התפטרות במהלך חופשת לידה לצורך טיפול בילד חולה

בהקשר זה נציין, כי אנו סבורים שיש לקרוא את מכתב ההתפטרות כמכלול תוך לקיחה בחשבון של הסיפא למכתב, ואיננו מקבלים את גרסת הנתבעת, כי התובעת התפטרה לצורך טפול בבנה (ס' 82 לסיכומים).

סביר להניח כי ככל שהתובעת לא הייתה יוצאת לחופשת הלידה, לא הייתה הנתבעת ממנה מנהלת נוספת וככל והתובעת לא הייתה נידרשת לטפל בילדה הפעוט לאחר חזרתה מחופשת הלידה, לא הייתה הנתבעת מחליטה להמשיך ולהעסיק את המנהלת הנוספת, בנוסף לתובעת.

כך למשל, "את כרגע עם ילד קטן, אין מה לעשות, חולה, אה טיפת חלב, ואני מכיר את זה טוב, אין מה לעשות, היעדרויות לאמא תמיד קיימות" (עמ' 15 לתימלול).

בעניינינו, הגם שהגב' אשכנזי היא אשה ואם על פי הסבריה, אנו סבורים שהדברים שנאמרו על ידה והפעולות שנעשו בשמה – ובמיוחד הוספת מנהלת לחנות מהטעמים שלתובעת "יהיה קשה עם הילד" ו"אני יודעת כמה זה רגיש לחזור מחופשת לידה כשאת עם התינוק שלך" וההנחה כי התובעת לא תוכל לתפקד כאם כפי שתפקדה לפני כן וכי היא זקוקה לעזרה בדמות מנהלת נוספת לחנות - מהוים סקסיזם נדיב שגם לו אין מקום בעת זו. בנסיבות אלה הרי שהתפטרות התובעת נבעה כתוצאה מהתנהלות הנתבעת שהתבססה על היותה של התובעת הורה ובכך יש משום הפליה אסורה בהתאם לס' 2 (א) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה.

...

בענייננו, בשים לב לאמור לעיל, מצאנו לנכון לפסוק לתובעת בגין רכיב זה פיצוי בסך 25,000 ₪, פיצוי אשר לטעמנו יש בו לטעמנו יש בו כדי להלום את מחדלי הנתבעת במקרה זה. כך למשל, בעניין אורלי מורי נפסק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 25,000 ₪ כתוצאה מפיטוריה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

המסקנה המתבקשת היא, כי יש לכלול את הפרמיה בחישוב פיצויי הפיטורים המגיעים למערער.

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 95.1.

התובעת טענה כי אין להסתמך על תלושי השכר מחמת הפחתות של ימי חופשה ומחלה משכרה ואולם במהלך שלב הראיות לא העלתה התובעת כל טענה בהקשר זה ואין בידינו לקבל טענתה זו, שהנה למעשה טענה כנגד תלושי השכר אשר לא היו במחלוקת במהלך ההליך (וראו דברי ב"כ התובעת בעמ' 50, ש' 30).

הכרעה אין חולק כי התובעת ילדה ביום 31.8.2015 וביום 15.12.2015, בעודה בחופשת לידה, מסרה לנתבעת מכתב התפטרות (נספח ד' לתצהירה) ולפיו היא מתפטרת על מנת לטפל בביתה התינוקת.

אין נפקות לעובדה כי מדובר בעזיבה שנעשית בתוך תקופת הלידה בזמן הסמוך לתום ימי חופשת הלידה בתשלום, הואיל ובנקודת זמן זו המעסיק מנוע מלבוא בהסכם עבודה עם עובדת ממלאת מקום כל עוד לא נימסרה הודעה מהעובדת על אי חזרתה לעבודה להמשך מימוש ימי חופשת הלידה או על אי חזרה לצורך טפול בילד.

...

אנו דוחים את טענת הנתבעת להעדר זכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתה של התובעת.

הכרעה אנו דוחים את שתי טענות הקיזוז של הנתבעת, כפי שנפרט להלן - אשר להפרשות לפנסיה ביתר - אין לנו צורך לדון בשאלה האם אכן הופרשו הפרשות ביתר אם לאו, שכן ממילא הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא זכאית להשבת סכומים אלו, גם אם שולמו ביתר.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 23,556 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.11.2013 (אמצע תקופה) ועד התשלום בפועל.

יתר על כן, אף היתנהגות הנתבעת בזמן אמת מעידה על כך כי גם היא לא ראתה בהעדרות התובעת מעבודתה עד ללידה כזניחת מקום העבודה אשר עולה כדי התפטרות: ראשית, מדוחות הנוכחות שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה (נספח 3) עולה כי מיום 8.2.2022 ואילך דווח ברשום הנוכחות של התובעת "חופשת לידה", כך שברור שהנתבעת עצמה ראתה בתובעת בתקופה זו כעובדת המצויה בחופשת לידה, ולא כעובדת שהתפטרה קודם לחופשת הלידה.

בעניינינו, הנתבעת לא המציאה בפנינו כל ראיה בדבר בירור כלשהו שנערך עם התובעת בעת העדרותה טרם הלידה, או בדבר פנייה שנערכה מטעם הנתבעת לתובעת בנושא "זניחת" מקום העבודה, ואף מטעם זה יש לדחות את טענות הנתבעת בעיניין זה. לאור האמור, מקובלת עליי טענת התובעת כי יש לראות את מועד סיום העסקתה בחודש מאי 2022, לאחר חופשת הלידה, עת הודיעה על התפטרותה לצורך טפול בילד.

חובת הפקדה לפקדון או תשלום חלף הפרשות לפנסיה במהלך חופשת לידה כמפורט לעיל, התובעת עתרה לפצוי בגין אי הפרשה לפנסיה במהלך חופשת המחלה בחודש 12/21 וכן במהלך חופשת הלידה.

...

כמו כן, משקבעתי שהתובעת לא זנחה את עבודתה טרם הלידה, דין טענת הקיזוז של הנתבעת בגין הודעה מוקדמת להידחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 880 ₪.

התביעה לפיצוי בגין חלף הפרשות המעסיק לפנסיה עבור חופשת הלידה – נדחית.

] אין מחלוקת כי נשים בתקופת ההיריון נימצאות במצב פגיע בשוק התעסוקה, וקיימות תופעות פסולות של אפליה כלפי נשים בהריון מה שמוביל נשים, בתקופה זו, (לצורך הפרנסה ולצורך מיצוי הזכויות לאחר חופשת הלידה מול המוסד לביטוח לאומי), לעתים קרובות, לא לעמוד על זכויותיה מתוך חשש לאבד את מקום הפרנסה וכתוצאה מכך גם הזכויות הנילוות.

] יחד עם זאת, התובעת העידה כי לא הציגה אישור מחלה משום תיכנון גובה גמלת דמי הלידה ולכן היתעלמה מהוראות המעסיק למסירת אישורי מחלה.

מן הכלל אל הפרט אין מחלקות כי התובעת שלחה אל הנתבעת מכתב התפטרות ביום 28.06.2018 (ר' נספח י"א לתצהירה של התובעת) מיום 01.07.2018 עקב טפול בילדה.

...

מכאן, אני סבורה כי התובעת זכאית לתשלום בגין הודעה מוקדמת לפי 286 ₪ ליום דהיינו סך של 4,290 ₪.

לסיכום – התביעה של התובעת נגד הנתבע, בנק לאומי נדחית.

בנסיבות אלו, ולאחר מחשבה, לאור מסקנתי מחד כי יש לקבל את התביעה ברכיבים מסוימים כנגד הנתבעת מחד, ולדחות את התביעה כנגד הנתבע, הרי קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כולל מע"מ, בסך של 5,000 ₪, בין היתר גם לאור הפערים בין סכומי התביעה לסכומים שנפסקו.

זכויותיהן של עובדות בתקופת שמירת הריון מוסדרות בסעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים הקובע כי (הדגשה הוספה – ע.צ): עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין העדרות לפי פסקה זו כדין העדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגימלה לשמירת היריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההעדרות מכוח דין אחר, הסכם קבוצי או חוזה עבודה; העדרות מכוח פסקה זו לא תיפגע בזכויות התלויות בותק של העובדת אצל מעסיקה; הנתבעים טוענים כי יש לפרש את סיפת הסעיף באופן בו הותק של התובעת במקום העבודה לא יפגע, אולם היא לא תהיה זכאית לתשלום דמי הבראה בגין תקופת שמירת ההריון עצמה.

נוכח המשמעות הכלכלית שיש לתיקון בהיבט זה על המעסיק, נושא שמירת הזכויות התלויות בותק נדון במסגרת דיוני הועדה באופן מעמיק גם ביום 12.2.07 וגם בדיון שהתקיים ביום 16.7.07, תוך שנציגת משרד התעשייה המסחר והתעסוקה הבהירה כי במסגרת סעיף זה נקבע הסדר השומר את זכויות העובדת התלויות בותק בעת תקופת ההעדרות (בגין שמירת הריון ובנסיבות האחרות המוסדרות בסעיף) – "כמו בחופשת לידה". כמפורט בפתח פרק זה, תקופת חופשת הלידה, הקרויה היום תקופת לידה והורות, נלקחת בחשבון באופן מלא לצורך חישוב דמי ההבראה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנושא זה מצאתי כי אכן לגבי סכום ההודעה המוקדמת שנוכה מפיצויי הפיטורים של התובעת עולה מהתכתובות בין הצדדים כי עמדה ביניהם מחלוקת אמתית בנוגע לחובת התובעת ליתן הודעה מוקדמת בפועל גם כאשר היא מתפטרת במהלך חופשת הלידה שלה לצורך טפול בילד, וכפועל יוצא מכך, בנוגע לזכות הנתבעים לקזז סך של 4,581 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לידיהם פסק הדין: סך של 824 ₪ בגין הפרש פיצויי פיטורים והפרשי הפקדות לקופת גמל בהתאם להודעתם בדיון ההוכחות וככל שלא עשו זאת עדיין.

התובעת תשלם לנתבע 3 שנמחק, מר אלירן אזולאי, בתוך 30 ימים מהיום סך של 750 ₪ בגין הוצאות צירופו להליך.

על כן ככל שהצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמות בדבר קיזוז הסכומים שנפסקו לחובת כל צד בהליך זה, ונוכח מערכת היחסים בין הנתבעים תשלם התובעת את ההוצאות שנפסקו ביום 23.3.23 בתוך 30 ימים לידי הנתבעת 1 והנתבעים יסכימו ביניהם על חלוקת הכספים ככל שיראו לנכון.