התפטרות בשל מצב בריאותי ירוד

מעדות התובע עולה כי מצב בריאותו הירוד נבע ממחלת הפטיטיס C ממנה סבל אותה תקופה ואשר בגינה הוא נאלץ להפסיק את עבודתו בפועל תקופה ממושכת לפני מתן הודעת ההתפטרות.

לכך יש להוסיף כי בפסיקה הנוגעת להתפטרות בשל מצב רפואי לקוי נקבעה זכאות לפצויי פיטורים גם בנסיבות שבהן העובד הודיע למעסיקו על מצבו הרפואי בד בבד עם התפטרותו, וזאת מאחר שעם הודעת ההתפטרות עדיין פתוחה בפני המעסיק הדרך להציע לעובד עבודה חלופית ולשנות את "תנאי העבודה" כאמור בסעיף 6 לחוק, כך שיתאימו למצבו הרפואי ויאיינו את הצורך בהתפטרות.

...

על יסוד טענות אלה טענה הנתבעת כי לא התקיימו התנאים המזכים בתשלום פיצויי פיטורים בנסיבות של התפטרות מחמת מצב בריאותי וזאת מהטעם שהתובע לא איפשר לה לבדוק כדבעי את מגבלותיו הרפואיות טרם ההתפטרות ולהציע לו עבודה חלופית בהתאם.

לאור כל האמור, על יסוד מכתבו של הרופא התעסוקתי ועל יסוד קביעתנו לעיל, סבורים אנו כי הנתבעת לא הציעה לתובע בתקופה הרלוונטית עבודה חלופית שהתאימה למצבו הרפואי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק-דין זה, סך של 44,414.5 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 20.8.08 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף לכך, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

וכך נכתב על ידי ד"ר ויינברג ביום 17.5.2017: "נבדקה אצלנו שוב. מדווחת שלא הצליחה להתמיד בעבודה, התקשתה בכך מאוד ולכן התפטרה מהעבודה ב- 14.10.16 ומאז אינה עובדת. בחודשים האחרונים החמרה במצבה." בהתאם להלכה הקובעת כי יש לתת משקל לא מבוטל לתחושותיו הסובייקטיביות של העובד החולה, כל עוד הן מגובות במסמכים רפואיים מתאימים, שוכנענו כי הממצאים הרפואיים בצרוף תחושותיה של התובעת, עמדו בבסיס החלטתה להפסקת העבודה.

למרות שהנתבעת ניסתה להציג מצג לפיו היא מסייעת לתובעת לנוכח מחלתה, נראה כי פעולותיה נועדו בעיקר לאיין את רצונה של התובעת לקבל את פצויי הפיטורים ומכל מקום לא התרשמנו כי מדובר בסביבת עבודה מיטיבה בשים לב למצבה הפיזי הירוד של התובעת.

...

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעות כי התובעת הוכיחה זכאותה לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 48,739 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 15.9.2018 ועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין שוכנענו בקיומה של מחלוקת של ממש באשר לזכותו של התובעת לפיצויי פיטורים ועל כן, אין אנו מחייבים את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

ערעור העובד – זכאות לפצויי פיטורים עקב התפטרות בשל מצבו הבריאותי התכלית המרכזית של חוק פצויי פיטורים היא להעניק לעובד שאיבד את מקום עבודתו בשל נסיבות שאינן בשליטתו, או מטעמים שנקבעו כמוצדקים על ידי המחוקק, רשת בטחון כלכלית, לצורך קיום והתארגנות עד מציאת מקום עבודה חדש (ע"ע (ארצי) 256/08 מחמד בשיר קוקא ו-16 אח' – יוסי שוורץ (13.2.11); ע"ע (ארצי) 1207/04 אלנה זכריה – עיזבון המנוחה ליזה קימלמן 31.12.06).

דעתנו הוא כי הבסיס הראייתי שהובא לפני בית הדין, ובכלל זה הראיות שהוגשו במהלך הדיון, מחייבים תוצאה אחרת, לפיה העובד הוכיח כי התפטר על רקע מצבו הנפשי הירוד.

...

למסקנה זו בית הדין הגיע על סמך התפטרות קודמת של העובד מלפני כשנתיים על רקע אי קבלת תנאי שכר, התפטרות ממנה חזר; העדר תמיכה של המסמכים הרפואיים במצבו של העובד, וחוסר האפשרות שהותיר העובד לחברה לבצע התאמה למצבו הרפואי.

על כן, משמצאנו כי הסיבה המרכזית להתפטרות העובד הייתה מצבו הנפשי, אליו נקלע בשל הלחצים בעבודה ומשנסיבות אלו נתמכו במסמכים רפואיים אותנטיים, העובד הוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים.

בהתאם לנקבע בפסק הדין בעניין השכר הקובע הכולל את העמלות והממוצע של השכר בשנה האחרונה ובהתאם לסעיף 17 לסיכומי העובד הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך 173,332 ש"ח. כמו כן לא היה מקום לקזז ההודעה המוקדמת שכן בהתאם לסעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תשס"א-2001 לפיו הוראות החוק לא יחולו "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה..". משהוכח במסמכים הרפואיים כי העובד לא היה כשיר לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, על כן, הקיזוז של ההודעה המוקדמת מפדיון החופשה השנתית בטל ועל החברה לשלם לעובד גם הפרשי חופשה שנתית בסך 22,262 ש"ח. סוף דבר ערעור החברה מתקבל וחיובה בתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות בטל.

לחילופין טענה התובעת, כי היות ו"אולצה לעבוד בתנאים הירודים מאלו המגיעים לה בהתאם לכל דין" משהנתבעת לא שילמה את התשלומים המגיעים לה על פי דין, זכאית היתה להתפטר בדין מפוטרת (ר' סעיפים 23-22 לכתב התביעה).

ואולם, דרך המלך היא, כי עובדת המבקש להתפטר עקב מצבה הבריאותי הלקוי, תודיע למעסיקה כי ככל שלא ימצא לה תפקיד אחר ההולם את כישוריה ומותאם למגבלותיה תיאלץ להתפטר ממקום העבודה ותתן למעסיק אפשרות להתאים את מקום העבודה ובכלל זה: תפקידה, שעות עבודתה, תנאיה הפיזיים של סביבת העבודה וכיוב', ורק ככל שכָּשל בכך, תתפטר ותזכה בפצוי פיטורים.

...

בית הדין הארצי לעבודה שדחה את הערעור קבע ביחס לטענת ההפליה: "טענה זו בעלת פן מהותי ודיוני. בית הדין האזורי דחה טענה זו בשל הפן הדיוני, וגם לטעמי לא ניתן להכריע בטענה זו ללא קבלת עמדת השר הממונה, ולכן הנמקת בית הדין בהיבט זה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. לכך אוסיף כי אף אם טענה נכבדה זו ראויה לידון – ואיני מחווה דעה על סיכוייה – הרי שהתשתית שהונחה בפני בית הדין קמא אינה מאפשרת מיצוי הדיון בה. יש לזכור כי עסקינן בהוראה בצו המחריגה מתחולתו עובד זר ובד בבד מחילה הסדר אחר החל על כלל העובדים הזרים והגלום בחוק עובדים זרים. משכך, בחינת טענת ההפליה מצריכה בחינה משולבת של חוק עובדים זרים והצו." ברע (ארצי) 27662-01-18 HAILE REZENE נ' עדין קואופרטיב ליצור שוקולד, ממתקים וופלים בהוד השרון בע"מ (2018)) מן הדברים דלעיל עולה, איפוא, כי לא ניתן לתקוף את הוראות צו ההרחבה בטענה כי הן מפלות בין עובד זר למי שאינו עובד זר בלא שתתבקש ותתקבל עמדת השר הרלוונטי.

לפיכך, אנו מקבלים את טענת הנתבעת, כי יש להפחית מכל סכום המגיע לתובעת, תמורת הודעה מוקדמת אותה מחויבת היתה ליתן לנתבעת בסך של 4,650 ש"ח. זכויותיה הכספיות של התובעת כפי שקבענו לעיל, התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה ועל כן תביעה ברכיב זה נדחית.

על פי חישובי התובעת שלא נסתרו, זכאית היתה התובעת כי הנתבעת תשלם לה חלף תגמולים בשיעור 15,724.55 ש"ח (ר' סעיף 48 לכתב התביעה) וחלף פיצויים בשיעור 15,724.55 ₪ (ר' סעיף 26 לכתב התביעה).

במסגרת האבחנה המתבקשת, לא מצאנו לפסוק לתובעת סכום זה שנתבע על ידה אלא סכום בשיעור 2,000 ש"ח בלבד.

בהמשך התובע שהה בחופשת מחלה מיום 7.3.2021 ועד 20.3.2021, כאשר עם שובו מחופשת המחלה ביום 21.3.2021 הוא החל לעבוד במחלקה י"ג. התובע עבד במחלקה י"ג עד ליום 24.3.2021 ומאז הוא שהה בחופשת מחלה וזאת עד לסיום עבודתו ביום 26.10.2021, בהתפטרות עקב מצב רפואי.

במסמך רפואי נוסף מיום 18.7.2021 כותב ד"ר פינקי, כי אין שיפור במצב התובע חרף הטיפול התרופתי וכי מסתמנת אף החמרה מבחנת סממני דכאון כמו הפרעות בשינה ומצב רוח ירוד והתובע אובחן כסובל מדכאון מאג'ורי.

...

נציין, כי אנו מקבלים את גרסת התובע, כי מהבחינה הסובייקטיבית בתקופה שמאמצע פברואר ועד 6.3.2021 (היום האחרון של התובע במחלקת הילדים) חווה התובע דחק נפשי חריג מבחינתו ואולם לאור העובדה שדחק נפשי זה נמשך כ-3 שבועות, הרי שמדובר במתח מתמשך ולא באירוע מיוחד או חריג.

מכל המפורט לעיל הגענו לכלל מסקנה, כי דין תביעת התובע להכיר בפגיעה הנפשית כפגיעה בעבודה להידחות.

סוף דבר, מכל המפורט לעיל - התביעה נדחית.