לטענת העותרים, לא ניתן לבצע עבודות להקמת חניון אוטובוסים מכוח צו החניה ובפרט לא עבודות ליישור ופילוס השטח מכוח צו החניה ללא היתר בניה, כשמדובר, בעבודות שאמורות להתבצע במיתחם בעבודות הטעונות היתר בניה וצו החניה לא פוטר את העיריה מהוצאת היתר בניה והוא הוצא, בנגוד לדין על ידי העיריה לעצמה, לקידום מטרות זרות לחוק המגרשים, מבלי שהתקיימו הטעמים הענייניים של מצוקת חניה או מיטרד לציבור.
לעומת זאת ישנם גם מקרים שבית המשפט לעניינים מנהליים דן בעיניין של צו חניה, כמו בעיניינו של יצחק זוהר (שהערעור בעליון היה בעע"מ 9963/03 זוהר נ' עירית תל אביב (פורסם בנבו) (1/8/06)(להלן-עניין זוהר) ערעור על פסק דינו של כבוד השופט טל בבית המשפט לעניינים מנהליים בעת"מ 1131/03 שקבע שיש לו סמכות עניינית לידון בעתירה שכן העותר לא טען כנגד הוצאת הצוו אלא נגד שלילת זכותו להקים מיגרש חניה פרטי מכוח היותו מחזיק במיגרש.
דהיינו, העיריה והמדינה רשאיות כמובן לפעול בדרך המלך להקמת חניון אוטובוסים ו/או מסוף אוטובוסים במיתחם פנורמה, תוך מתן אפשרות לציבור, כמו תושבי השכונות שבאיזור המיתחם כמו המבקשים להצטרף, להיתנגד להליכים אלו וקבלת החלטה כדין במוסדות המתאימים, החלטה שתוכל להיתקף כמובן ולעמוד לבקורת שיפוטית, אך לא לפעול בדרך של צו חניה כפי שנעשה, צעד פגום, לא סביר ולא מידתי שנעשה בנגוד לדין ולצורך בהיתרי בניה.
...
כך, לעניין "מגרש ריק" המוגדר בסעיף 1 לחוק המגרשים כ:"מגרש שאין עליו בניה למעט גדר, ושאינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש במגרש על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר", אני סבור כי יש קושי בכך שהעיריה משרטטת קו צבעוני (במקרה זה צהוב) בין המבנים באופן שהמתחם עליו צו החניה לא מכיל מבנים (ראו לגבי חלוקת מגרש קטן יחסית פס"ד פסטנברג ופס"ד יהוד מונוסון לגבי צו חניה על שטח של כ-1100 מ"ר ממגרש של כ-1700 מ"ר, שיש לכאורה לראות את המגרש כולו ולא חלקו לצורך הגדרת "מגרש ריק" בחוק המגרשים).
התוצאה:
לאור כל האמור לעיל אני מקבל את העתירה, מבטל את צו החניה שנפלו פגמים רבים בהוצאתו, וקובע שלא ניתן היה לבצע עבודות מכוחו ללא היתר בניה כדין ובכל מקרה שלא ניתן היה כלל לעשות בצו החניה , במקרה שבפני על נסיבותיו העובדתיות, שימוש לחניון ציבורי לאוטובוסים, מכוח חוק מגרשים ריקים מטרתו ותכליתו ולכן דינו של צו החניה נשוא העתירה בטלות.
אני מחייב את המשיבות 1-2 לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך של 20,000 וכן , מחייב בנוסף ,את המשיבות 3-4 לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך של 20,000 ש"ח .
