התפטרות בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים בשל הפרת משמעת

מונחת לפנינו תביעה במסגרתה עותר התובע, לתשלום זכויות סוציאליות מכוח תקופת עבודתו וסיומה (גמול שעות נוספות, חלף הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי מחלה, חלף הפרשות לקרן הישתלמות, פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים בגין הפרת חוק הגנת השכר).

לאור הסכם העבודה שבין הצדדים שהתיר לתובע להעדר מהעבודה ללא התראה וללא צורך בקבלת רשות מהנתבע, לא ניתן לראות בהעדרות זו כזניחת העבודה ולכל היותר היה ניתן לראות בה בהפרת משמעת.

בנסיבות אלו, התובע זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 32,034 ₪ (שווי של 3 משכורות) או לפצוי בכל סכום אחר, לפי שיקול דעתו של בית הדין.

הנתבע כאמור טען שהתובע הוא זה שהתפטר מהעבודה על דרך זניחתה ועל כן לא היה צורך בהליך שימוע והתובע אינו זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין.

...

אשר על כן, אנו דוחים את טענת הקיזוז.

] סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבע ישלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 55,160 ₪.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאחרת סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד המצאת פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

על פי סעיף 10 (2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001, עובד אינו זכאי להודעה מוקדמת בפיטורים על רקע הפרת משמעת חמורה "...בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי". משהנתבעת לא שללה מהתובע חלף הודעה מוקדמת בת חודש, היא איננה זכאית לשלול חודשיים נוספים של הודעה מוקדמת משום שהוכח כי הפיטורים לא נעשו בשל הפרת משמעת חמורה המאפשרת שלילת פצויי פיטורים חלקית או מלאה וכפועל יוצא שלילת הודעה מוקדמת.

...

סוף דבר הננו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: הודעה מוקדמת בסך של 66,000 ₪; חופשה שנתית בסך 15,000 ₪; פיצויי פיטורים בסך 72,291 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

הנתבע לא דיווח לתובעת על הארוע ונודע לה עליו מאדם זר שהיה במקום ושלח למנהל התובעת הודעה וצילום של המשאית בתוך ערוץ הנחל באמצעות אפליקציית "ווטספ". מעשי הנתבע מהוים הפרת משמעת חמורה ויש לשלול את זכאותו לפצויי פיטורים בגין מעשיו.

כמו כן, הנתבע התפטר לאלתר לאחר שנאמר לו כי יוצמד לו נהג ולכן אינו זכאי לתשלום פצויי פיטורים.

הסעיף הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 11(א) לחוק, הקובע כך: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". הלכה היא כי עובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק צריך להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, שהייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו או שהיו "נסיבות אחרות" שבהן לא ניתן היה לידרוש ממנו להמשיך בעבודתו; השני, שקיים קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות לבין ההתפטרות; השלישי, שנתן למעסיק התראה סבירה על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה, ככל שניתן לתקנה[footnoteRef:120].

...

תביעת הנתבע דין התביעה להתקבל בחלקה.

תביעות הנתבע לתשלום הפרשי שכר, לרבות הפרשי שעות נוספות, לתשלום תוספת ותק ולתשלום פיצויי פיטורים מלאים – נדחות.

התובעת תשלם לנתבע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: סכום שנוכה משכר חודש 1/2018 בסכום של 2,655.35 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.2.2018 ועד לתשלום בפועל.

לחילופין, הנתבעת זכאית לשלול מהתובע את פצויי הפיטורים מכוח סעיפים 16 ו- 17 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים"), בשל הפרת המשמעת החמורה של התובע.

16יחד עם זאת, לא כל העדרות מהעבודה יכולה להחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, משום ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים העדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה".

לעניין שלילת פצויי פיטורים מעובד, קובע סעיף 16 לחוק פצויי פיטורים, כדלקמן: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קבוצי החל על המעסיק והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד". סעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת קובע כי חובת מתן הודעה מוקדמת או תמורת הודעה מוקדמת לא תחול "על מעסיק, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי". אף אחד מהצדדים לא טען לתחולתו של הסכם קבוצי ספציפי בעניינינו.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: השבת הודעת מוקדמת שקוזזה שלא כדין בסכום של 2,520 ₪.

התביעות לתשלום פיצוי בגין פיטורים של לא כדין, פיצוי בגין אי מסירת מכתב פיטורים, הודעה מוקדמת וכן טענת הקיזוז - נדחות.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 3,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה.

הנתבעת 2 טוענת כי התובע לא זכאי לפצויי פיטורים משום שהוא נעלם מעבודתו[footnoteRef:80] וכל היותר הוא זכאי ל- 3,949 ₪ [footnoteRef:81].

] הבסיס הנורמאטיבי סעיף 11 לחוק פצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורין") קובע כי עובד זכאי לתשלום פצויי פיטורים מלאים במצב של הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות שלא ניתן לידרוש מהעובד להמשיך לעבוד.

הפסיקה הכירה מצבים שונים שבהם עזיבת עובד מקום עבודתו עקב הלנת שכר, עיכוב בתשלום שכר תיחשב לפיטורים ולא התפטרות, לרבות מצב של אי תשלום זכויות סוציאליות, כאשר חובת העובד להתריע על הפרה זו היא מהותית ולא טכנית, ונסיבותיה נבחנות בכל מקרה לגופם של דברים[footnoteRef:84] .

באשר לנתבעת 2- התרשמנו מהראיות כי התובע אכן הפר משמעת ונסע בהתראה קצרה לחופשה, עם זאת, בהמשך התובע חזר למסעדה בגבעת שמואל ובקש לשוב לעבודתו.

...

בהתאמה אנו קובעים כי לא מצאנו שהנתבעת 1 חבה בתשלום רכיב זה לתובע.

לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע לא זכאי לפיצוי פיטורים עבור תקופת עבודתו בנתבעת 2.

סוף דבר לסיכום, תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי ברכיבים הבאים: רכיב הנתבעת 1 הנתבעת 2 אי מסירת הודעה על תנאי העבודה 2,500 2,500 פיצוי לפי חוק הגנת השכר 5,000 5,000 פדיון דמי הבראה 2,835 1,786 חגים תקופה 1,908 1,800 חופשה התיישנות 3,000 חלף הפקדות לפנסיה 3,189 3,514.14 חלף הפקדות לרכיב הפיצויים 3,203 3,363.10 סה"כ 18,635 ₪ 20,963 ₪ באשר לשאלת ההוצאות - נוכח הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק לטובת התובע מחד ומנגד, התובע נדרש לנהל הליך משפטי לצורך קבלת הסכום האמור אשר נובע בחלקו מזכויותיו הקוגנטיות, וכן לאור התנהלות הנתבעים ביחס לדחיית ישיבת ההוכחות כפי שפורט בהחלטות בתיק, בשקלול כלל העניינים גם יחד, אנו קובעים כי הנתבעות יישאו בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ כל אחת.