התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת על המצווה

עילות ההיתנגדות כפי שהוגדרו בכתב ההיתנגדות ובדיון מיום 22.3.18: חתימת העדים לצוואה בעמוד נפרד, מבלי שחתמו על כל עמוד בה; חתימת הצוואה תחת איום מצד המנוח על המנוחה (סעיף 30 בחוק הירושה); השפעה בלתי הוגנת מצד המנוח על המנוחה לעריכת צוואה.

דין טענת הנתבע כי יש לבטל את הצוואה מחמת איום, כפיה והשפעה בלתי הוגנת - להדחות סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". סעיף 31 לחוק הירושה קובע: "עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצוה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תקונה." מהראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו, הנתבע לא הוכיח טענתו כי המנוח איים, כפה והשפיע על המנוחה השפעה בלתי הוגנת לערוך צוואה.

...

סוף דבר הנתבע לא הוכיח כל עילה שהיא לפסלות הצוואה שבמחלוקת מיום 28.6.95.

על יסוד כל האמור נדחית ההתנגדות לקיום צוואת המנוחה מיום 28.6.95 ויש לקיימה.

אשר להוצאות ההליך - לאחר שנדחו כל טענות הנתבע, בהינתן כי ההליך התנהל משנת 2017, הוגשו בקשות ותגובות, הוגשו מסמכים, מונה מומחה מטעם בימ"ש (הנתבע נשא בשכרו) התקיימו מספר דיונים - הנתבע ישלם לתובע הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 55,000 ₪ בתוך 30 ימים.

טענת הנתבע להשפעה בלתי הוגנת של התובעת על המנוח לערוך צוואה בפרשת מרום (דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה (פ"ד נב(2) 813)) ופסיקה מאוחרת יותר, נקבעו ארבעה מבחני עזר לצורך בחינת הוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, הקף הקשרים שקיים המנוח עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.

גם אם מדובר במעורבות שאינה מגיעה לכדי לקיחת חלק בעריכתה שיכול ויהא בה משום ראיה להשפעה בלתי הוגנת של הנהנה על המצווה.

דיברו איתך במקרה או שאת דיברת עם עורכי הדין, לצורך החתימה שלו על המסמכים האלה, למשל כדי לתאם את הביקור או משהו אחר? את ידעת שהוא ביקש מעורכי הדין שיהיו מעורבים בנסוח של המסמכים האלה? ידעתי שהוא פונה, ידעת שהוא פנה לעורכי הדין אוזיאס? כן, ידעתי שהוא פונה לאוזיאס, כן. אבל הם לא יצרו איתך קשר ישיר? טוב, עכשיו תראי, בהזדמנות הזאת הוא חתם על צוואה וגם על תצהיר, נכון? שאת גם צירפת אותם, זה נספחים ג' ו-ד' להתנגדות שלך.

חוק הירושה אינו מסמיך את בית המשפט לבחון את צדקתה של הצוואה ולא קיימת בחוק עילה לפסילת צוואה מחמת "חוסר צדק" או "חוסר הגינות". לאחר שיתר טענות הנתבע לפסלות הצוואה נדחו, לא ניתן לקבל טענתו לפיה אין זה סביר שהמנוח יצווה את כל רכושו לתובעת.

...

סוף דבר הנתבע לא הוכיח כל עילה שהיא לפסלות הצוואה שבמחלוקת, מיום 29.1.18.

על יסוד כל האמור נדחית ההתנגדות לקיום צוואת המנוח מיום 29.1.18 ויש לקיימה.

אשר להוצאות ההליך - לאחר שנדחו כל טענות הנתבע, בהינתן כי ההליך נמשך למעלה משלוש שנים, הוגשו בקשות ותגובות, מסמכים, מונה מומחה מטעם בימ"ש (הנתבע נשא בשכ"ט המומחה), התקיימו ארבעה דיונים, התובעת נשאה בשכ"ט העדים עוה"ד הוזיאס - הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 75,000 ₪, בתוך 30 ימים.

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי מבחינת נטל ההוכחה, על המתנגד לקיום צוואה להוכיח שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", או שחתם עליה תת השפעה בלתי הוגנת.

בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה ] 7[, נקבעו על-ידי השופט מצא ארבעה מבחנים המסייעים להכרעה בשאלת התלות (המבחנים הוצגו בהקשר של השפעה בלתי הוגנת על מצוה צוואה, אולם הם יפים גם לענייננו): המבחן הראשון – תלות ועצמאות – האם בתקופה הרלוואנטית לעשיית הצוואה היה המצווה עצמאי מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית הכרתית, ועד כמה.

אשר על כן הטענה כי יש להורות על ביטול הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת – נדחית.

...

הבן, ר', חתום כערב להסכם הלוואה זה. טענות אלמוני אלמוני טוען שדין בקשתו למתן צו קיום צוואה והתנגדותו למתן צו ירושה להתקבל.

השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, סבורני שהשפעה זו חלפה שנים רבות לפני פטירת המנוחה, ועל כן, לפי סעיף 31 לחוק הירושה אין עוד מקום לבטל את הצוואה מכוחה.

אשר על כן הטענה כי יש להורות על ביטול הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת – נדחית.

סוף דבר משלא נמצאה עילה שיש בה בכדי להורות על ביטול הצוואה, ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוחה י' ג' מיום 06.05.15 .

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי מבחינת נטל ההוכחה, על המתנגד לקיום צוואה להוכיח שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", או שחתם עליה תת השפעה בלתי הוגנת.

בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה ] 7[, נקבעו על-ידי השופט מצא ארבעה מבחנים המסייעים להכרעה בשאלת התלות (המבחנים הוצגו בהקשר של השפעה בלתי הוגנת על מצוה צוואה, אולם הם יפים גם לענייננו): המבחן הראשון – תלות ועצמאות – האם בתקופה הרלוואנטית לעשיית הצוואה היה המצווה עצמאי מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית הכרתית, ועד כמה.

" אשר על כן אני קובעת כי גם לו לא עלה מצבו של המנוח לכדי אי יכולתו להבין טיבה של צוואה, עדיין יש לפסול את צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת בהתאם למפורט לעיל.

...

הנתבעת טוענת שעו"ד ש', למרות שנחשף לכלל הראיות בחר לא להתפטר מייצוג ואף בחר יחד עם התובעת להעיד כעד לצוואה מבלי להעיד את העדה הנוספת לצוואה, דבר שמוביל למסקנה שגם אם עדותו קבילה, אין לייחס לה משקל שכן כשנשאל בחקירה הנגדית מדוע לא העניק ייעוץ משפטי לערוך צוואה נוטריונית והשיב שמדובר בצוואה בעדים וזו הייתה בקשתו של המנוח.

במצב דברים זה, ובבחינת הנסיבות כולן, מצבו הרפואי, הסכמי ההלוואה עליהם חתם כשנה קודם לכן, מעורבות התובעת בענייניו הכספיים של המנוח, הנתק בינו ובין משפחתו הראשונה שבא לידי ביטוי חריף בתקופה שבסמוך לעריכת הצוואה (הגשת תביעת הגירושין כנגד אשתו הראשונה ותביעות הפינוי כנגד ילדיו) נוכחות התובעת בזמן עריכת הצוואה בחדר הסמוך, ומעורבות עמוקה של אחד מנושיו של המנוח – א' ע' - בעת עריכת הצוואה וחתימתה, מובילים כולם למסקנה שהמנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת שהובילה אותו לחתום על צוואה בה הוא מנשל את כל משפחתו הראשונה מכל רכושו.

" אשר על כן אני קובעת כי גם לו לא עלה מצבו של המנוח לכדי אי יכולתו להבין טיבה של צוואה, עדיין יש לפסול את צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת בהתאם למפורט לעיל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי צוואת המנוח מיום 09.10.13 בטלה.

טענת המתנגד כי צוואת המנוחה נעשתה בשל השפעה בלתי הוגנת לאחר שמיעת טענות הצדדים וחקירותיהם, דין טענה זו – להדחות.

סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת – בטלה: 30".  (א)  הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.". פסיקת בתי המשפט ואף הספרות, פירשו את ההוראה שלעיל באופן הבא: "עניין לנו בהשפעה הבלתי הוגנת, שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מט(1) 318; ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי פ"ד נד(2) 337).

כדברי הנשיא זוסמן בע"א 707/76 צארום נ' גורן, פ"ד לב(3) 548, 552 (1978) "מטרת סעיף 35 היא להרחיק חשד של רמיה או השפעה לא הוגנת על המצווה מצד אלה המשתתפים בעריכת הצוואה". בית המשפט לעינייני מישפחה קבע כקביעה עובדתית – אשר גם בה אין מקום להתערב – כי חלקו של המשיב 1 בעריכת הצוואה הסתכם בהסעת אמו למשרד עורכי-הדין ושהיה בחדר סמוך בעת החתימה.

...

באותו היום ניתן פסק דין בבית הדין הרבני (פסק הדין צורף כנספח ד' לתצהיר עדות ראשית של המבקש) ובו נקבע: "במהלך הדיון התברר כי היורשת אשת המנוח לא מסכימה לבקשה לתיקון הצו. לאור האמור: הבקשה לתיקון צו, נדחית". ביום 3.9.2016 הגיש המבקש בקשה למינוי אפוט' למנוחה (אפוט' 18403-09-16).

אשר על כן הטענה כי הצוואה בטלה בשל כך שנשתכחה – נדחית.

סיכום אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: ת"ע 49601-02-20 – הבקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 24.1.2000 - מתקבלת.

ת"ע 49608-02-20 – התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה – נדחית.