התערבות המעסיק בהתאגדות עובדים: זכויות וחובות

מפסק הדין בעיניין פלאפון עולה מסר חד וברור, לפיו על המעסיק להרחיק עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה, ובמצב של התארגנות ראשונית, התבטאות המעסיק בנוגע להתארגנות במקום העבודה מקימה חזקה של השפעה אסורה ולחץ בלתי הוגן על העובד בנוגע להתארגנות, כמצוטט לעיל: "... יש למנוע השפעה כלשהיא של המעסיק על מימוש זכות ההתארגנות של העובד. עמד על כך הנשיא (בדימוס) אדלר בעיניין נותב...האיסורים על המעסיק להמנע מ"השפעה" על ההתארגנות בכלל, ובשלבי התארגנות ראשונית על אחת כמה וכמה, חלים על פעולות המכוונות במיוחד למניעת כינונו של ארגון עובדים יציג במקום העבודה, ושיש בהן מסר מיידי נגד ההתארגנות, לרבות: לחץ או כפייה על העובדים, לרבות בפגישות אישיות או קבוצתיות של עובדים, לחץ על עובדים לבטל חברותם באירגון העובדים, או להצהיר על אי רצון להתארגן באירגון עובדים, ומעקב אחר עובדים על רקע התארגנות; איומים; פיטורים של חברי ועד ופעילים בהתארגנות או פיטורים של עובדים מאורגנים; הרעה בתנאי עבודה של חברי ועד או של פעילים בהתארגנות ראשונית, או הפלייתם לרעה על רקע הפעילות הארגונית; התבטאות נגד ההתארגנות במישרין או בעקיפין; הקמת "ארגון מטעם", או "ועד מטעם" המעסיק; איסור כניסה של נציג ארגון עובדים למפעל; וכיוצ"ב. בפעולות אלה ושכמותן, מתקיימת היתנגשות חזיתית בין זכות העובדים למימוש חופש ההתארגנות באירגון עובדים במקום העבודה, לבין זכויות המעסיק לחופש ביטוי ולקניין במפעלו והפררוגטיבה הניהולית מכוחה.

על מהותה של החברות הרצונית באירגון עובדים, בהצטרפות אליו ובפרישה ממנו, עמד השופט זמיר בבג"ץ עמית (ר' בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2)63; להלן: בג"ץ עמית): "הזכות להצטרף לאירגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפייה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים, היא פועל יוצא של חופש ההיתאגדות... יתרה מכך. זכות זאת נובעת גם מן המעמד המוקנה לאירגון העובדים בחוק. שהרי החוק מקנה לאירגון עובדים יציג זכות להיתקשר בהסכם קבוצי הקובע זכויות וחובות לכל העובדים שעליהם חל ההסכם, לרבות עובדים שאינם חברים באותו ארגון. מסקנה טבעית היא, שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לאירגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של האירגון, וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, האירגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן האירגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לאירגון עובדים אחר". יפים לעניינו דברי בית הדין האיזורי בפרשת צ.ל.פ., שם נקבע: "בהצטרף עובד לאירגון, מקנה הוא לאירגון כח לפעול בשמו ולהגיע להסכמות בעבורו. החלטה כזו מאפשרת לעובד להגביר את כוחו במקום העבודה. מנגד, גם העובד מחוייב בהפעלת כוחו בתום לב, בהגינות ובאחריות ועל אף העובדה כי הוא בוחר לחזור בו מהצטרפותו לאירגון (ואין חולק כי הוא רשאי לעשות כן), לא ניתן למחוק לחלוטין את השלכות ההחלטה על הצטרפותו לאירגון.

...

אשר על כן אנו סבורים כי המבקשת הרימה את הנטל להוכיח כי אין להביא בחשבון בעת בחינת היציגות את 107 ההודעות אותן הציגה הגב' אברהמי בסיום הדיון.

האם אי צרוף טפסי ההצטרפות פוסל את הודעת היציגות? לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי העובדה שלהודעת היציגות לא צורפו טפסי ההצטרפות אינה פוסלת את ההודעה.

לסיכום: נוכח האמור שוכנענו כי בשלב זה יש להיעזר בצד שלישי לבדיקת טפסי ההצטרפות לצורך בחינת היציגות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 63504-10-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר המבקשת: הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים ע"י ב"כ: עו"ד ענת גוטמן ועו"ד עדי גולן המשיב: סקובר בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד דפנה שמואלביץ ועו"ד אסתי נדל החלטה

ההסתדרות הפרה את חובותיה לנהוג בתום לב ולכן אין מקום להוציא צוים נגד פעולות הגנה של המשיבה.

ראו לעניין זה ס"ק (ב"ש) 8907-04-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י – אקוסול, פיתרונות אקולוגיים ישראל בע"מ, מיום 2.8.18 (מותב בראשות כב' השופטת אנגלברג שהם): "יש לזכור כי כשם שלעובדים יש זכות להיתאגד, יש להם גם זכות שלא להיתאגד והעובדים ביניהם רשאים לפעול להטיית לב עובדים אחרים אחר עמדתם, הגם שאין היא עולה בקנה אחד עם שאיפת ארגון העובדים. מדובר בשיח לגיטימי בין עובדים וכשם שלהנהלה אסור להתערב בו, גם לאירגון אין זכות לדכא את דעתם של אלה הסבורים אחרת ממנה". הסוגיות העומדת להכרעתנו בהליך זה הן אלה: האם המשיבה השפיעה השפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות באמצעות ראשי הצוותים המועסקים בה. לצורך הכרעה בשאלה זו עלינו לידון בשאלות המשנה הבאות: האחת, האם ראשי הצוותים הם בעלי סמכויות ניהול.

...

מצאנו כי לראשי הצוותים אמנם אין יכולת לשכור ולפטר עובדים, אך יש להם שליטה ביכולת ההשתכרות של העובדים, זאת בהיותם מי שאמונים על ביצוע סידורי עבודה לשליחים ומכח יכולתם להוריד שליח ממשמרת, במהלך המשמרת.

מצאנו כי קיימת התנגדות להתארגנות, גם בקרב עובדים וגם בקרב ראשי צוותים.

לאור האמור, הבקשה לקבל סעדים זמניים, נדחית.

" בקשר לשיקול הדעת שיש להפעיל בהטלת פיצויים לפי סעיף 33יא' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957, נפסק בעיניין בית בלב כך: "בהלכה הפסוקה נקבעה שורת שיקולים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת גובה הפצוי, אשר נקבעו מתוך ראיית תכליתו של האיסור החוקי. בהקשר זה הודגש, מפי סגנית הנשיא (כתוארה אז) ורדה וירט-ליבנה, כי "בראש ובראשונה, אל מול עיני בית הדין צריכים לעמוד השיקולים החוקתיים שעומדים בבסיסה של תכלית החוק וחשיבותה של הזכות החוקתית להתארגנות והשמירה עליה, ובמיוחד כאשר מדובר בנסיבות של התארגנות ראשונית במקום העבודה. בקביעת גובה הפיצויים, על בית הדין לתת דעתו לחשיבות ההרתעה והצורך למגר את התופעה של ההתערבות הפסולה מצד מעסיקים בהתארגנות עובדיהם, במטרה לפגוע בהתארגנות ולסכל אותה. כמו כן, קביעת פיצויים בסכום גבוה עשויה להמריץ עובדים לממש את זכות ההיתאגדות ולהפחית את החשש כי המעסיק יתנכל להם בעשותם כן. במסגרת זו יביא בחשבון בית הדין את השיקול הצבורי ההרתעתי ואת הצורך בהטמעת המודעות לזכויות עובדים בהתארגנות ראשונית והחובות המוטלות על מעסיק בנסיבות כאלה" (עניין אלקטרה; ההדגשה במקור).

...

גם לא שוכנענו כי ההחלטה בנושא התקבלה בחוסר תום לב, כפי שנטען על ידי המבקש בסיכומיו.

לא שוכנענו כי מדובר בצעד מכוון לפגיעה בהתארגנות או בהחלשתה, אלא החלטה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, לשם המשך עבודה סדירה ותקינה, תוך התמודדות עם הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי המבקש.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

מאחורי המחלוקת בעיניין "המספרים" של "המכנה" ו"המונה", עומדות מחלוקות בין הצדדים שנוגעות לאיזון הראוי בין חירויות, זכויות ואינטרסים, שאין חולק על חשיבותם, אך לעיתים הם מתנגשים: מחד גיסא - המטרה לאפשר לאירגון עובדים לפעול באמצעים חוקיים, ללא היתערבות פסולה של המעסיק, למימוש חרות ההיתאגדות של עובדים באירגון עובדים, ולקנות מעמד של ארגון עובדים "יציג" במפעל, ומאידך גיסא – להבטיח את זכותו של המעסיק לעמוד על כך שתובטחנה האותנטיות והוולונטריות של הצטרפות עובדיו לאירגון העובדים, והכל בשים לב למשמעות הנכבדה שיש להכרה ביציגות של ארגון עובדים, הן כלפי העובדים והן כלפי המעסיק בין יתר לפי סעיף 33ח1 לחוק הסכמים קבוציים (עסק 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל – קופת חולים מאוחדת (מיום 12.12.17)).

בשל כך, ובשל ההכרה בפערי הכוח שבין מעסיק לבין ארגון עובדים שיציגותו טרם הוכרה (על כל המשתמע מכך לעניין נטלי הוכחה שהפסיקה הטילה על מעסיק והאיזון בין חרות ההיתאגדות לבין זכויות המעסיק בשלב הטרום קבוצי – עסק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תיקשורת בע"מ (מיום 2.1.13)), מוצדקת הטלת נטל הראיה בעיניין זה על המעסיק, באנלוגיה להוראות מתחום משפט העבודה הפרטי, אשר קובעות היפוך של נטל הראיה כאשר מעסיק אינו מקיים חובות רישומיות שהדין מטיל עליו).

...

מסקנה זו מתחזקת על רקע הקושי היחסי של עובדים לבטל חברות בהסתדרות לעומת הקלות שבה נציגי ההסתדרות מתיימרים לצרף עובדים לשורותיה, כפי שהוכח לגבי ההצטרפויות הטלפוניות, וכפי שעלה מעדותם של עדי החברה.

החברה טוענת כי בנסיבות אלה, יש מקום להנחה שלו הייתה מתקבלת בקשתה לגילוי מסמכים כלפי סופרבוס, היה מתאמת חששה של החברה שעובדים שההסתדרות צירפה להכרזת היציגות טפסי הצטרפות של עובדים בעת שהיו עובדי סופרבוס, הודיעו לסופרבוס על ביטול חברותם או למצער על הצטרפותם ל"כוח לעובדים" במועדים המאוחרים למועדי חתימותיהם על טפסי ההצטרפות להסתדרות.

ייתכנו הסברים שונים לכך שנעשתה פנייה לעובד שכבר הצטרף בעבר לארגון, ולא מתחייבת ברמת הסתברות מספיקה המסקנה שהחברה מבקשת להסיק מכך.

זכות ההתארגנות כוללת בחובה גם את הזכות שלא להתארגן כפי שנקבע כבר בפסיקה, כאשר יש לזכור כי מדובר במפעל ובו 1,600 עובדים כאשר כל אחד מהם זכאי לדיעה משלו וכשם שאסור למעסיק להתערב ולהביע דיעה בעניינים הנוגעים להצטרפות להתארגנות כך אין הוא רשאי לומר דבר בעיניין מהלכים של עובדים אשר מתנגדים להתארגנות.

כמו כן, קביעת פיצויים בסכום גבוה עשויה להמריץ עובדים לממש את זכות ההיתאגדות ולהפחית את החשש כי המעסיק יתנכל להם בעשותם כן. במסגרת זו יביא בחשבון בית הדין את השיקול הצבורי ההרתעתי ואת הצורך בהטמעת המודעות לזכויות עובדים בהתארגנות ראשונית והחובות המוטלות על מעסיק בנסיבות כאלה.

...

על בסיס השיקולים הנ"ל ובהתעלם (בשל טענות המשיבה) מטענות ההסתדרות בנוגע להימנעותו של מר טל מלבוא ולהעיד ובשקלול כל הנתונים שהובאו בפסק הדין ,להלן סכומי הפיצוי בהם החלטתי לחייב את המשיבה: 27/04/21 - פרסום עמדה נגד ההתארגנות בפלטפורמה המקוונת "מה השאלה" והטעיית העובדים לגבי זכויותיהם כחברי הסתדרות - 15,000 ₪.

בכל הנוגע לצו שהתבקש בקשר למר סמיון - לא מצאתי לנכון לתיתו במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת הצד התקבלה בחלקה הארי וכמפורט לעיל.

הוצאות משפט בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק ולנוכח העובדה כי בשל הפרות המשיבה גם תוך כדי קיומו של ההליך, מצאה עצמה ההסתדרות נאלצת להגיש עוד ועוד בקשות לבית הדין, בקשות שעל פי רוב התקבלו, החלטתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי ולכן הריני מחייבת את המשיבה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪.