה נוספת לקיום מחלה זו היא התגובה לטפול שקיבלה שמתאים לטפול בקוליטיס מיקרוסקופית". קביעה זו, לפיה התובעת סובלת ממחלה דלקתית של המעי, קיבלה אישוש נוסף במסגרת חוות דעתו המשלימה של המומחה: "למרות אשפוזים מרובים ובדיקות רבות שנעשו לחולה מופיעים בגיליון החולה מספר אבחנות החל ממחלת מעי זיהומית - Microscopic Colitis למיטב הבנתי דר ישי לכטר הגסטרואנטרולוג קבע כי לדעתו מדובר ב- Microscopic Colitis ואני תומך באבחנה זו לאור הבדיקה הפתולוגית וממצאי הקולונוסקופיה שנעשו על ידי דר ליכטר והתגובה לטפול ברפסל". אשר לטענה לפיה המחלה שממנה סובלת התובעת במעיים הנה "קוליטיס זיהומית", הרי שהמומחה שלל בחוות דעתו אפשרות זו, תוך שעמד בפירוט על ההגדרה של אותה מחלה ומאפייניה כהאי לישנא: " INFECTIOUS COLITIS היא מחלה הגורמת לדלקת במעי הגס הנגרמת על ידי גורמים שונים כגון וירוסים, חיידקים כמו סלמונלה, שיגלה או חיידקים אחרים כולל אפילו MRSA. כל התרביות שנלקחו לחולה לאורך השנים של המעקב היו עקרות כך שאין מקום לדבר על INFECTIOUS COLITIS ואין כל עדות שהתובעת סבלה מקוליטיס זיהומית של המעי... אין עדות שהתובעת הייתה נשאית או חולה על ידי ה- MRSA. נהוג לבצע בדיקות סקר לנוכחות נשאות של MRSA באף של אנשים צוות באיזור של התפרצויות של המחלה. אין בידינו נתון זה. תרביות דם וצואה שנעשו לחולה לא הראו נוכחות חידק ה- MRSA נחשב כפתוגן שגורם Microscopic Colitis. אין עדות שחולה עם Microscopic Colitis חשוף או נוטה למחלות אחרות.. אין עדות ל- MRSA אצל החולה ואין עדות להתפתחות קוליטיס מיקרוסקופית אצל נשאי וחולי MRSA". קביעה זו קיבלה הסבר ממצה במסגרת השלמת חוות הדעת שניתנה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו לבקשת ב"כ התובעת: "האם קיים סיכוי שמדובר ב – INFECTION COLITIS?
...
יחד עם זאת, ובהינתן המצב העובדתי כפי שתואר על ידה, לא מצאנו כי התובעת הוכיחה, קיומה של תשתית עובדתית הכוללת פעולות חוזרות ונשנות אשר כביכול פעלו על חלק הגוף הנפגע, וגרמו נזקים זעירים, שבהצטברם, על פני ציר הזמן, הביאו לליקוי הנטען דווקא במעיים, אשר רק בהתקיימה יש מקום למנות מומחה רפואי.
עיינו בדו"ח "הסתגלות אחיות לעבודה במשמרות" ובדפים של משרד הבריאות בעניין "ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה", ולא מצאנו שיש בהם כדי לתמוך ברכיב התביעה הנטען וקיומם של זיהומים במחלקה בה עבדה התובעת שעל פי הנטען "קיימים בה זיהומים חוזרים מדי פעם" ו/או כל נתונים בדבר קשר סיבתי כלשהו בין המחלה ממנה סובלת התובעת במעיים לבין הזיהומים הנטענים.
סיכומו של דבר - המסקנה העולה, הן מחוות דעת המומחה והן מתשובותיו לשאלות ההבהרה, היא שאין להכיר בקשר סיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת במעיים לבין האירוע הנטען.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהתאם, מונה מומחה רפואי - ד"ר צבי לנדאו, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות, אליו הופנו השאלות הבאות: מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבלה התובעת במעיים? האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בה לחלות במחלה או ללקות בליקוי אילמלא התרחשותו של ארוע זהום חריף מסוג MRSA? אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.
נציין מעבר לצורך כי לטענת המערערת בדבר קשר סיבתי אפשרי בין מתח לבין התפרצות הקוליטיס לא צורפה כל חוות דעת רפואית, וכי על פני הדברים ולכאורה - טענתה מבוססת על מחלה אוטואימונית (Inflammatory Bowel Disease, מחלה שנשקלה אף היא על ידי המומחה ונשללה) ולא על קוליטיס זיהומית (שזו טענתה העיקרית) או מיקרוסקופית (שזו מחלתה לפי קביעת המומחה).
...
אשר לבקשת המערערת לחקור את המומחה - גם אם קיימת אפשרות לכך בנסיבות מיוחדות, לא מצאנו הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי שלא להתיר זאת בנסיבות המקרה, ונזכיר כי למומחה הופנו שני סבבים של שאלות הבהרה לבקשתה של המערערת (וסבב נוסף במסגרת ערכאת הערעור), וכי המומחה השיב עליהן בפרוטרוט.
סוף דבר - האמור לעיל מלמד כי המערערת לא עמדה בנטל, להוכיח קשר סיבתי בין עבודתה לבין מחלת הקוליטיס בה לקתה.
משכך, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הסיבה שהתובע נישאל על מחלה שלשולית נעוצה בעובדה כי "גורם הדק" (Trigger factor) שכיח ב- GBS הוא זיהום מעיים בחיידק Campylobacter Jejuni הגורם מחד למחלה שלשולית וכסיבוך נילווה כעבור מספר שבועות במנגנון של Molecular mimicry של המערכת החיסונית, מביא גם להופעת GBS.
לטענת התובע המומחה לא מספק כל הסבר מדוע למרות סמיכות הזמנים בין הניתוח והאישפוז מיום 2.6.19 לבין התפרצות המחלה ביום 18.6.19 שלל קשר סיבתי.
...
התובע טוען שמתשובות המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות עולה שהמומחה מסכים שעל פי בדיקת הדם מיום 2.6.19 נמצא תהליך זיהומי אך לא ניתנה לו התייחסות לסיכום הרפואי ולכן קבע המומחה שלא ניתן לקבוע לחיוב או לשלילה האם לתהליך הייתה השפעה כלשהי על הופעת המחלה.
לא מצאנו סיבה משפטית או עובדתית לסטות מחוות הדעת.
איננו מקבלים את טענות התובע לפיהן המומחה "נאחז" בקביעותיו הראשונות.
התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, אף אם היה נקבע כי אכן המערער סבל מקלקול קיבה או הרעלת מזון כתוצאה מאכילת מנות קרב שפג תוקפן, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה אליה הגיעה הוועדה, הואיל ובכל מקרה קילקול קיבה והרעלת מזון אינם עולים כדי זהום חמור במעיים, שהוא יכול להיות הגורם להתפרצות המחלה על-פי חוות דעת המומחה מטעם המערער, שכן בתיקו הרפואי ובאנמנזות הרפואיות לא אובחן המערער כסובל מזיהום, וכפי שציין המומחה מטעם המשיב בחוות דעתו מיום 11.9.06: "אמנם בספרות הרפואית של השנים האחרונות מופיעות הודעות שאצל חלק מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז יש ספור קודם של מחלה זהומית בדרכי העכול, אך אלה הם מקרים שבהן היתה עדות לזהום חיידקי רציני עם תרביות צואה חיוביות לסלמונלה, קמפילובקטר ושיגלה. לא נמצאה עדות לזהום מתמשך...
...
בהתאם לכך, משלא הוכיח המערער, כי אירע איחור באבחון, כי הטיפול בו היה לקוי וכי מחלתו הוחמרה כתוצאה מכך, הרי שלא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין שירותו הצבאי להחמרת מחלתו לכאורה, ודין טענתו לעניין זה להידחות.
סוף דבר 15.
התוצאה הינה כי דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2003 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בחוות הדעת מטעם המשיב של פאנל המומחים נקבע כי: "עדויות מרובות מוכיחות תפקיד אפשרי למערכת העצבית בהיווצרות מחלה דלקתית של המעי. סטרס פסיכולוגי יכול להגביר מחלה דלקתית והדבר מלמד על השפעה חשובה בין המוח לבין מערכת העיכול. זאת אומרת, גורמים נפשיים יכולים לגרום לשינוי במערכת האימונית כך שגורם זהומי רגיל יוכל לגרום לשרשרת אירועים ולמחלה" מחוות דעת זו עולה כי לא נקבעו באופן חד משמעי מסקנות.
הספרות הרפואית אינה רואה בלחץ כזה גורם להתפרצות הדלקת הכיבית של המעי הגס.
...
מקובלת עלינו דעתו של פרופ' עינת כי בעיניינה של המערערת, אין כל הוכחה שהיה קיים גורם סביבתי הקשור לשהייה בצבא אשר גרם להופעת המחלה.
סיכומו של דבר, מחומר הראיות לא שוכנענו כי מתח נפשי, תנאי הגיינה ירודים או זיהום גורמים למחלות IBD למעט מקרים קיצוניים.
אשר על כן לא מצאנו מקום להתערב בהח' המשיב ואנו דוחים את הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו