התנהגות בדרך בניגוד לתקנות התעבורה

הנהיגה על הכביש אשר אסורה למחזיק רישיון דרגה 1, מקימה עבירה בנגוד לתקנה 8 לתקנות התעבורה.

זאת להבדיל מהוראות דומות, ביחס לטרקטורון או רכב שטח, בתקנות 39ג ו-ה לתקנות התעבורה, השייכות לפרק של כללי ההיתנהגות בדרך, ולא מופיעה לגביהם הגבלה דומה בתקנה 197 לתקנות.

...

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, ומרשיעה את המשיב, בנוסף, גם בעבירה של נהיגה בפסילה.

מבוא ביום 15.02.2020 שעה 10:21 נהג המבקש 1 במונית מספר 8571527, והסיע בה 5 נוסעים במספר העולה על 4 נוסעים כמצויין ברישיון הרכב, בנגוד לתקנה 502 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

באשר לביטול הפסילה המנהלית הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן: "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר בארוע בעל אופי מקרי, או בדרך היתנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02).

...

דיון לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות על שני חלקיה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רישיונו של המבקש ולכן אני דוחה את הבקשה במישור זה. באשר לביטול איסור השימוש בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות לכך שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב כפי שהתווה המחוקק, זאת במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, בקבעו כי: "ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק....האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים....המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים" (רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י (פורסם בנבו, 16.10.12) (להלן: "עניין אמברם")).

משלא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות ביטול ההחלטה או קיצור התקופה, אני מורה על דחיית הבקשה על שני חלקיה.

בהכרעת הדין הורשעה הנאשמת בבצוע העבירות הבאות: סטייה מנתיב נסיעה בנסיבות מחמירות, בנגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן- תקנות התעבורה).

היתנהגות בדרך הגורמת נזק – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

...

עוד ציין בית המשפט כי "עניין לנו בנהג ותיק יחסית, שהרשעותיו הקודמות אינן רבות, ומכל מקום אינן מעידות על מי שנהיגתו היא של פורע חוק בכבישים. על כך יש להוסיף את היותו מטופל בשבעה ילדים, ופרנסתו, הנשענת על נהיגתו, מצויה בדוחק. לזכותו יש לזקוף גם את הודאתו בהזדמנות ראשונה, על כל המשמעות שבכך, ובכלל זה קבלת הדין, כמו גם הבעת חרטה על תוצאות התאונה, ונטילת האחריות על שהתרחש." בסופו של דבר הוטל על המערער עונש פסילה לתקופה של שנתיים.

בסופו של דבר הועמדה הפסילה על 18 חודשים, זאת מאחר וערכאת הערעור איננה ממצה את הדין.

כך ארע שבסופו של דבר לאחר התאונה, הרכב חצה באופן אלכסוני את נתיבי הנסיעה בכביש עד לנתיב השמאלי ביותר המיועד לפנייה שמאלה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לצאת מנקודת הנחה המטיבה עם הנאשמת כי נהג האופנוע נסע במהירות גבוהה, ונושא ברשלנות תורמת.

היתנהגות בדרך שגורמת נזק, בנגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

...

בסיכומו של דבר, אני סבורה כי די בראיות שהובאו בפניי, ובכלל זה בעדותו של הנאשם בעצמו, על מנת להביא להרשעתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו. הנאשם החנה את רכבו בתחום תחנת אוטובוס, באופן שמנע מהאוטובוס להיצמד לשפת המדרכה לצורך הורדת נוסעים, וגרם בכך למצב מסוכן בו נאלצו הולכי הרגל לרדת לכביש וללכת עליו על מנת להגיע למדרכה.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה תת"ע 2705-08-15 מדינת ישראל נ' גבריאל שחר 13 מרץ 2016 לפני כבוד השופטת רות וקסמן המאשימה מדינת ישראל הנאשם גבריאל שחר נוכחים ב"כ המאשימה עו"ד אמסלם הנאשם בעצמו פרוטוקול

רות וקסמן , שופטת ב"כ המאשימה: מודיע/ה על תיקון כתב האישום באופן שבמקום הרשום יירשם: "היתנהגות ללא זהירות בדרך

בנגוד לתקנה 21(א) לת"ת".

...

לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי טיעוני הנאשם אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 500 ₪ .