אביו בן 68, עבד בחברה להשכרת רכבים אולם התפטר מעבודתו לצורך הפיקוח על הנאשם וכיום אינו עובד.
הנאשם התגייס לצבא והוכר כחייל בודד בשל העידר תמיכה כלכלית מצד הוריו ומצב כלכלי קשה.
במסגרת ההחלטה המסכמת שניתנה באותו דיון נדחתה בקשת ההגנה, וצוינו הדברים הבאים:
"התסקיר שהוגש לקראת ישיבת היום אינו מתאר שילוב בהליך שקומי, אלא היתנהלות איטית, במסגרתה הופנה הנאשם לטפול ביחידה העירונית לטפול בהתמכרויות, וזומן לפגישה שאמורה להתקיים בימים הקרובים. גם במפגש הנוסף עם קצינת המבחן, שנערך לצורך הכנת התסקיר המשלים, חזר הנאשם על אותה גרסה, לפיה הקים את המעבדה "לשימוש עצמי בסם". קצינת המבחן סברה כי נוכח נכונות הנאשם להירתם לטפול, יש אפשרות להורות על דחייה בת שלושה חודשים לצורך שלובו בהליך טפולי ביחידה לטפול בהתמכרויות, או לחלופין, להסתפק בעונש מאסר בעבודות שירות לצד הטלת צו מבחן.
...
הסנגור ביקש להיעתר להמלצת שרות המבחן ולהורות על דחיית הדיון על-מנת למצות את ההליך השיקומי, בעוד התביעה סברה כי אין מקום לכך.
סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה ויש לקבוע מועד קרוב לטיעונים לעונש.
במצב דברים זה, ונוכח כלל הנתונים שפורטו, סבורני כי בשלה העת לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, וחזקה על הסנגור כי יוכל להעלות את כל טיעוניו, לרבות דבר היותו של הנאשם נעדר הרשעות קודמות, בעל יכולת להירתם מהליכי טיפול, ואלה הקשורים לאפקטיביות ריצוי תקופת מאסר על-פי דוח דורנר – באותה מסגרת" (פרו' עמ' 8 ש' 18).
