התנגדות לפריסת חוב מזונות עבר

- הוריתי לחייב לסלק את חוב מזונות העבר מיום מתן צו הכנוס תוך 4 חודשים מהיום ולדאוג לתשלומים החל מהיום לסדרם.

הנושה הגישה ביום 20/07/2020 תגובה מטעמה במסגרתה כי היא מיתנגדת לבקשת החייב לפריסת חוב המזונות.

...

הצעתו של החייב לסלק את חוב הפיגורים בתשלומים חודשיים של 200 ₪ בחודש אינה הגיונית או צודקת בנסיבות העניין, ולכן אין להיעתר לה. - החייב לא הסיר את חוב הפיגורים בדמי המזונות מפתיחת ההליך, בהתאם להחלטתי מיום 31/12/2019.

- בנוסף לכל האמור לעיל נראה כי אין כל תועלת בניהול ההליך נוכח העובדה כי הוגשה נגד החייב תביעת מזונות על סך של 405,000 ₪ שהיא בדין קדימה ולכן אין טעם בהמשך ההליך.

         לפיכך אני מורה מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט חסדאי ביום 17.2.16 החליט בית המשפט ליתן לחייב הפטר חלוט ואולם לאור היתנגדות הבנות, אשר ירשו את אימם שנפטרה בשנת 2015, הורה בית המשפט כי אם החייב מעוניין שההפטר יחול על חוב המזונות, עליו להגיש בקשה מתאימה.

לדוגמא: בתמ"ש 31776-08-11 שעסק בבקשת המבקש לפרוס את חוב מזונות העבר שהצטבר לסך של 400,000 ₪, קבע כב' השופט סמארה בפסק דינו מיום 30.12.13 כי המבקש: "מגלה טפח ומסתיר טפחיים ושהאמת אינה נר לרגליו... המבקש לנוכח עדותו הפתלתלה והיעדר נתונים אמינים לגבי הקף הכנסותיו בפועל, לא עמד בנטל זה". כמו כן, בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ורדה שוורץ מיום 24.5.11 נקבע כי: "אינני יכולה לקבוע את יכולתו הכלכלית של החייב ואפילו לא באופן אירעי כעולה מחקירת החייב היום והספקות שעלו בי כתוצאה ממנה". בין היתר, המבקש הסתיר כי הוא עסק בסחר במכוניות ובמכירת מזון מוכן והוא היתנהל בחוסר תם לב בהליך.

...

בדיון שהתקיים ביום 26.12.10 התנגד ב"כ הכנ"ר למתן צו כינוס וכב' השופט ברנר דחה את בקשתו של החייב וקבע בהחלטתו כי: "כל מטרתו של המבקש כיום היא לנסות ולהעביר את רוע הגזירה של פקודת המאסר, באמצעות קבלת צו לעיכוב הליכים במסגרת תיק הפש"ר. דא עקא, לא לשם כך נועד הליך הפש"ר ואת עיכוב ההליכים יכול המבקש לנסות ולהשיג בלשכת ההוצאה לפועל... הליך הפש"ר אינו תוכנית כבקשתך, בו החייב בא ויוצא מן ההליך בהתאם לשיקולי הכדאיות של אותו רגע. אם המבקש העדיף בשעתו לסכל הליך של ביטול הענקה שהעניק לאחיו, ולו גם במחיר של ביטול ההליך, לאחר שבמשך תשע שנים תמימות נהנה מהגנתו של צו לעיכוב הליכים, אין לאפשר לו כיום לחזור אל ההליך...". בחודש ינואר 2014 הגיש החייב את בקשתו השלישית לפשיטת רגל וביום 27.1.14 ניתן צו כינוס לנכסיו.

גם במקרה דנן ניתן לומר על החייב, בדיוק את מה שאמר בית המשפט העליון על מר גמזו בפס"ד הנ"ל: "חשוב להדגיש כי ההפטר האמור אין בו בשום אופן משום מתן הכשר להתנהגותו של המשיב 1 ומקובלת עלי בהקשר זה טענת המערערות כי התנהלותו הבעייתית של המשיב 1 בפרשה הנדונה, ראויה לכל גינוי". כידוע, שתי תכליות עיקריות עומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל: האחת - כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (אינטרס הנושים), והשנייה - היא התכלית השיקומית "שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכול. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב – שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נז(4) 197, 204-205 (2003)).

לאור האמור, נוכח הנטייה לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם ולסייע בידם להשתקם, והיות וממילא מי שלה היה המבקש חייב את המזונות כבר נפטרה, אני סבור כי המקרה דנן הוא מקרה חריג שבו ניתן ליתן הפטר אף מחוב המזונות.

לכן, יש לקבל את בקשת החייב ולקבוע כי הוא יופטר אף מחוב המזונות.

בפניי ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ניר שפר מיום 21.1.31 (להלן:" ההחלטה"), המתמצה בשאלה אחת - האם היה מקום לחייב את המערער בריבית פיגורים, שעה שעסקינן בחוב מזונות שהמוסד לביטוח לאומי פרע את מרבית חיובי המזונות תחת החייב והאשה פתחה בלישכת ההוצאה לפועל תיק לגביית ההפרשים בהתאם לאישור המל"ל בעת שקיימת החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במסגרתה נפרס למערער פרעון חוב מזונות השוטף וחוב העבר לשיעורין, והחייב ממלא אחר החלטת הפריסה .

המשיבה מיתנגדת להארכת המועד ולקבלת העירעור .

...

אני סבור כי בנסיבות העניין היה מקום לשקול את השימוש בסמכות המוקנית לרשם בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק להפחית מגובה הריבית הנצברת בגין החוב.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור .

הערעור מתקבל בחלקו , באופן בו נקבע בזה, כי חיובי מזונות שנצברו בתקופה בה המערער עומד בהחלטות פריסה שנתן בית המשפט , וכל עוד המערער עומד בתנאי החלטת הפריסה האחרונה (הפסיקתה מיום 0.1.31 וכל החלטת פריסה שתינתן בעתיד , ככל שתינתן ), יישא ריבית פיגורים מופחתת בשיעור של 25% מריבית הפיגורים הרגילה .

ב"כ המל"ל עוד טוען, כי לצורך החזר חוב המזונות, יפעל לקזוז מינורי (בין 10% ל- 20%) מגימלאות שוטפות להן זכאי היחיד מאת המל"ל, וכי טענות היחיד בדבר הכנסותיו, קשייו הכלכליים ויכולת החזר חוב העבר, מקומן בפני רשם ההוצל"פ וחזקה עליו לאזן באופן מיטבי בין כל האינטרסים, לרבות הצרכים של היחיד, ולהגיע לפריסת חוב מושכלת ומידתית.

ב"כ הממונה בתגובתה מיום 30/01/24, היתנגדה גם כן לבקשת היחיד להחלת ההפטר על חוב מזונות העבר של היחיד למל"ל, באופן מלא או חלקי.

...

על כן, בשל הנימוקים שפורטו לעיל ובעיקר התנערותו של היחיד מתשלום דמי מזונות העבר ללא נימוק המצדיק זאת ועל מנת למנוע, מצד אחד, מצב של מתן הפטר ליחיד מחוב מזונות העבר, ולחייבו בתשלום החוב ולו בחלקו, ומצד שני על מנת למנוע פגיעה אנושה בו ובאפשרות שיקומו הכלכלי תוך התחשבות במצבו האישי והכלכלי העכשווי, סבורני כי המתווה הנכון והראוי הינו לחייבו לשלם סך של 300 ₪ בחודש על חשבון חוב מזונות העבר, הסכום שנותר בידי היחיד מדי חודש לאחר תשלום כל הוצאותיו הבסיסיות הנדרשות.

אמנם אין בהחלטה הנ"ל כדי לכסות את חוב מזונות העבר באופן ממשי, וכי אין בסכום הזעום שיקוזז ויועבר למל"ל כדי להועיל לו באמת, אך סבורני כי שי בכך כדי להעביר מסר לחייבים שנמנעים מלשלם מזונות שוטפים לילדיהם הקטינים ללא כל נימוק המצדיק זאת ולתת משקל ולו קל לעקרון החשוב והחברתי של חובת אב לזון את ילדיו, כאשר אין בכך כדי לפגוע במצבו הכלכלי של היחיד במילוי מלוא צרכיו הבסיסיים.

סבורני כי יש בהחלטתי לעיל גם לתת משקל לתכלית השיקומית החשובה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כך שגם אם היחיד אינו יכול להשתלב במרקם החיים הכלכליים, עקב מצבו הבריאותי ונכות כמתואר לעיל, אך עדיין יוכל הוא לחיות בשלווה ולקבל את הסכום הנחוץ לו מקצבת הנכות המגיעה לו למילוי צרכיו הבסיסיים בכבוד ואין בה כדי לפגוע בזכותו של היחיד לקיום מינימאלי בכבוד.

בתגובת הנאמנת ב"כ הממונה נטען, כי בצו פתיחת ההליכים לא נקבע חיוב בתשלום מזונות לאור הצהרתו של היחיד כי הוא אינו גרוש וכי אין פסק דין המחייב אותו במזונות (הצהיר כי הוא פרוד וכי קיים לו חוב עבר בגין מזונות).

הנאמנת לא היתנגדה להתיר ליחיד לנקוט הליך בבית המשפט לעינייני מישפחה לצורך מיצוי זכויותיו, בכפוף לכך שקופת הנשייה לא תישא בהוצאות.

לא נעלמה מעיניי בקשתו של היחיד לאפשר לו להתחיל לשלם מזונות החל מחודש מרץ 2024, לרבות תוספת בגין פריסת החוב שנצבר, אולם בהיתחשב ב"היסטוריה" של היחיד בהליך דנן, כאשר ניתנו ליחיד הזדמנויות חוזרות ונישנות בעיניין זה, והוא לא פעל ולו באופן חלקי לתשלום המזונות, איני רואה מנוס מביטולו של ההליך.

...

בתגובת היחיד נטען, בין השאר, כי היחיד סובל מבעיות רפואיות וכי נקבע בעניינו 75% אובדן כושר עבודה, ועל כן הוא מתקיים מקצבת מל"ל בסך 4,654 ש"ח. נטען, כי עובר לכניסתו להליך, היה היחיד משלם לזכאית מזונות חודשיים בסך 800 ש"ח בהתאם לסיכום ביניהם, והוא אינו יכול לשלם מזונות בסך 1,600 ש"ח, שכן הדבר יותיר אותו ללא יכולת להתקיים, ועל כן יגרום ליחיד לנשור מההליך תוך איון אינטרס השיקום.

הנאמנת סבורה כי בנסיבות המתוארות, אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.

נוכח כל האמור לעיל, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ולכן אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד.