סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כך: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". בע"ע (ארצי) 26706-05-11 שבתאי נ' טכנובר בע"מ (10.6.2013), נקבע כי "... עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.
יצוין כי גם מר דיאב אישר שידע כי התובע מתפטר בשל מצב בריאות: "הוא לפי מה שאני זוכר היתה ביננו שיחה כי הוא באמת היה נהג טוב ואני רציתי שהוא ישאר לעבוד, אז בשיחה הוא אמר לי שהמצב הבריאותי לא מאפשר לו להמשיך לעבוד",[footnoteRef:72] וגם מר גוזי אישר כאמור שהתובע היתה בתקופת מחלה בסמוך לסיום עבודתו.
...
]
על יסוד כל אלה, אין הצדקה להרמת מסך בין הנתבעת לבין נתבע מס' 2, והתביעה כלפיו נדחית.
סיכום התביעה של תובע מס' 2
בהתאם לכל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע מס' 2 את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים 27,950 ₪
הפרשי שכר בגין שעות נוספות 318,205 ₪
פדיון חופשה 5,239 ₪
הפרשות לפנסיה (מעסיק) 17,476 ₪
הפרשות לפנסיה (עובד) 12,941 ₪
הפרשי שכר (ניכויים) 1,029 ₪
פיצוי בגין תלושי שכר 7,000 ₪
לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, וזאת נוכח המחלוקות שבין הצדדים ביחס לזכויותיו של התובע ולמתכונת העסקתו.
לכן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.