התנגדות להקצאת קרקעות לעמותות

נטען כי הליכי ההקצאה לא היתקיימו במקרה זה ולכן קבלת הסעד גם תיפגע בזכות קנויה של כל אחד מתושבי השכונה והעיר להיתנגד להקצאת מקרקעי ציבור לעמותה.

...

סיכום: אשר על כן, לאור כל המפורט לעיל, אני קובע כי מדובר במקרה שבפני מדובר בהחלטה סבירה של המשיבה כצרכן המשלם עבור המים בנכס וכרשות מנהלית האחראית על הנכס, אשר התקבלה לאחר שקילת כל הנתונים הרלוונטיים והתשתית הראייתית שעמדה לפני המשיבה ובהתאם לסמכות המשיבה.

בסיכומו של דבר העתירה נדחית.

עם זאת אני מורה כי ביטול הצו הזמני יכנס לתוקפו ביום 16/11/14 שעה 12:00.

ביום 19.3.03 פנה עוזר מנכ"ל עריית רחובות אל עמותת הליכות חיים, בזו הלשון: "הועדה להקצאת קרקעות היתכנסה לידון בבקשות להקצאת קרקעות וכל זאת לאחר הפסקת פעילותה לאור הנוהל החדש שנקבע ע"י משרד הפנים. בימים אלה תובא לדיון פרוגרמה שהכין מהנדס העיר על שטחים צבוריים בעיר. בכפוף לאישור הפרוגרמה, תידון הועדה בכל הבקשות המונחות על שולחנה, לרבות בקשתכם. מאחר שהבקשה הוגשה עם פרטים הנכונים לשנת 2000/2001, אבקשכם להציג מסמכים מעודכנים..." (נספח ח' לתשובת המשיבים 1-2 מיום 4.1.05) (הדגשה לא במקור)).

במהותם של דברים, ובנסיבות המיוחדות של הענין, ניתן להניח כי נותני חוות הדעת, שהם גורמים מקצועיים בכירים מקרב העיריה, היו מודעים באופן מלא הן לעיקרי בקשת ההקצאה של העמותה והן לעיקרי ההיתנגדות של תושבי השכונה לאור הליך בג"ץ בלומנטל, שהביא ליצירת הנוהל והקריטריונים, וכי חוות דעתם ניתנו על רקע ידיעה כללית זו. שלא כטענת העותרים, חוות הדעת המקצועיות הובאו במנין שיקוליה של ועדת ההקצאות.

...

בית המשפט מצא, כי החוק מכוון כנגד התאגדויות בעלות אופי דתי, ועל כן מפר את הוראת החוק הפדרלי בכל הנוגע לאיסור ליתן יחס בלתי שוויוני להתאגדויות בעלות אופי דתי, לעומת התאגדויות בעלות אופי חברתי.

סוף דבר על יסוד האמור, יש לקיים את החלטת ההקצאה, לפיה יועבר המגרש נשוא המחלוקת לעמותת הליכות חיים, בהתאם להחלטות הרשויות המוסמכות ועל פי הסכם ההקצאה.

העתירה נדחית, אפוא.

בשנת 2021 החלה העיריה בהליך של הקצאת המקרקעין הנ"ל, וזאת בהתאם "לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" מאת רשויות מקומיות לגופים הפועלים בתחומה לקידום נושאים צבוריים שונים, כפי שפורסם בשנת 2001 ע"י מנכ"ל משרד הפנים (להלן – נוהל הקצאות).

בעקבות היתנגדות שהגישה שירת דבורה, שב הנושא והתלבן בועדת ההקצאות, אשר בישיבתה מיום 11.1.22 המליצה לדחותה.

ילדי חברי המועצה לומדים במוסדות חינוך בעיר כפי שחברי המועצה מקבלים שירותים ערוניים רגילים אחרים, ואין חבר מועצה מנוע מלדון בעיניינה של מסגרת חינוכית רק משום שילדו לומד שם. עוד טוענת העיריה כי מכל מקום החלטת המועצה התקבלה ברוב מובהק אף ללא הצבעתו של חבר המועצה הנ"ל. עמותת אריה צבי טוענת אף היא כי יש לדחות את העתירה, תוך שהיא מעלה טענות באשר להיעדר הבטחה מנהלית ובדבר שהוי מצד העותרות, ותוך הדגשת העובדה כי היא פועלת כיום בתנאים לא הולמים במקרקעין המוקצים לגורם אחר ומכוח הרשאה זמנית לעשות בהם שימוש.

...

אשר לטענה בדבר הצבעה מותנית, אף אותה אין בידי לקבל.

אשר לזיקה השנייה, במישור הכללי סבורני כי עמדת העיריה בהקשר זה גורפת יתר על המידה.

סיכומם של דברים: על יסוד כל המקובץ לעיל, העתירה נדחית.

תמצית הרקע הרלבנטי עריית רחובות, בדומה לרשויות מקומיות אחרות, רשאית מיוזמתה או על פי בקשה של גופים שונים, ובאשור שר הפנים, להקצות קרקעות ומבנים בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית, לגופים הפועלים בתחום הרשות לצורכי ציבור שונים.

בחלוף 60 יום מיום הפירסום, ולאחר שלא התקבלה כל בקשה נוספת להקצאת הקרקע, פירסמה הערייה הודעה בעיתונות, במסגרתה פורט המיקום המדויק של הקרקע, שם העמותה המבקשת לעשות שימוש בקרקע ומטרת השמוש, והציבור הוזמן להגיש התנגדויות להקצאה תוך 45 יום (סעיף 7(ד) לנוהל).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפנינו ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים, באתי לכדי מסקנה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שההחלטה המאשרת את ההקצאה השנייה תבוטל, והדיון בעניין הקצאה זו יוחזר לוועדת ההקצאות לשם קיום הליך פרסום תקין ודיון מחדש בבקשות ובהתנגדויות שיוגשו בעקבותיו, ככל שיוגשו – הכול כפי שיבואר להלן.

משסטתה ועדת ההקצאות מנוהל ההקצאות, ולא קיימה הליך פרסום תקין המהווה בסיס להמלצתה על הקצאת הקרקע, המסקנה המתקבלת היא שיש להורות על ביטול החלטתה, כמו גם על ביטול החלטת מועצת העיר המאשרת את ההקצאה השנייה, ועל השבת הדיון בהקצאה זו לוועדת ההקצאות לשם ביצוע הליך פרסום תקין כנדרש.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וכן על ביטולה של החלטת ההקצאה השנייה.

נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית נועד מלכתחילה להסדיר הקצאת קרקעות בפטור ממכרז לגופים הפועלים לטובת הקהילה בתחום החינוך, התרבות, הספורט, הבריאות, הדת, הרווחה וכיוצ"ב, ופעילות העמותה בסיוע לנשים מוכות נכנסת בגדרי אלה.

ביום 22.1.09 החליטה ועדה ההקצאות, לאחר דיון ממושך ומקיף, "להמליץ בפני מועצת העיר לדחות את ההתנגדויות ולאשר את הקצאת המקרקעין לעמותה למטרת הקמת מבנה וחצר משחקים, הכל בכפוף להמלצות שפורטו לעיל ובתנאים שייקבעו בהסכם בין הצדדים" ביום 7.7.09 דנה מועצת העיר בהקצאה לעמותה.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי בעיון את כתבי הטענות על צרופותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

בהקשר זה נקבע: "עקרון יסוד הוא, כי מי שפועל למען אינטרס של אחר, חייב להימנע מניגוד בין אותו אינטרס לבין אינטרס שלו עצמו או אינטרס אחר כלשהו. זהו העיקרון בדבר האיסור על ניגוד עניינים...התוצאות הנובעות מהימצאו במצב של ניגוד ענייני אינן רק של פסלות מלשרת בכהונה. בין תפקיד מלא בכהונה לבין פסלות מכהונה קיימים אמצעים נוספים בדירוג משתנה, שניתן להשתמש בהם. אכן, פסלות מכהונה אינה צריכה להיות האמצעי הראשון, אלא האמצעי האחרון שיש לנקוט. בטרם תיבחר אפשרות אחרונה זו של פסילה יש לבחון, אם אמצעים אחרים, חריפים פחות, אין בהם כדי להגשים את הטעמים העומדים ביסוד דיני האיסור על ניגוד עניינים. אכן, אין להחמיר עם עובדי הציבור לשם החמרה בלבד. יש לקחת תמיד בחשבון את השיקול, כי עובד ציבור מוכשר ויעיל הוא גם עובד ציבור, המעורה בחיי קהילתו והמפתח לעתים פעולות כדין מחוץ לתפקידו כעובד הציבור. יש גם לקחת בחשבון את העובדה, כי חלק מעובדי הציבור הם נבחרים, כאשר בחירתם באה לעתים דווקא בשל קרבתם לאינטרסים האחרים עליהם הם מופקדים. הדינים על איסור ניגוד עניינים אינם עומדים בסתירה למציאות מורכבת זו. נהפוך הוא: הדינים הללו משתלבים יפה במציאות זו, ולוקחים אותה בחשבון. על-כן, מקום שקיים ניגוד עניינים בין שני תפקידים ציבוריים, יש לבחון, בראש ובראשונה, אם אין לאפשר המשך התפקיד בשני התפקידים, תוך "ניטרול" הניגוד על-ידי הימנעות מהשתתפות והצבעה בעניין המצוי בתחום הניגוד.

סוף דבר לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.