עוד טען התובע, כי בין יתר ההגבלות והפגיעה בו, היתקיימה פגיעה מוחשית בתנאי עבודתו ובכלל זה שינוי באופן החתמת שעון נוכחות; הגבלת שימוש ברכב אשר שימש ושירת אותו בעבודתו כך שלא יוכל לצאת עמו מעבר לגבולות שער היישוב; לא ניתנה לתובע אפשרות לצאת לחופשה שנתית ולנצל את ימי חופשתו הצבורים לזכותו; בוטלה מיכסת השעות הנוספות שהוענקה לו בעבר וכן שכרו צומצם מסך של 14,400 ₪ ברוטו בחודש לכדי סך של 10,700 ₪ בלבד.
לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי במקרה דנן ביטול מיכסת השעות הנוספות אשר הלכה למעשה בוצעו על ידי התובע והופסקו באופן חד צדדי, מהוה הרעת תנאים ממשית המצדיקה את התפטרותו בדין מפוטר.
מר לנגר הצהיר בעיניין זה כי: "התובע לא חויב בכל שווי שימוש ברכב, היות והועמד לתובע רכב עבודה צמוד במסגרת תפקידו ולצורך ובזמן עבודתו בלבד, בהתאם לנוהל משרד הבטחון בנושא. התובע עודכן על ידי הן בשיחותינו והן בכתובים לגבי הנחיות משרד הבטחון לגבי השמוש ברכב." (סעיף 6 לתצהירו של מר לנגר).
...
חריגות שכר
לשאלה האמורה קיימת חשיבות שכן יש בה כדי להשליך על כלל התביעה המונחת לפתחנו, על כן, מצאנו לנכון לפתוח את הדיון דווקא בשאלה זו.
לטענת הנתבעת, בשנת 2016 גילו נציגיה כי בשכרו של התובע חריגות שכר חמורות, אותן סרב התובע להשיב.
לאור האמור לעיל, מסקנתנו הינה כי לא ניתן לקבל את טענות הנתבעת בכל הנוגע לחריגות בשכר התובע או כי יש לקזז את הסכומים הנטענים על ידי הנתבעת במסגרת כתב ההגנה.
עוד נציין, כי לדידנו, התובע לא הוכיח כנדרש את טענותיו באשר לאי מתן אפשרות לצאת לחופשה שנתית או כי סולק מישיבות מנהלים מתוך כוונה להתנכל לו.
מן הטעמים המנויים לעיל, התביעה בגין רכיב זה , נדחית.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים:
דמי חלף הודעה מוקדמת בסך של 6,000 ₪.
