יחד עם האמור סבורני כי עבודות חפוי וחיזוק מעטפת ביניין, חזוק קורות בטון ועבודות מסגרות, התקנת משאבה טבולה, תשלום עבור ביטוח צד ג', שירותי חדר בקרה, שלוט לבניין, כיבוי אש ומערכת מתזים, החלפת מנוע לשער, תיקונים במערכת המיזוג שאינם משויכים לדייר מסוים, תיקון רטיבות בגג הבניין הכולל ייעוץ אדריכלי וניקוי מרזבים, ריסוסים, תקוני אספלט, עבודות איטום, שירותי שמירה וניקיון, עבודות צבע לובי ותיקון דלתות בחדר מדרגות – כל אלו עבודות משטיבן נכללות בגדר הוצאות לאחזקת רכוש משותף.
התובעת אישרה בתצהירה כי היא גובה דמי שכירות מהמחזיקה של הבניין השכן עבור השמוש במיכל אגירת המים, אולם, לפי גירסתה, הבעלים הקודמים של הבניין היא שהקימה את מאגר המים והיא זו שחתמה ביום 15.12.06 על ההסכם עם המחזיקה של הבניין הסמוך (חברת ספיריטוס סחר בע"מ) להענקת זכות שכירות למיכל האגירה כנגד תשלום שנתי בסך 5,629 ₪ בתוספת מע"מ. לאחר העברת הזכויות בבניין התשלומים הועברו לתובעת וכפי שתועדו בכרטסת הנהלת החשבונות לשנים 2014 עד 2015 שצורפה כנספח ד לתצהיר התובעת.
השכרת החניות לגורמים שאינם שוכרים בבניין
הנתבעת טוענת כי התובעת השכירה 32 מקומות חניה על גג המבנה מתוך 146 חניות למי שאינם דיירי המבנה אשר אינם משתתפים בהוצאות האחזקה שנובעות מהשמוש שלהם בחניה (כגון חשמל, שמירה, ניקיון ומעליות).
התובעת מיתנגדת לטענה זו ולדידה שטח החניות בגג המבנה לא הובא בחשבון דמי הניהול שנגבו מהשוכרים.
...
כך שסכום החוב הנותר מסכום התביעה העיקרית הינו 629,006 ש"ח בתוספת מע"מ.
התוצאה
התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי.
התביעה שכנגד נדחית.
לסילוק מלא וסופי של התביעה הראשית, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת את הסך הכולל של 629,006 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
