התפטרות לצורך טיפול בהורה חולה - פיצויי פיטורים בגין טיפול בהורה

שעה שהתפטרתי בשל מחלתו של בן מישפחה ולצורך הטיפול בו אבקש עם סיום עבודתי כי תשולמנה כלל זכויותיי כדין מפוטרת לרבות זכותי לפצויי פיטורים מלאים.

התובעת טוענת, כי מוטל על העובד להוכיח שהתפטר לצורך טפול בבן-מישפחה והתובעת לא הציגה כל אישור רפואי בזמן אמת ואף לא טענה כי עשתה כן. זאת ועוד, באישור הרפואי שהוגש לתיק לא מצוין, כי קיים קושי רפואי המצריך התפטרות התובעת ומחקירתה הנגדית עולה, כי ממילא הורי הנכד טיפלו בו בארבעת החודשים מגילוי הסכרת עד התפטרותה ולא הוצגה כל סיבה להפסקת הסדר זה. הנתבעת עשתה כל שביכולתה להשאיר את התובעת כעובדת שלה, לרבות הצעת חופשה ללא תשלום.

...

גם התובעת וגם החשבת טענו, כי מנהל הייצור הוא זה שעמד בקשר ישיר עם התובעת בזמן אמת בנושא סיום העסקתה ולכן אני סבורה כי מדובר בעד רלבנטי אשר היה ביכולתו לשפוך אור על מרבית המחלוקות העובדתיות.

עוד שוכנעתי, כי הנתבעת יצרה מצג כלפי התובעת, כי היא תקבל פיצוי פיטורים וכי החזרה מהמצג נעשה בחוסר תום לב, מעט לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת 23,838 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.17 עד למועד התשלום בפועל.

למען הסר ספק, טענת הקיזוז נדחית משהוכח כי ניתנה הודעה מוקדמת.

ביום 26.7.2017 התובעת הודיעה למעסיק על התפטרותה בדין פיטורין לצורך טפול באימה (נספח ז' לתצהיר התובעת).

אם כן, יש לבחון את תביעתה של התובעת על רקע סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים הקובע כך: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

(ראה בהקשר זה לעניין הבקורת על ההחלה הצרה של זכויות מבוטחים בנסיבות של התפטרות לצורך טפול בהוריהם החולים - D. Barak-Erez The Israeli Welfare State: Growing Expectations and Diminishing Returns The Welfare State' Globalization, and International Law E. Benvenisti & G. Nolte Eds 2004 103 121).

...

על רקע האמור, הוגשה התביעה שבפניי.

] [2: (ת"א) 2439/10 בל (ת"א) 2439-10 אופירה כוחאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 30.7.2013)] "אשר ליתר הנסיבות הנוגעות כאמור לשיקולי המדיניות החברתית, הרי שסבורים אנו כי בנסיבות שבפנינו, שעה שעולה כי המניע העיקרי (שלא לומר היחיד) להפסקת העבודה של התובעת ולוויתור שוויתרה על מקום העבודה בו הועסקה כחמש שנים בתנאי העסקה מספקים, היה נעוץ במסירותה לאימה – קרי, ברצון ובתחושת החובה כאחד לטפל בה - יש להוות טעם ערכי להצדקת ההתפטרות.

" סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה במובן זה שעל הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה על פי הדין בגין התקופה מושא המחלוקת (27.9.2017-25.12.2017).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

אין מחלוקת כי התובעת לא עבדה כעובדת שכירה במשרד אחר לאחר סיום עבודתה וגם אין מחלוקת שהתובעת ילדה וכי התינוק נולד עם בעיות שמיעה שהצריכו טיפולים רבים והתרוצצויות בבתי חולים, ומשכך גם כן חפצה התובעת לטפל ברך הנולד ולהפסיק את עבודתה.

כמו כן, בית הדין הורה שבהמשך ייפסקו הוצאות בעיניין תיקון כתב ההגנה שהוספו לו דברים שבכתב ההגנה המקורי לא היו, שכן הנתבעת ברשלנותה הגישה כתב תביעה שכנגד שנמחק, ולא טירחה לציין כל טענות קזוז בכתב ההגנה.

בנקודה זו יצויין, כי לאור העובדה שהופרשו עבורה כספים בשיעור 8.3% בהתאם לסעיף 14 לחוק פצויי פיטורין, רשאית הייתה התובעת לקבל לידיה את מלוא ההפרשות שהופרשו לה אף אם לא הייתה מתפטרת לצרכי טפול בתינוק.

...

פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר: למרות כל האמור לעיל, לא מצאנו כי יש לפצות את התובעת מעבר לסכומים שפסקנו, גם בגין עוגמת נפש.

כמו כן לא מצאנו ממש בטענות לעניין הפגמים בתלושים, וגם אם נפלה טעות מינורית בתלוש זה או אחר – אין בכך כדי להצדיק פיצוי כספי בגין עריכת תלושים שלא כדין.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 25,872 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורין.

על פי הפסיקה, התנאי "על מנת לטפל בילד" משמעותו כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר ומשמעותית עם הילד ולצורך הטיפול בו. נטען כי במקרה זה לא מדובר בתביעת עובד לפצויי פיטורים והנטל להוכיח כי פצויי הפיטורים שולמו עקב מצג שוא - מוטל על התובעת.

בנסיבות אלו וגם מבלי שאצטרך לידון בתנאים נוספים שציינה הנתבעת לגבי צבירת ימי חופשה ותשלום בגין ימי מחלה, ניתן לקבוע כי עבודת הנתבעת במקום עבודתה החדש, אכן אפשרה לה זמן משמעותי יותר לצורך הטיפול בילדתה.

...

מכלל הסיבות אשר פורטו לעיל, אני קובעת כי הנתבעת התפטרה לצורך הטיפול בילדתה.

התובעת לא הוכיחה אם כך את תביעתה והתביעה לכן, נדחית.

כמו כן, תשלם התובעת לנתבעת סך של 1,500 ₪ בלבד בגין שכ"ט עו"ד. לאור התוצאה אליה הגעתי, מדובר בפסיקת הוצאות על הצד הנמוך.

ביום 19.3.18 הודיעה התובעת על התפטרותה לצורך טפול בתינוק (נספח א' לתצהיר המפקח).

תמיכה לכך, נמצא בכיתוב על "אישור סיום העסקה" שנירשם על ידי נציגת ההסתדרות גב' איריס זילברמן ונשלח בפקס ביום 5.9.17 אל ילנה (חשבת שכר בנתבעת, בהתאם לעדותה של גב' בת אל שמיר) לפיו: "(1) בהמשך לשיחתנו אבקש לשבץ את העובדת מידית בעבודה באותן שעות מהשעה 08:00 – 14:00 בעיר בת ים כפי שהועסקה בבית חולים אברבנאל.

כן עותרת התובעת לפצוי על העדר שימוע בסך 15,000 ₪ ופצוי בגין פיטורים בנגוד לחוק שויון הזדמנויות תשמ"ח – 1988 (להלן:" חוק שויון הזדמנויות")בעבודה על סך 50,000 ₪.

סעיף 9 (א) קובע: "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות". סעיף 9 (ב) קובע: "היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

...

המסקנה איפוא כי הנתבעת הפרה את חוק עבודת נשים הן בעובדה כי לא שיבצה את התובעת לעבודה על אף הריונה ללא קבלת היתר מהממונה על עבודת נשים והן בכך כי פגעה בהיקף משרתה ללא קבלת היתר כאמור.

אשר להשלמת פיצויי פיטורים, מאחר והתביעה לא כומתה, היא נדחית.

משטענות אלה נדחו ומשהנתבעת לא כפרה בתחשיב התובעת, הרי שהתחשיב מתקבל ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי על הפסד דמי לידה בסך של 3,328 ₪.