התעלמות ממסך ההתאגדות וחיוב אישי של בעל מניות בחובות חברה

עם זאת, איננו מתעלמים מחובת הנתבעת כמעסיקת התובעת לדאוג להנפקת תלושי שכר תקינים.

עוד נטען כי הרמת מסך תבוצע כאשר יש שימוש לרעה במסך ההיתאגדות לטובת בעלי עניין השולטים בחברה, כגון תרמית או עירבוב נכסים.

עוד נקבע כי על מנת לחייב בעל מניות בחובות החברה, על המבקש להוכיח בראיות היתנהלות המצדיקה את חיובו האישי דוקא, ועליו להניח תשתית עובדתית המלמדת כי החברה: "נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו" (ראו בר"ע 24638-08-18 אמילי קיטשן בע"מ, [פורסם בנבו] החלטה מיום 18.6.2018, מפי כבוד השופט פוליאק).

יפים לעניינינו הדברים אשר נקבע בעיניין ע"ע (ארצי) 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח (1990) בע"מ נ' דליה ברגר (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.10.09): "אנו סבורים כי בנסיבות אלה, מהלך של הקמה וניהול עסק הממשיך – ולו חלקית – את פעילות החברה, היה למעשה מהלך שרוקן את החברה מנכסיה – תיקי הביטוח. היתנהלות מסוג זה מצדיקה אף היא את הרמת מסך ההיתאגדות ואת חיוב המערערים באופן אישי בחיובי החברה כלפי המשיבה. מצב זה דומה למקרה בו בעלי מניות של חברה המצויה בקשיים כלכליים ועומדת בפני תביעה מצד מי מעובדיה, מקימים חברה חדשה ומעבירים אליה את פעילותה של החברה המצויה בקשיים, מצב המצדיק הרמת מסך על פי הפסיקה [ראו לעניין זה ע"ע 1138/04 אהרון מאיר – שחר ידגר (לא פורסם, 7.11.05)]. נציין כי אין נפקא מינא אם הדבר נעשה בתום לב ושלא מתוך כוונה להבריח נכסים או להונות את נושי החברה". דברים אלו, החלים ביחס להרמת מסך ההיתאגדות של חברה, נכונים גם ביחס לעמותה.

סעיף 8 לחוק העמותות קובע כי - "מהיום שצויין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה העמותה תאגיד כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית". לפיכך, עמותה רשומה היא בעלת אישיות משפטית נפרדת, המפרידה בין זכויותיה וחובותיה של העמותה לבין זכויותיהם וחובותיהם של החברים בה. האישיות המשפטית הנפרדת של העמותה יוצרת מסך המפריד בין זכויותיה וחובותיה של העמותה לבין זכויותיהם וחובותיהם של החברים בה, אשר עלול לאפשר ניצול לרעה של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה.

...

לאור כל האמור לעיל התביעה שכנגד, נדחית.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובעת, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 93,896 ₪.

התביעה שכנגד - נדחית.

התביעה ובעלי הדין התובעת עותרת להרים את המסך ולחייב את הנתבע, אישית, לפרוע חוב כספי בגין 3 שיקים בסך כולל 119,980 ₪ (בערכי קרן) שמשכה חברת "הובלות האחים כרמיאל בע"מ" (להלן : "הובלות האחים") לטובת חברת "סילון אביבים בע"מ" (להלן: "סילון אביבים"), אשר הוסבו לתובעת במסגרת עיסקאות ניכיון שיקים וחוללו עקב מתן הוראת ביטול לבנק הנמשך.

הנתבע מודה כי מנהל התובעת פנה אליו בנוגע לתקינות שיק מס' 964, אך הוא הסביר לו במפורש על גניבת השיקים ועל הפגם בעסקת היסוד בין הובלות האחים לסילון אביבים (גניבת השיקים תוך היתעלמות מחוב סילון אביבים כלפי הובלות האחים), וכי הובלות האחים אינה מתכוונת לפרוע את השיקים עת הבטיח מר עבדאלגני בשם סילון אביבים להשיב את השיקים למשרד הובלות האחים.

השופט ריבלין בע"א 2223/99 ויטלי קריספי נגד ח' אלקטרוניקה (1988) בע"מ, פ"ד נז(5) 116 עמ' 132, קבע את הדברים הבאים: "חברה היא אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה כגוף מאוגד (ראו, היום, סעיף 4 לחוק החברות. ראו גם רע"א 46/94 אברמוב נגד הממונה על מירשם המקרקעין). לפיכך על דרך הכלל קם חוצץ בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי מניותיה. לעיקרון בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לבין בעלי מניותיה נילווה תכופות עקרון נוסף- עיקרון הגבלת האחריות. על פי עקרון זה, אין בעלי המניות חבים בחובות החברה מעבר לסכום שהשקיעו בה.

עירוב נכסי החברה עם נכסים פרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן יותר, יחס מינוף גבוה במיוחד, והברחת נכסים מהחברה לבעלי המניות ללא תמורה ראויה, נחשבים לשימוש לרעה במסך ההיתאגדות המצדיקים את הרמת המסך.

(3) הסעיף מוסיף דרישה נוספת וחדשה לחיוב האישי: "ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193". בהוספת דרישה זו קורא המחוקק לבית המשפט להבחין בין בעלי מניות שליטה לבעלי מניות מיעוט, ולחסום טענת הרמת מסך כלפי בעל מניות (לרבות בעל שליטה) אשר נטל סיכון בלתי סביר, כל עוד פעל בתוך מסגרת חובות תום הלב והנאמנות הקבועות בחוק.

...

המסקנה המשפטית קשיי הגביה בהם נתקלה התובעת לגביית החוב נשוא התביעה מהובלות האחים בלשכת ההוצל"פ, אין בהם כשלעצמם כדי להוות הצדקה להרמת מסך ההתאגדות הובלות האחים וייחוס החוב נשוא התביעה (כולו ו/או חלקו) לנתבע כבעל מניותיה/מנהלה, ובעיקר שמדובר בחברה פעילה.

סיכום אשר על כן אני מחליט לדחות את התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ. ניתן היום, ח' סיוון תשע"ז, 02 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

כאשר נקלעה בסמ"ה לקשיים היא החליטה להעביר את פעילותה לחברה חדשה, "מרכז הברזל מועאוויה" (הנתבעת 5), שתמשיך את פעילותה תוך היתנערות מחובותיה של בסמ"ה. אלא שלאחר שעמאד וג'בארין הבינו שהעברת הפעילות של בסמ"ה לנתבעת 5 בבעלותו של עמאד מגלמת בתוכה סיכון וחשיפה לחובותיה של בסמ"ה הוחלט להקים את "מרכז הברזל" (הנתבעת 6) שתהיה בבעלות "ניטראלית" של עבד ושל נור שאינם קשורים לכאורה לבסמ"ה. ואמנם פחות מחודש לאחר שהוקמה הנתבעת 5 נרשמה "מרכז הברזל" אצל רשם החברות, רכשה לכאורה את הציוד של בסמ"ה בהסכם פקטבי, והמשיכה את פעילותה של בסמ"ה תוך שימוש במוניטין, במאגר הלקוחות, בציוד ובמלאי של בסמ"ה. התובעת מפנה לפסיקה התומכת לכאורה בטענתה שיש להרים את מסך ההיתאגדות בין החברות עצמן ובפרט בין "מרכז הברזל" לבסמ"ה, ובין בעלי המניות לחברות.

מעבר לעילות להרמת מסך התובעת טוענת שבעניינינו מתקיימות עילות לחיוב אישי של בעלי המניות גם בלי להרים את מסך ההיתאגדות בשל עוולות של תרמית והצגת מצג שוא שעוולו הנתבעים כלפי התובעת במסגרת פעילותם בחברות השונות, שהן למעשה חברה אחת כאמור לעיל.

האם ישנה עילה להרמת מסך ההיתאגדות בין עמאד לבסמ"ה? כפי שסיכמה זאת היטב המלומדת חביב סגל: "הרעיון העומד בבסיסו של ההסדר המשפטי של הרמת מסך ההיתאגדות הנו פשוט וחיוני: הכרתה של מערכת המשפט בקיומה של אישיות משפטית שאינה טבעית – פותחת פתח לניצול לרעה בידי פרטים אופורטוניסטיים, העלולים להסתתר מאחורי מסך ההיתאגדות על-מנת להיתחמק מהתחייבויות שנטלו על עצמם. לכן, בצד התפתחותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתחה גם הדוקטרינה של הרמת המסך, המאפשרת לבית המשפט להיתעלם ממסך ההיתאגדות במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת" (אירית חביב-סגל, דיני חברות (כרך א') 282 (2007) להלן: "חביב-סגל").

אמנם נכון הדבר שאילו היה עמאד ערב אף הוא באופן אישי לחוב ניתן היה לחייב אותו מכוח יחסים חוזיים ישירים שהיו מתקיימים בינו ובין התובעת, אך אין זה אומר שבהעדר יחס חוזי ישיר שכזה אין אפשרות להטיל על עמאד אחריות לחוב, אם מכוח דיני החברות הכלליים המטילים עליו אחריות להתחייבויותיה של החברה, אם מכוח דוקטרינת הרמת המסך ואם מכוח דיני הנזיקין ועיקרון תום הלב.

...

לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעים 6-8.

סוף דבר: התביעה נגד הנתבעים 1-4 ו-6-8 מתקבלת (נגד הנתבעים 1-3 ניתן כבר פסק דין).נתבעים אלו ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 1,878,450ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.6.09 ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחה בסך 75,000 ₪ כולל מע"מ. התביעה נגד הנתבעת 5 נדחית.

(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון עשות כן בהיתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנידון לפניו.

הרמת המסך פירושה היתעלמות מאותה הפרדה, תוך יצירת יריבות ישירה בין נושי החברה לבין בעלי מניותיה, בדרך כלל על מנת להטיל על בעלי המניות אחריות אישית לחובותיה של החברה.

וראו רע"א 3031/09 קט קול בע"מ נ. עמי בני יעקב (מיום 2.8.09) פסקה 9: "למעלה מן הצורך אוסיף כי עיקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת; הוא נועד לעשיית צדק ושמירה על טובת הציבור [רע"א 6039/04 פלזנשטיין נ' עובדיה ([פורסם בנבו], 6.6.2005)]. כאשר מדובר בחברה משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליבראלית בהרמת המסך [ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ פ"ד מו(5) 353, 366 (1992)]. על חברה מסוג זה חלה חובה לשמור על יחס ראוי בין הונה העצמי לבין התחייבויותיה, וזאת, בין היתר, מכוח עקרונות כלליים של הגינות ותום לב במשפט [ר' פסקה 34 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 4263/04 קבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ ([פורסם בנבו], 21.1.2009)]. בעניינינו, אכן מדובר בחברה קטנה, משפחתית, בשליטת המשיבים שהנם בני זוג. חברה זו חבה למבקשת חוב כספי אשר נקבע בפסק דין חלוט. אולם אין בראיות שהציגה המבקשת די בכדי להגיע למסקנה כי היתנהלות המשיבים מחייבת הרמת מסך והטלת אחריות אישית עליהם. המבקשת לא הוכיחה כי המשיבים סטו מעקרונות של הגינות ותום לב [על העדר תום לב כשיקול להרמת מסך ראו ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ ([פורסם בנבו], 16.10.05) (פסקה י"ג ואילך לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין)]; היא לא הוכיחה כי החברה פעלה במצב של מימון דק בתקופה הרלוואנטית ולא הוכחו טענות של מירמה והונאה. כלומר, המבקשת לא הצביעה על זיקה בין החוב לבין פעולות המשיבים מהן ניתן להסיק כי המשיבים עשו שימוש לרעה במסך ההיתאגדות". אשר על כן אני קובעת כי אין כל עילה כל עילה להרמת מסך בין קמזון לתומר או ליצחק, שבנסיבות מסוימות, עלול היה להביא להרמת המסך גם בין קמזון לתומר.

...

אשר כל כן, אני קובעת כי אין מקום להרמת מסך ההתאגדות בין קמזון לעולם הצבע, באופן שיטיל על עולם הצבע לפרוע את חובה של קמזון לתובעת.

הטענה לעשיית עושר ולא במשפט נדחית מן הטעם הפשוט, שלא הוכח כי מי מהנתבעים התעשר על חשבון התובעת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.

בנוסף, עותר התובע להרמת מסך ההיתאגדות בין הנתבעת לבין הנתבע, הבעלים והמנהל של הנתבעת, ולחיובו האישי בחובות הנתבעת כלפיו.

לצד עיקרון זה התפתחה הדוקטרינה של הרמת מסך ההיתאגדות המאפשרת לבית המשפט להיתעלם מן ההפרדה שבין בעלי המניות לבין התאגיד, וליצור, במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת, יריבות ישירה בין נושי התאגיד לבין בעלי מניותיו.

הכלל בדבר הנסיבות בהן רשאי בית המשפט להרים את מסך ההיתאגדות ולייחס לבעל המניות חוב של החברה מעוגן בסעיף 6 לחוק החברות, (כפי שתוקן בתיקון מס' 3 לחוק החברות מיום 17.3.2005).

הנסיבות שהוכרו בפסיקה כמצדיקות הרמת מסך הן מצבים של הקמת חברה למטרות תרמית, עירוב נכסים של בעל המניות עם נכסי החברה, מימון עצמי דק, הברחת נכסים, ניהול החברה באופן שאינו לטובתה או שיש בו כדי סיכון בלתי סביר ושימוש באישיותה המשפטית של החברה באופן שיש בו כדי לקפח אדם או לסכל כוונתו של כל דין או לפגוע בעשיית צדק, כאשר לצורך הרמת המסך אין צורך בהצטברות של כל העילות יחדיו, אלא די במקצתן או אף באחת מהן.

...

אשר על כן, התביעה לחיוב אישי של הנתבע– נדחית.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע- נדחית.

התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה הקטן, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 10,000 ₪; חלף הפרשות לפנסיה (תגמולים ופיצויים) בסך 11,544 ₪; פדיון חופשה בסך 11,670 ₪; דמי הבראה בסך 9,828 ₪.