התפטרות עובד שלא התייצב לשימוע

] לאחר שהתובע לא התייצב לשימוע, ביום 25.2.2021 שלחה לו הנתבעת מכתב נוסף, בו נרשם כדלקמן: "הנידון : ארוע משמעת – סרוב לעבוד 22.2.2021

] הנתבעת עשתה ניסיון לייצר תשתית ראייתית שלפיה לכאורה התובע הוא זה שעזב את העבודה ושלחה מכתבים בטיעונים שונים, אשר חלקם סותרים אחד את השני (מכתב מיום 23.2.2021- הזמנה לשימוע; מכתב מיום 25.2.2021 שעניינו "ארוע משמעת- סרוב לעבוד"; מכתב מיום 28.2.2021, בו נטען כי התובע ייחשב כמי שהתפטר ככל שהוא לא יתייצב בעבודה ביום המחרת; ומכתב מיום 11.3.2021 בו ציינה הנתבעת כי היא רואה בתובע כמי שהתפטר מעבודתו).

...

] לאור כל האמור, התובע לא הוכיח כי מנהלי הנתבעת נהגו עמו בחוסר תום לב העולה לכדי התעמרות בעבודה ועל כן, התביעה לתשלום פיצוי בגין התעמרות בעבודה- נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.

התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לידיו.

על כן, ביום 29.5.2016 הוציא מר ליבשיץ מכתב בו הוא מציין כי לאור אי התייצבות התובע למשמרות שנקבעו ואי התייצבות לשימוע, הנתבעת רואה בו כמי שהתפטר מעבודתו.

...

הנתבעת אף התעלמה ממכתב ההתראה ששלח התובע בטרם הגשת התובענה שבכותרת; יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הוצאות משפטיות בסך של 1,640 ₪ בגין הכנת מכתב ההתראה ושליחתו; טענות הנתבעת לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה שכן עדותו של התובע הייתה לא עקבית ובלתי מהימנה.

טענת התובע לזכאותו להפרשים מתבססת על כך ששכר הבסיס עומד על 4,743 ₪, קרי היקף משרה מלא בתעריף שעתי של 25.5 ש"ח. מקום בו קבענו לעיל כי היקף משרת התובע עומד על 54%, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

 בענייננו, מקום בו לא הוכח כי התובע פוטר תוך שהופנתה אליו אלימות פיזית ומילולית הרי שאין המדובר באותו מקרה נדיר ודין רכיב זה להידחות.

אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, הנתבעת תפצה את התובע בגין הרכיבים הבאים – אי מתן הודעה לעובד – 4,000 ₪.

יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע (ארצי) 6294-01-14 שלומי חמסי - בבילון בע"מ (פורסם בנבו, 25.05.2017)]: "... נוסיף, כי גם אי התייצבות לשימוע אין משמעותה בכל מקרה ובכל הנסיבות התפטרות. השימוע נועד לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בעיניין פיטוריו. ככלל, משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון. יתכן, ובנסיבות מסוימות ניתן יהיה לפרש אי התייצבות לשימוע גם כהסכמה לפיטורים, אולם בכל מקרה אין היא הופכת את החלטת הפיטורים של המעסיק להתפטרות של העובד. לטעמנו, אי התייצבות לשימוע גם אינה מהוה עבירת משמעת, שכן העובד רשאי לוותר על זכות הטיעון. יחד עם זאת, היתחמקות מהתייצבות לשימוע בתואנות שוא, או יצירת עמימות סביב התייצבות העובד לשימוע, וזאת על מנת להשיג "סחבת" בהליך הפיטורים ולמנוע את השלמתו, מהוה היתנהלות הנגועה בחוסר תום לב."

...

משעה שטענה זו לא הועלתה במועד בו היה על התובע להעלותה ואף לא נבחנה על ידי הנתבעת, לא מצאנו מקום להתייחס לטענה.

בנסיבות המתוארות לעיל, מצאנו כי אין לקבל את תביעת התובע בגין רכיב זה ובהתאם לכך, דינה להידחות.

סוף דבר דין התביעה להידחות במלואה.

מכל מקום, התובע לא סתר את הצהרת הגב' גרשון שלפיה בהתאם להסכם ההעסקה ולפי הוראות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, עבודתו נפסקת באופן אוטומאטי עם סיום כהונתו של מר סופר וכי הכוונה הייתה ליישם את הדברים בדרך זו. ויודגש, סעיף 3.4 לחוזר 01/2011 קובע באופן מפורש כי בחוזה האישי להעסקת עובדים במשרות אמון ובכלל זה משרת עוזר/ת אישי/ת לסגן ראש הרשות "יוסכם מראש, גם במקרים בהם העובדים זכו במיכרז על פי דין" "כהונתו של עובד במשרת אמון תיפסק על פי החלטת הממונה הנבחר. כמו כן, עם סיום כהונתו של הממונה הנבחר, בעקבות בחירות, התפטרות אישית או מכל סיבה אחרת, תיפסק מיידית העסקתם של עובדי משרות האמון על ידי הרשות. הפסקת כהונה זו דינה כדין סיום כהונה מוסכמת על פי החוזה, ועל כן אין צורך בהליך פיטורין נוסף" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).

חרף זאת ולאור פניית התובע, הערייה החליטה לקיים הליך שימוע כדין, אך התובע לא התייצב לשימוע אלא מסר עמדתו בכתב (ראו סעיפים 48-49 לתצהיר הגב' גרשון ונספחים 16 שצורפו לתצהיר).

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.

ביום 7.8.2019 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב סיום העסקה: "הודעה על סיום העסקה עקב התפטרות. .. לאחר שהתפטרת מעבודתך, ולא הופעת לעבודה במשך מספר שבועות ללא כל הסבר, ולאחר שלא התייצבת לישיבת השימוע שנקבעה (לפנים משורת הדין), נמסרת לך בזאת הודעה על סיום העסקתך עקב התפטרותך ואי התייצבות לעבודה. אבקש לציין כי את התפטרת מהעבודה ללא הודעה מוקדמת כבר לפני מספר שבועות, והדבר גרם לי לנזק והוא בנגוד לחוק. יחסי העבודה הסתיימו עקב התפטרות ביום 1/7/2019. יתרת הזכויות שלך (ימי חופש והבראה) ישולמו לך בתלוש חודש יולי 2019. טופס 161 ומסמכי שיחרור לקופת הגמל יישלחו לך בדואר. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך..." ר' נספח יג' לכתב ההגנה.

...

מנגד, לא שוכנענו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענתה כי יש ליתן צו הצהרתי שמאפשר לנתבעת לקבל בחזרה את כספי הפיצויים שהופרשו עבור התובעת.

משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את התביעה שכנגד בכל הנוגע לצו ההצהרתי ומשכך על הנתבעת לשחרר לתובעת את מלוא רכיב הפיצויים, גמל עובד וגמל מעסיק שהופרש לטובת התובעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.