התפטרות בדין מפוטר מצב בריאותי - פיצויי פיטורים בגין מצב בריאותי

התובע טען כי הנתבעת בחרה להסתיר את העובדה כי קיבלה את התפטרותו של התובע בדין מפוטר עקב מצבו הרפואי, הסכימה לו ואף שילמה לו פצויי פיטורים בסכום הזהה לסכום הנתבע (המחלוקת שנותרה היא לגבי הנכוי בתלוש השכר), גם אם הדברים נעשו לאחר שהוגשה התביעה.

...

בנסיבות אלה, רכיבי תביעה אלה הינם בסמכותו העניינית והיחודית של בית הדין והבקשה למחיקתן על הסף – נדחית.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה: התביעה לפיצוי בגין התעמרות בעבודה, עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב של הנתבעת במקום העבודה (ס' 59 – 76 לכתב התביעה) – נמחקת על הסף.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה לרבות פיצוי הלנה (ס' 53 – 58 לכתב התביעה) – נדחית.

לדידי התובע, התפטרותו על רקע מצבו הרפואי דינה כדין פיטורים ומצדיקה קבלת פצויי פיטורים מלאים בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים") בסך 14,125 ₪ (50 ₪ לשעה * 113 שעות * 2.5 שנים), בקיזוז הסכום הצבור בקופת הפיצויים; לחלופין נטען, כי התובע זכאי לפצוי חלף הפרשות חסרות לפיצויים, בשיעור 6% מהשכר המבוטח בסך 7,670 ₪ בצרוף פצויי הלנת פצויי פיטורים (סעיפים 10-15 לכתב התביעה).

אמנם אין הכרח, כי האישור הרפואי שיוצג יהא מרופא תעסוקתי, אולם, אכן מצופה מעובד המבקש 'להתפטר בדין מפוטר' מחמת מצב רפואי לקוי, להציג בפני מעסיקו טרם התפטרותו מסמכים רפואיים המוכיחים את המצב הרפואי הנטען.

...

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את תחשיב התובע בסיכומיו המתייחס למשרה בהיקף 71.4% (סע' 86) ואני קובעת, כי התובע עבד בממוצע ב-62% משרה.

סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי חלף הפרשות מעסיק חסרות לפיצויים בסך 760 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת הזכאות, 1.2.18, ועד למועד התשלום בפועל; פדיון חופשה שנתית בסך 3,930 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד סיום ההעסקה, 13.1.19, ועד למועד התשלום בפועל; פיצוי חלף הפרשות מעסיק חסרות לתגמולים בסך 1,302 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.18 ועד למועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 1,972 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת הזכאות, 15.11.17, ועד למועד התשלום בפועל.

יתר התביעות נדחות.

פצויי פיטורים משפסקנו כי התובע היה רשאי להתפטר בדין מפוטר בשל מצבו הרפואי, זכאי הוא לפצויי פיטורים, ומקובל עלינו החישוב שהציג בסעיף 23.1 לכתב התביעה – חישוב שהנתבעים לא חלקו עליו.

...

אין בידינו לקבל חישוב זה, שכן התובע עבד 5 ימים בשבוע ולכן, ערך יום עבודה צריך להיות המנה המתקבלת מחילוק של השכר הקובע (5,221 ₪) ל- 22 ימים, היינו 237.30 ₪.

אחרית דבר הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע את הסכומים הבאים: (1) דמי הבראה – 9,072 ₪; (2) פדיון חופשה שנתית – 9,966 ₪; (3) פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – 3,000 ₪; (4) הפרשות לפנסיה – 13,302 ₪; (5) פיצויי פיטורים – 22,801 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

מר הרצל העיד שכל מטרת ההסכמה בין התובע לבין הנתבעת היתה קבלת מכתב פיטורים במסגרתו הוא אמור לקבל את מלוא פצויי הפיטורים שמגיעים לו, ובתמורה לכך מתחייב התובע להמשיך ולעבוד שנה נוספת חרף מצבו הבריאותי הרעוע.

הרי אין חולק כפי שעלה גם מעדותו של מר עמר, כי התובע ביקש לסיים את העסקתו מספר פעמים במהלך השנים האחרונות לעבודתו ובסופו של יום נשאר לעבוד בחברה בשל נאמנותו למקום העבודה בציפייה כי אחרי כ-30 שנות עבודה הוא יקבל את המגיע לו. זאת, חרף מצבו הבריאותי שהתדרדר והעובדה כי יכול היה להתפטר בכל רגע נתון – יתכן שאף בדין מפוטר מטעמים רפואיים.

...

בנסיבות העניין, אני מקבל את החישוב שערך התובע לפיו הנתבעת תשלם לתובע סך הפרש של 57,992 ₪ בגין השלמת משכורת י"ג. סוף דבר תביעת התובע, על שני רכיביה, מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע: בגין השלמת פיצויי פיטורים - סך של 196,919 ₪; בגין השלמת משכורת י"ג – סך של 57,992 ₪.

לאור העובדה כי התרשמתי שהתובע נגרר בעל כורחו להגשת הליך משפטי, עת הנתבעת התכחשה לחובותיה שבדין, תוך התנהלות המצביעה על חוסר תום לב, אני מורה כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך של 20,000 ₪.

טענות התובע התובע טען שהוא התפטר בדין מפוטר בשל מצב רפואי לפי אישור רופא תעסוקתי.

לאור קביעתנו לעיל, לפיה זכאי התובע להפרשות לפיצויים בשיעור 8.33%, מתייתר הצורך לידון במחלוקת הקיימת בין הצדדים בדבר זכאותו של התובע לפיצויים על רקע התפטרותו בשל מצב בריאותו.

...

לאור כל האמור עתר לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 27,300 ₪ (לפי האחוזים הקבועים בדין, אך לא פחות מזכאותו לפי צו ההרחבה או ההסכם הקיבוצי) (סעיף 16.1 בכתב התביעה); הפסד קצבת נכות בגובה 75% משכר התובע במשך 27 חודשים * 6,500 ₪ ובסך כולל של 175,500 ₪; הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 58,028 ₪ (14,607 ₪ *6.4 שנים בקיזוז 32,000 ₪).

לאחר שבחנו טענות הצדדים, הראיות והעדויות שהונחו בפנינו, הגענו אפוא למסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה את טענות הקיזוז שטענה, ועל כן דינן להידחות.

לאור האמור, דין טענת קיזוז הנזק – להידחות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות- 67,011.88 ₪; הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 29,440.44 ₪ בקיזוז הכספים שבקופת הפנסיה בחלק מעסיק; הפרשי הפרשות לפיצויים בסך של 40,873.14 ₪ בקיזוז הכספים שהפרישה הנתבעת לזכות התובע בקופת הפיצויים; אש"ל בסך של 59,148 ₪; הפרשי הפרשות לקרן השתלמות בסך של 27,326.46 ₪, בקיזוז הכספים שהפקידה הנתבעת לזכות התובע בקופת קרן ההשתלמות על שם התובע; הפרשי דמי הבראה בסך של 3,175.2 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד כדין בסך של 1,000 ₪.