התפטרות בלי הודעה מוקדמת בגלל אי העלאת השכר

הנתבעת 2 טוענת שהתובע הוא זה שהתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, כי לא הייתה לו כלל אשרת שהייה ועל כן הטענה שנאלץ לעזוב את עבודתו בשל פקיעת האשרה היא טענה שקרית וכי בסופו של דבר ממילא התובע לא עזב את הארץ.

על כן, עניינו של התובע שונה בתכלית מהמקרים בהם נקבעה בפסיקה זכאות לפצויי פיטורים בשל העידר אפשרות חוקית להמשך העסקה והתפטרותו לא מזכה אותו בפיצויי פיטורים.

] הנתבעת 2 גם היא לא קזזה משכר התובע בגין אי מתן הודעה מוקדמת, לא משכרו האחרון ולא מהסכום ששולם לו מאוחר יותר במסגרת ההידברות עם ארגון קו לעובד, תוך שבמענה שניתן על ידי בא כוחה לאירגון קו לעובד לא הוזכר כלל עניין ההודעה המוקדמת, וגם הנתבעת 2 טענה שיחסי העבודה הסתיימו ברוח טובה.

על פי הפסיקה בנסיבות כאלה, בהם הנתבעים לא דרשו מהתובע תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת במועד ואף ויתרו על העלאת דרישה כאמור בהזדמנויות מאוחרות לסיום העבודה, באופן המחזק את המסקנה שבזמן אמת ויתרו על זכותם זו, ניתן ליחס לצדדים לחוזה העבודה הסכמה בהתנהגות לקיצור תקופת ההודעה המוקדמת ואין להתיר את קזוזה בדיעבד רק עקב הגשת תביעה על ידי העובד[footnoteRef:52] [52: ע"ע (ארצי) 155/06 לביא – ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ(25.6.2009); ע"ע (ארצי) 41354-02-16‏ ‏מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ ‏(9.1.2019).

...

על פי הפסיקה בנסיבות כאלה, בהם הנתבעים לא דרשו מהתובע תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת במועד ואף ויתרו על העלאת דרישה כאמור בהזדמנויות מאוחרות לסיום העבודה, באופן המחזק את המסקנה שבזמן אמת ויתרו על זכותם זו, ניתן ליחס לצדדים לחוזה העבודה הסכמה בהתנהגות לקיצור תקופת ההודעה המוקדמת ואין להתיר את קיזוזה בדיעבד רק עקב הגשת תביעה על ידי העובד[footnoteRef:52] [52: ע"ע (ארצי) 155/06 לביא – ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ(25.6.2009); ע"ע (ארצי) 41354-02-16‏ ‏מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ ‏(9.1.2019).

. ] אשר לטענת הקיזוז מכוח טענות לתשלום ביתר לכאורה של שעות נוספות ופדיון חופשה שנתית מול רכיבי התביעה הנתבעים- מאחר שקביעותינו לעיל לוקחות בחשבון את הסכומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת 2 ברכיבים אלה לפי גרסתה, דין טענותיה בהקשר זה להידחות.

סוף דבר הנתבע 1 ישלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: דמי חגים בסך 2,189 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.2013 ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעים 1-3 טענו מנגד כי אין ממש בגירסת התובע בדבר נסיבות סיום העבודה וכי התובע התפטר מעבודתו על אתר מבלי להודיע דבר לממונים עליו, מבלי שקדמה להתפטרות כל הרעה בתנאי העסקתו וממילא מבלי שפנה התובע למעסיק תוך מתן היזדמנות לתיקון ההפרה הנטענת.

הנתבעת העלתה טענת קזוז ועתרה לכך שמכל סכום שייפסק לזכות התובע יקוזז סך של 2,507 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות בתקופת העבודה הראשונה וסך של 1,397 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות בתקופת העבודה השניה.

זאת מאחר ולא נסתרה הצהרתו של התובע לפיה התלונן בפני מאור, מנהל מטעם הנתבעות 1-2, על עובדת הנכוי משכרו והיעדר כספים בקרן ובקש כי יתוקן המעוות.

זאת למעט החיוב בגין הליקוי בתלושי השכר והחיוב בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי ההעסקה, שכן הנתבעת 4 לא הנפיקה את תלושי השכר וממילא לא היה עליה למסור לתובע הודעה על תנאי ההעסקה.

...

מטעמים אלה התביעה נגד הנתבעת 5 – נדחית.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

חרף דחיית התביעה נגד הנתבעת 5 – בנסיבות הענין, ובין היתר, בשים לב לייצוג המשותף לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות לטובת הנתבעת 5.

לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן – "חוק הודעה מוקדמת") עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים של חודש ימים לאחר שנת עבודה (ס' 3(3) לחוק).

פצויי פיטורים ששולמו שלא כדין, הודעה מוקדמת ונזק בעקבות נטישת מקום העבודה לטענת החברה, גב' קוליקוב קיבלה סך של 31,987 ₪ כפיצויי פיטורים שלא כדין, ועליה להשיבם.

סעיף 2(ב) לחוק הודעה מוקדמת קובע - "עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה". סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת קובע כי הוראת סעיף 2 לחוק לא תחול "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה". בעניינינו, אין מחלוקת עובדתית כי הגב' קוליקוב התפטרה מבלי שנתנה הודעה מוקדמת.

חיוב עובד בפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת מגלם את סכום הפצוי בגין נזק אפשרי שניגרם למעסיק בשל עזיבה ללא הודעה מוקמת.

ניתן היום, י' אייר תשפ"ב, (11 מאי 2022), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

מאחר שאין חולק כי החברה שילמה לגב' קוליקוב את מלוא דמי המחלה להם היא הייתה זכאית מכוח החוק, הרי שגם תביעתה לדמי מחלה – דינה להידחות.

בית הדין פסק – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

סוף דבר החברה תשלם לגב' קוליקוב כדלקמן: בגין הודעה מוקדמת (תקופה ראשונה) – 571 ₪; בגין דמי הבראה – 696 ₪; בגין ניכויים מהשכר - 7,392 ₪.

התביעה שכנגד - נדחית במלואה.

משזו תוצאת פסק הדין, לפיה התביעה נדחית בעיקרה נוכח הסכום הנמוך בו חבה החברה לגב' קוליקוב, ובשים לב כי אף התביעה שכנגד נדחתה במלואה, כל צד יישא בהוצאותיו.

לאור האמור, שוכנענו כי התובע התפטר מעבודתו ביום 22.1.2017 ללא הודעה מוקדמת, וזאת לנוכח אי הענות הנתבעת לדרישותיו לעבור לתפקיד אחר ולהעלאת שכרו.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המעסיק באותו עניין וקבע שבנסיבות מסוג זה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העובד ולא מיתקיים חריג העדר הפיקוח, מאחר שלא הוכח כי לא קיימת כל אפשרות פקוח על מסגרת שעות העבודה.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: תשלום בגין אי הפרשות מעסיק לפנסיה ולפיצויים בסך כולל של 67,350 ₪.

התביעה להודעה מוקדמת, השלמת פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, תוספת ותק, משכורת אחרונה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ניכויים שלא כדין והלנת שכר – נדחית.

לאור תוצאת פסק הדין, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים.

לגישת התובע, הוא לא הגיע לעבודה ביום 1.3.19 עקב מחלה וביום ראשון לאחר מכן (ביום 3.3.19) הודיע לו הנתבע על פיטוריו בעקבות אי הגעתו לעבודה ביום שישי לפני כן. התובע דרש תשלום של פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ויתר זכויות סוציאליות.

התובע עזב את העבודה, קרי התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת משיקולים אישיים (ביקש העלאת שכר ומשזו לא ניתנה לו – התפטר).

ניתן היום, א' באלול תשפ"ב, (28 לאוגוסט 2022), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

על כן אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום פיצוי לא ממוני בסך 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

לסיכום נוכח האמור אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 559.20 ₪ בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.19 ועד לתשלום המלא בפועל.

התביעה נגד הנתבע נדחית במלואה.