בכתב תביעתה טוענת התובעת כי האחריות לקרות התאונה חלה על רוכב האופניים החשמליים אשר בעת עמידתו של רכב התובעת בחנייה מוסדרת, הגיח רכוב על אופניים חשמליים, מבלי לתת דעתו לקורה סביבו ופגע בחלקו הימיני של רכב התובעת.
לטענת התובעת, בגין התאונה נגרם לרכב התובעת נזקים, ועתה היא תובעת פיצוי בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו לה מרוכב האופניים החשמליים, הוא הנתבע.
הנוסעת ברכב התובעת העידה כי באה לפתוח את הדלת לאחר שהסתכלה במראה על מנת לבחון אם פתיחת הדלת אפשרית, פתחה את הדלת, ואז נשמע רעש של היתנגשות כאשר הנתבע יחד עם האופניים החשמליים שלו פגעו בעוצמה בדלת הימינית הקדמית ברכב התובעת ועיקמו אותה כך שהדלת הגיעה עד הפגוש ברכב (עמ' 3, שורות 18-13 לפרוטוקול).
...
על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבע יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 25% ואילו הנוסעת ברכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 75%, מהנימוקים המובאים להלן:
6.1.
איני מקבל את גרסתו של רוכב האופניים החשמליים, לפיה מהירות נסיעת האופניים החשמליים הייתה 5 קמ"ש בלבד.
אשר למחלוקת בעניין הנזקים הנטענים שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה, ובמיוחד לגבי טענתה של ב"כ הנתבע לגבי נזקים שמנויים בחוות דעת שמאי רכב התובעת אשר לא קשורים לתאונה, כדוגמת הדלת הימינית האחורית, הרי שאיני מקבל טענה זו של ב"כ הנתבע.
אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:
7.1.
