התפטרות מעבודה עקב חילוקי דעות - פיצויי פיטורים בגין חילוקי דעות

נותר להכריע האם ההתפטרות התובע באה בגדר התפטרות שדינה פיטורים כמשמעה בסעיף 11 (א) לחוק פצויי פיטורים, שזו לשונו: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים." (ההדגשות הוספו – רב"ה).

ובכל אופן שוכנענו כי מוקד לא שילמה את הפרש פצויי הפיטורים מחמת חילוקי דיעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש.

...

ובכל אופן שוכנענו כי מוקד לא שילמה את הפרש פיצויי הפיטורים מחמת חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש.

סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה והרינו מחייבים את מוקד (היא הנתבעת) לשלם לתובע את הסכומים המפורטים מטה: [א] שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך 9,758 ₪ ברוטו בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה, דהיינו 15.11.2011 ועד למועד התשלום המלא בפועל (להרחבה בנושא פסיקת הפרשי הצמדה וריבית לרכיבים שמועד תשלומם חל במהלך תקופת העבודה ראו למשל: ע"ע (ארצי) 2365-01-15 מוחמד – שורי (23.1.2018)).

בנסיבות אלה ובשים לב לכך שמוקד גם ויתרה על טענת הקיזוז החלטנו שנכון יהיה כי כל צד יישא בהוצאותיו וכך אנו מורים.

ככל שבית הדין ימצא כי יש לחייב את הנתבעים בפיצויי פיטורים הרי, שאין לחייב את הנתבעים בפיצויי הלנת פצויי פיטורים מחמת היתיישנות הזכות, טעות כנה ומחמת חילוקי דיעות של ממש בדבר עצם החוב.

מסגרת נורמאטיבית חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ותקנות פצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 קובעים את הכללים בדבר דרך חישוב פצויי הפיטורים.

בפרשת מנפאואר קבע בית הדין הארצי כי : "הדרך הנכונה לחישוב פצויי הפיטורים במקרה כגון דא, שבו צורת ההעסקה השתנתה באופן יסודי, היא חישוב של פצויי הפיטורים בגין כל אחת מתקופות ההעסקה." (דב"ע(ארצי) תשן/ 107-3 מנפאואר (ישראל) בע"מ- צפריר גוטרמן, פד"ע כב 138 (להלן- פרשת מנפאואר) בפרשת נגריית שירן אשר צוטטה לעיל, נקבע כי חריגה מהכלל לפיו פצויי הפיטורים מחושבים על בסיס שכר העבודה האחרון תיעשה כאשר ישנו שינוי מהותי שחל בתקופת העבודה של העובד, החורגים משינויי תפקיד וקידום החלים במהלך העבודה הרגיל, או שינוי זמני או בלתי רגיל כאשר הכוונה להפחתה בשכרו האחרון של העובד.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ומכלול הראיות והעדויות שהוצגו לפנינו, לא שוכנענו כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות חריגות, בהן יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעים, ואף אין די בהפרות הנטענות על ידי התובע כדי להוות נסיבות מיוחדות בהן יש להורות על הרמת מסך.

בנסיבות אלה התביעה נגד הנתבעת 2 והנתבע 3 נדחית בזאת.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

כמו כן, גרסת הנתבעת כי התובע לא הביא משקיע שנידחה על ידי הנתבע, אלא כי בשל מצבה הכלכלי של החברה נשקלה האפשרות למכור חלק ממנויותיה בתמורה לחוב של החברה, אולם עסקה זו לא יצאה לפועל בשל חילוקי דיעות בין בעלי מניות הנתבעת, לא נסתרה ומתיישבת עם האמור בחקירתו הנגדית של הנתבע (ר' עמ' 59-60 לחקירתו הנגדית).

אשר לנסיבות כריתת ההסכם אשר יכולות ללמד על אומד דעתם של הצדדים במועד הסכמתם, הצהיר התובע כי העובדה שנחתם חוזה לתקופה קצובה הייתה נוכח הסכמתו של התובע לקבל שכר בסיס נמוך, במועד חתימת החוזה – שכר מינימום, תוך הציפייה כי ההכנסות מעמלות ומבונוסים בתקופה זו יפצו על שכרו הנמוך (ר' סעיף 5.13 לתצהירו).

בית הדין מנה את עיקר המבחנים השונים, ביניהם: שאלת ראייתם של הצדדים את מערכת היחסים ביניהם; ההבחנה בידי מי הכח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר; מי קיבל אותו לעבודה ומי זה שקבע את תנאי העסקתו; מי הנושא בתשלום שכרו; מי נותן לו חופשות; כיצד דווחו הכנסותיו לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי; מי מפקח על עבודתו; למי הבעלות על הציוד שבו הוא משתמש לצורך עבודתו ועוד מבחנים.

...

לאור כל האמור, ומשלא הוכח שהנתבע העסיק ישירות את התובע או שיש עילה להרמת המסך ולחיובו באופן אישי.

 לא מצאנו כי המקרה דנן הוא בגדר המקרים החריגים המצדיקים הרמת מסך והמהווים עילה לתביעה אישית כנגד הנתבע כנפסק בעניין טוקו שף ועניין שחם לעיל.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה: סך של 267,600 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העסקה 31.12.18 ועד יום התשלום בפועל.

בתצהירו, סיפר התובע כי בעקבות חילוקי דיעות מקצועיים, התפרץ עליו ברזילי והטיח כלפיו מילים קשות והשפיל אותו, במהלך שיחת טלפון ביניהם שהתקיימה בינואר 2017.

ס' 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 קובע כי "התפטר עובד [...] מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים." כאשר תחושות המנהל כלפי עובדו הן כמתואר, והיחס כלפיו הנו באותו האופן למשך תקופה שכזו יש לקבוע כי זהו מצב שבו "אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". הוכח כי מקרה זה ניכנס בגדריו של ס' 11 הנ"ל, ושלעניין זה התפטרותו הנה כאילו פוטר.

...

בפני בית הדין התביעה שכנגד, בה נטען על ידי הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") שהתובע גרם לה לנזק כלכלי כבד, ועל כן יש לחייבו לשלם בגין נזק זה. העובדות לתובע לא שולם שכר הנטו לחודש פברואר 2017.

הנתבעת תשלם לתובע: חלף הודעה מוקדמת בסך 21,680 ₪ פיצויי פיטורים בסך 8,436 ₪.

נוכח כל המפורט לעיל התביעה שכנגד מטעם הנתבעת נדחית .

הנתבעת תשלם שכ"ט בא כוח התובע בסך 8500 ₪.

[פורסם בנבו] ] כך גם, בית הדין הארצי ציין כי כוונת הצדדים נלמדת מתוך היתנהגות הצדדים ולא מתוך פרשנות שהסבו הצדדים להתנהלותם, וכי ההתפטרות חייבת להיות ברורה, חד משמעות ע"ע (ארצי ) 24649-10-14 לירן לחיאני - פיינסטון בע"מ [פורסם בנבו] (10.01.2016), ע"ע (ארצי ) 41354-02-16 חנה מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ [פורסם בנבו] (09.01.2019), מתוך גמירות הדעת של המתפטר וגם אם היא נלמדת מתוך היתנהגות, כמו למשל, הצבת התנאים אולטימטיביים בדבר שינוי תנאי העבודה.

הלנת פצויי פיטורים אנו סבורים פצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דיעות כנים, שעה שהנתבעים סברו כי התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים בנסיבות העניין.

...

גם בעניין זה, לאור המחלוקת בין הצדדים, לא מצאנו לנכון לחייב בהוצאות הלנה.

לסיכום - אנו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי עובד מעביד ביום 5.5.2020, ועד למועד התשלום בפועל: · פיצויי פיטורים, בסך של 61,605 ₪; · הודעה מוקדמת בסך של 5,357 ₪; · דמי חגים בסך של 17,045 ₪; · פדיון חופשה 2,669 ₪; · דמי הבראה בסך של 13,319 ₪; · תגמולי מעסיק בסך של 23,831 ₪; · תוספת וותק בסך של 4,982 ₪.

כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: · בגין פיטורים ללא שימוע במהלך חופשת מחלה סך של 50,000 ₪.