מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התעללות בעבודה דחיית תביעה בשל חוסר הוכחות

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעת בסיכומיה עובדות המקרה מלמדות באופן ברור ורציף כי החלטת החברה לסיים העסקת התובע במסגרת תכנית פרישה והתייעלות – נעשתה כדין; כי אין בסיס לטענות התובע כי הפיטורים או השימוע נערכו שלא כדין; וכי הכללת שמו ברשימות ההנהלה נעשתה כצעד אחרון, משיקולים עינייניים, על רקע חוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודו ולאחר שכשלו מאמצי מנהליו ליתן לו היזדמנות להוכיח עצמו מחדש ולהשתלב בעבודת המחלקה.
אותה מסכת "היתעמרות" אין בה דבר למעט היתנהלותו המתנגדת של התובע לשינויים ניהוליים לגטמיים, וניסיון הממונים להיתמודד עם היתנהלותו זו. סיום העסקתו של התובע בחברה נעשה כדין, במסגרת הסכם התייעלות וצמצום כוח אדם בחברה, ותוך מתן תנאים מיטיבים; על רקע זה יש לבחון את חובותיו של החברה ולדחות תביעתו של התובע בגין שימוע ופיטורים שלא כדין.
...
כללו של דבר: התביעה לפיצוי בגין הפרשי שכר – נדחית.
שוכנענו כי החלטת הנתבעת ניתנה מטעמים ענייניים ולא מצאנו בסיס ראייתי כלשהו לטענות התובע בדבר קנוניה נגדו או בדבר התנכלות תעסוקתית.
נוכח האמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע, עגמת נפש ופיצוי בגין פגיעה בשכר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי בפנינו תביעה שעניינה טענה בגין היתעמרות בעבודה; חוסר תום לב ומצג שוא, תוך הטעה, במשא ומתן חוזי; הפרת הוראות חוק הודעה לעובד ונזקים נוספים שנגרמו לתובעת, לטענתה, עקב עבודתה כעובדת משק בית במעון ראש הממשלה.
(להלן יכונו מעתה ואילך סעיפים א 1-4 הנ"ל "הוראות ונהלי העבודה" וסעיפים 5-6 "סביבת העבודה". לחלופין, יכונו בנפרד לפי שמותיהם הנ"ל.) מי מהנתבעות היתה בגדר "מעסיקה" של התובעת? האם המשא ומתן הטרום חוזי מול התובעת נוהל בחוסר תום לב, תוך הצגת מצג שוא והטעיה? האם נגרם לתובעת נזק בגין הסתמכותה על החוזה? האם נגרם לתובעת נזק פיזי או נפשי עקב עבודתה במעון? האם הופר חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)? דיון והכרעה לאחר בחינת כלל החומר הראייתי הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
במקרה דנן כאמור לא הוכחה היתעמרות, בפרט לנוכח חוסר המהימנות של התובעת.
באשר לטענה כי נגרם לתובעת נזק פיזי או נפשי בשל עבודתה במעון, הרי שיש לדחות אף טענה זו, הואיל וכאמור לא הוכחה היתעמרות או כל עילה מזכה אחרת.
...
באשר לטענת התובעת כי שלושת הנתבעות היו מעסיקותיה דין הטענה להידחות.
מסקנה זו נובעת מהוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013, המסדירות את האפשרות להעסיק עובדי ניקיון על ידי קבלני כוח אדם וקבלני שירותים ומצו ההרחבה בענף הניקיון המסדיר (ומרחיב) את זכויותיהם של עובדי חברות הניקיון והתחזוקה.
סוף דבר בנסיבות העניין דין התביעה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במכתב הזימון לשימוע פורטו הסיבות: "... בעת עבודתה בחדרי הלידה, מרשתך כפופה לגב' אריאלה כהן ארזי אחות אחראית חדרי לידה. מזה תקופה ארוכה שמרשתך מביעה את חוסר הערכתה כלפי האחראית, מרשתך משמיצה את האחראית עליה בכל היזדמנות שנקרית לפניה ומסרבת לקבל אותה כסמכות במחלקה.
מבחינת הראיות שהובאו בפנינו, לא הוכחה היתנהלות של התובעת שהיתה כה בלתי נסבלת, עד שהצדיקה ניוד שלה למחלקה אחרת, לצמיתות, תוך פגיעה חמורה בתנאי העבודה ובמעמד.
פיצוי בגין היתעמרות והתנכלות במקום העבודה התובעת טענה כי נוכח תלונתה על היתנהלותו של ד"ר אלתרמן החלו להתעמר בה, עד שלא נותרה בידה ברירה אלא לעזוב את מקום עבודתה.
נוכח כל האמור לעיל נדחית טענת התובעת בגין לשון הרע גם ברכיב זה. הסכם עבודה והודעה על תנאי עבודה לטענת התובעת היא זכאית לפצוי בגין אי מתן טופס הודעה לעובד הן במועד תחילת עבודתה והן בגין העברתה לתפקיד חדש.
בשים לב להליכים בתיק, לתקופת העבודה, לדחיית התביעה נגד נתבעים 2-4 ולמכלול הנסיבות, בית החולים יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד 15,000 ₪.
...
עילת התביעה שעניינה תקיפה של התובעת על ידי דר' אלתרמן, נדחית.
לפיכך התביעה שעניינה לשון הרע של דר' אלתרמן – נדחית.
לאור זאת לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בנוסף בגין חוסר תום לב, מערב לפיצוי שנפסק בגין פגמים בהליך הניוד, כמפורט לעיל.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
התביעה נגד הנתבעים 2 עד 4 , נדחית על כל רכיביה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בתביעתה בבית הדין האיזורי המערערת טענה כי מעסיקתה הייתה הערייה; היא התקבלה לעבודה ללא שנמסרה לה הודעה לעובד; הועסקה בפועל כ"מדריכה בחינוך המשלים" על פי חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה) אך שכרה שולם בחסר; וכן סבלה היתעמרות במהלך עבודתה, בעיקר כאשר נדרשה למטלות רבות של ניקיון ועל רקע זה התפטרה מעבודתה.
בעירעור שלפנינו מעלה המערערת שתי טענות עיקריות כנגד פסק הדין: האחת, כנגד דחיית תביעתה לפצוי בגין היתעמרות בעבודה והשנייה, כנגד קבלת טענת הערייה כי יש להשוות את התפקיד שביצעה לתפקיד של סייעת בגן, בעוד שבפועל היא הוגדרה ועבדה כמדריכה במועדונית.
בנסיבות אלו, נקבע כי חרף חוסר הנוחות שהדבר גרם למערערת, לא הוכחה עילת ההתעמרות.
...
אשר לערעור על ההוצאות שנפסקו בבית הדין האזורי, לא מצאנו יסוד להתערב בהן הן מן הטעם שערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסיקת הוצאות בערכאה קמא והן מן הטעם שסכום ההוצאות שנפסק מבטא כראוי את האיזון בין קבלת התביעה בחלקה מחד גיסא, לדחיית עיקר הסעד הכספי, מאידך גיסא.
יחד עם זאת, אף שהערעור נדחה, החלטנו שלא לחייב את המערערת בהוצאות בנסיבות העניין.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת תגובה ותשובה ניתנה ביום 23.11.22 החלטה הדוחה את הבקשה בשל חוסר רלוואנטיות שכן עדות העד מיתמקדת בעדת התובעת גב' קאסם ולא בעיניינה של התובעת.
המסקנה היא כי עילת ההתעמרות וההתנכלות נבחנת על סמך מכלול הראיות המוצגות בפני הערכאה השיפוטית ובפרספקטיבה של חובת תום הלב המוגברת המוטלת על הצדדים במערכת יחסי עבודה, על אף שלעתים המסקנה של בית הדין כי עובד לא הצליח להוכיח את תביעתו נעוצה בפער בין תחושתו הסובייקטיבית של העובד לעומת הממצאים האובייקטיביים שעלו בהליך, להלן נביא דוגמאות לכך מהפסיקה.
בסע"ש (איזורי י-ם) 1515-11-17 חמוטל מוסקוביץ - מדינת ישראל - משרד הרווחה והשירותים החברתיים (07.07.2019), אליו הפניתה התובעת, נדחתה תביעת העובדת בגין עילת ההתעמרות, לצד דיון נרחב במכלול הראיות של התובעת אשר הוצגו בהליך אך לא הביאו כדי הוכחת טענתה להיתנכלות תעסוקתית.
] נציין, בזהירות הנדרשת, משום שתביעתה של גב' קאסם עדיין מיתנהלת, כי המכתבים שעליהם העידה גב' קאסם ומתארים לשיטתה את ההתעמרות כלפיה, לא הוצגו בפנינו.
...
אומנם, הרציונל של הצעת החוק למניעת התעמרות זהה לרציונל של החוק למניעת הטרדה מינית, אך סעיף 6 להצעת החוק למניעת התעמרות מחייב הגשת תלונה או ידיעה קונסטרוקטיבית של המעסיק על קיומה של ההתעמרות, וכמפורט לעיל, לא מצאנו לכך אסמכתאות אובייקטיביות.
לאור האמור לעיל, מצאנו כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי היא זכאית לפיצוי כספי בגין התנכלות תעסוקתית וכן לא הוכח טעם המצדיק קבלת הסעד ההצהרתי אותו תבעה התובעת – הגדלת משרתה למשרה מלאה בתחום הכשרתה.
על כן, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו