המבקש לא צירף להמרצת הפתיחה תצהיר של "מר יוסי". הבנק ביקש לזמנו לעדות – והמבקש, עליו רובץ כאמור הנטל להוכיח בין היתר את תום לבו בעיסקה, היתנגד לכך.
התביעה להצהרה לפיה המבקש הוא הבעלים של הרכב נדחית אף היא: כאמור לעיל, ספק אם המבקש אכן רכש את הרכב בתמורה, אך כך או אחרת, סעד הצהרתי הוא ענין שבשיקול דעת, ובעניינינו, להצהרה, ביחסים בין המבקש לבין הבנק וכונס הנכסים, על בעלות המבקש ברכב, אין משמעות מעשית, שכן כאמור, הבעלות ברכב כפופה למישכון הבנק, ולממשכן חוב לבנק העולה על סך 700,000 ₪ (פס' 4 לתצהיר מנהל הסניף), כך שלבעלות המבקש אין גם נפקות מעשית בענין חלוקת היתרה הכספית ממימוש המישכון לאחר פירעון חוב הממשכן.
...
בפני המרצת פתיחה בה מבוקשים סעדים הצהרתיים לפיהם: המבקש הוא הבעלים של רכב מסוג שברולט שנת ייצור 2013 מ"ר 9586513 (להלן: הרכב); אין תוקף למשכון הרשום על שם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ; מבוטל מינויו של המשיב 1 ככונס הנכסים של הרכב למימוש השיעבוד; ולחלופין כל סעד הצהרתי שאותו ימצא בית המשפט לראוי ונכון לצורך השגת תכלית המרצת הפתיחה.
עוד אוסיף, כי מספר נתונים נוספים, אשר אולי אינם מצביעים לבדם על חוסר תום לב אלא על רשלנות המבקש שאינה מוכיחה חוסר תום לב – כגון אי-העברת בעלות על שם המבקש במשך ימים רבים, נסיעה ברכב למרות שלא היה לו "טסט" (ובעל סוכנות הרכב העיד כי אחי המבקש אף ביקש ממנו שלא להעביר בעלות כי לא היה טסט לאוטו – ע' 42 ש' 1) ותשלום במזומן (זאת, לטענת המבקש, לבקשת בעל סוכנות הרכב), בוודאי לא פועלים כדי לגרוע מהמסקנה העולה מהסתרת הנתונים מהסתירות היסודיות בפרשת המבקש.
עם זאת, מאחר והוא עתר לחלופין לכל סעד הצהרתי שימצא בית המשפט לראוי ונכון, אתייחס לשאלה האם יש מקום להותיר את המשכון של הבנק רשום אך להצהיר כי הבנק מנוע מלממש אותו.
לבנק משכון רשום ברשם המשכונות, אשר נרשם בטרם כל שלבי עסקתו הנטענת של המבקש; המבקש לא הרים את הנטל להוכיח תקנת שוק – והתביעה להצהרה על בטלות השיעבוד ובטלות כהונת המשיב 1 ככונס נכסים, נדחית.
התביעה להצהרה לפיה המבקש הוא הבעלים של הרכב נדחית אף היא: כאמור לעיל, ספק אם המבקש אכן רכש את הרכב בתמורה, אך כך או אחרת, סעד הצהרתי הוא ענין שבשיקול דעת, ובענייננו, להצהרה, ביחסים בין המבקש לבין הבנק וכונס הנכסים, על בעלות המבקש ברכב, אין משמעות מעשית, שכן כאמור, הבעלות ברכב כפופה למשכון הבנק, ולממשכן חוב לבנק העולה על סך 700,000 ₪ (פס' 4 לתצהיר מנהל הסניף), כך שלבעלות המבקש אין גם נפקות מעשית בענין חלוקת היתרה הכספית ממימוש המשכון לאחר פרעון חוב הממשכן.