מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות להקלה לצורך ממ"ד בקו בניין צדדי

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד יצוין כי במסגרת הבקשה להיתר התבקשו גם הקלות בקוי ביניין לצורך הקמת מגדלי ממ"דים.
ביום 21.3.2019 קיבלה ועדת הערר את ההיתנגדות וביטלה את ההיתר בנוגע לחניות ולקו הבניין של הממ"דים.
לצד זאת, מבקשת המשיבה כי היא תוכל להמשיך ולקדם את הליכי התיכנון והרשוי מול הועדה המקומית עד שלב הוצאת ההיתר וזאת בעיקר בכל הנוגע להגשת בקשה מתוקנת להיתר עם מיקום חלופי למגדל הממ"דים בהתאם להחלטת ועדת הערר עליה כאמור לא השיגה המשיבה.
...
דיון והכרעה לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.
לנוכח כל האמור, ובאיזון השיקולים המתחרים, דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להחלטה אחרת בערעור.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים אינם חלוקים על כך שאושרה הקלה מקוי הבניין לצורך בניית הממ"דים.
הועדה המקומית טוענת מנגד כי הדרישה להיטל בגין ההקלות בקוי הבניין נובעת משיפור התיכנון שנוצר מאופן בנייתם של הממ"דים ולא מעצם בנייתם (הפטורה מהיטל השבחה).
לטעמי, מן הנימוקים המפורטים לעיל, בשני תיקים אלה בהם לא נקבע כי הושג יתרון כמותי כתוצאה מן ההקלה, יש לקבל את ערעורי הנישומים בנושא ההקלה לממ"ד. אוסיף כי אינני מקבל את הטיעון הנוסף של המערערים, שהועלתה במסגרת הערעורים בלבד ולא נדון בפני ועדת הערר, לפיו אם ייאלצו בעלי הדירות הקיימות לבנות ממ"ד בתוך קוי הבניין ללא הקלה, אזי יצטרכו "לנגוס" בשטח עקרי קיים - דבר שמיעוט בעלי הדירות יכול להיתנגד לו ועל ידי כך לסכל את הפרויקט כולו: "...התוצאה אליה נתבה ועדת הערר בעניינינו הנה אבסורדית מאין כמותה. ועדת ערר סבורה שתכנון בעטיו יש להכנס לדירות (גם כאלו שבעליהם לא מסכימים למתווה ההרחבה או התמ"א) הנו לגיטימי בבניין קיים.
...
סוגיה זו היא שמאית במהותה וככלל בית המשפט לעניינים מינהליים יימנע מהתערבות בה. אינני יכול לקבל את טענת המערערות לפיה העובדה שהמרפסות נבנו עם הקמת הבניין כמקורות וסגורות באמצעות תריסים (כלפי חוץ) מובילה למסקנה כי לא קיימת כל הפרדה בין השטח העיקרי של הדירה ובין שטח המרפסות.
אשר לאמירת השמאית המכריעה בתיק נאות הרצליה (עמ"נ 69224-12-19) לפיה "השטח המבוקש [שטח עיקרי על פי תמ"א] קטן מהשטח הקיים בהיתר בפועל עם תוספת הזכויות בגין תמ"א 38" (סעיף 11.1 לשומה המכרעת), הרי מקובלת עלי עמדת הוועדה המקומית כפי שהיא הובאה בסעיף 64 להחלטת ועדת הערר: האמירה הנ"ל יוצאת מנקודת מוצא כי שטחי המרפסות כבר נחשבים כשטח עיקרי (ואינם על חשבון התוספת המתאפשרת לפי תמ"א 38) והיא מניחה את המבוקש בסוגיית הטלת היטל השבחה על עצם הסבת שטחי המרפסות לשטח עיקרי.
לסיכום הערעורים נדחים, פרט לעמ"נ 38773-11-19 ועמ"נ 69224-12-19 המתקבלים בנושא ההקלה לבניית ממ"ד (בלבד).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

-תוספת של עד 5% באחוזי הבניה בגין מעלית והגדלת המרתף וחלל הגג בהתאם, ככל שנתבקשו -הקלה של עד 10% קו ביניין צדדי צפוני – 3.60 מ' במקום 4.00 מ' -הקלה לקו ביניין אחורי מזרחי לבריכה – 1.75 מ' במקום 4.00 מ' -הקלה לקו ביניין אחורי מזרחי לחדר מכונות לבריכה – 2.09 מ' במקום 4.00 מ' -הקלה לשינוי גובה חלל מרתף מ- 2.20 מ' ל- 3.40 מ' לצורך העברת מערכות טכניות" בחודש נובמבר 2017 פורסמה הבקשה להקלות (נספח 1 לתגובת הועדה המקומית והעירייה – אישורי פירסום בעיתונות, תליית מודעות ומשלוח הודעות לבעלי נכסים ומחזיקים בנכסים גובלים).
לטענתה לא היתנגדה להקלות משום שההקלות המבוקשות היו מינוריות או התייחסו לקו ביניין אחורי וצפוני שאינם סמוכים לביתה, והואיל והיא חפצה ביחסי שכנות טובים עם המשיבה, כפי שהייתה רגילה משך 35 השנים בהן חיה במקום – קודם לרכישת המיגרש ע"י סריניטי.
לגופו של עניין: נטען שתוכנית הר/253א' מאפשרת לבנות מבנה חנייה (נספח) על גבול מיגרש שכן, בנוסף לבית המגורים, וכי מותרת תוספת של 21 מ"ר לכל מבנה חניה, ולא יותר מ-39 מ"ר ליח"ד, בנוסף לשטחי שירות עיליים ותת קרקעיים המותרים (כגון ממ"ד, מרתפים, בריכות שחייה וכיו"ב).
...
למען הסר ספק, אין בידי לקבל את טענת העותרת כי "על פי לשון ההחלטה העקרונית... ככל שהעותרת היתה מקבלת הודעה ומתנגדת לבקשה להקמת החניה בסמוך לקו מגרש אזי למשיבות 1-2 לא היה כל שיקול דעת לדחות התנגדותה ולא יכלו לאשר חניה במרווחים". אין מקום לטענה השוללת את סמכותה של הוועדה המקומית ומעניקה להתנגדות "זכות וטו", והדברים נכונים בוודאי מקום בו אין מחלוקת כי מותרת הקמת מבנה חניה על פי התוכנית התקפה.
לסיכום, ענייננו בסכסוך שכנים בנוגע לבקשה להיתר תואם תוכנית.
אלא ששוב מדובר בטענה הנוגעת לטיב התכנון – אין לי אלא לחזור על האמור לעיל הן לעניין זכות העותרת להביע עמדתה והן לכך שמדובר בהחלטה תכנונית מובהקת שלא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כן התבקשו הקלות בקוי הבניין לצורך הקמת מגדלי ממ"דים, ולהמרה של 15 מקומות חניה, מתוך 21 הנדרשים לפי התקן, בתשלום ל"קרן חניה".
המתנגדים הגישו ערר לועדת הערר על החלטת הועדה המקומית, שהתמקד בעקרו בסוגיית מיקום הממ"דים והסטת קוי הבנין ובענין העידר פיתרונות חניה.
במהלך הדיון, לאחר שמיעת טענות הצדדים, הבענו דעתנו כי בפסק הדין קמא נפלו שגיאות המחייבות את ביטולו (כפי שיפורט להלן), וכי אנו סבורים כי החלטת ועדת הערר משקפת נאמנה את הדין ואת הפרשנות הראויה של הוראות תמ"א 38 וסעיף 158א3 לחוק בנוגע לסמכויות הועדה המקומית ושיקול דעתה לענין האיזון שבין תכליותיה של התמ"א לבין שיקולים תיכנוניים אחרים, לרבות לענין פיתרונות חניה.
...
לאחר שיג ושיח והתייעצות הודיע בא-כוחה של אופקים כי מקובלת עליו הצעת בית המשפט.
בפסק דינו של בית המשפט קמא בענייננו היה משום "היפוך היוצרות" לענין כללי הביקורת - כאשר מחד גיסא, ביטל הוא את החלטת ועדת הערר בנימוק ש"הוועדה המקומית עשתה מלאכתה נאמנה" ועל כן לא היה מקום להתערבות ועדת הערר בהחלטתה (פסקה 10.2 לפסק הדין); ומאידך גיסא, מצא בית המשפט להתערב בשיקול הדעת התכנוני של ועדת הערר לענין קביעת האיזון הראוי בין שיקולים תכנוניות מובהקים.
סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שפסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל, והחלטת ועדת הערר תחזור על כנה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מעבר לכך 231 מ"ר הם השטח העקרי ומעבר לזה יש להוסיף 2 ממ"דים לקומה וכן מעלית, חדר מדרגות, פיר מערכות טכניות, פודסטים לגישה ועוד.
אמנם מתן הקלה הנו נושא שבסמכות הועדה המקומית או ועדת הערר לבחון כגוף תיכנון, אך מקום בו נפלה שגגה בסיסית בנימוק שבעטיו נדחתה הבקשה להקלה מקוי הבניין הצידיים והאחורי, קרי קיומו לכאורה של מלבן בהקף של 300 מ"ר, אזי יש מקום להעמיד העובדות על דיוקן ולהחזיר את הדיון לועדת הערר על מנת שתיבחן האם יש מקום לשנות מהחלטתה לאור הנסיבות החדשות לאחר שתנתן זכות הטיעון בנושא לצדדים.
אמנם מדובר בדרך מלאכותית ליצירת מרתפים אך משום שזה לא מוסיף להגבהת הבניין אין לועדה המקומית היתנגדות לקבל את התכנית המוצעת לגבי המרתפים.
...
העותרת טוענת עוד כי ועדת הערר שגתה גם בכל הנוגע לקו הבניין הצידי והאחורי כאשר קבעה כי אין לאפשר חריגה מקו הבניין הצידי והאחורי וכי קיים קושי תכנוני להכניס מתווה בניה המאפשר כלכליות לפרוייקט.
בכל מקרה, מבלי להיזקק לטענות לעניין הגדרת מרתף ולשאלה האם המרתפים על פי הבקשה עונים להגדרת מרתף על פי התקנות והתכנית, מאחר שהעניין לא נדון לעומקו בפני ועדת הערר, שכן הוועדה המקומית לא העלתה טיעונים אלה שעלו רק בתשובתה לעתירה, אני סבור כי יש להחזיר עניין זה לדיון נוסף בפני ועדת הערר.
יחד עם זאת, לאור טענות הוועדה המקומית בנושא המרתפים, טענות אשר ככל הנראה לא הועלו על ידי הוועדה המקומית בעת הדיון בפני ועדת הערר, אני סבור כי יש להחזיר נושא זה בלבד לדיון מחדש בפני ועדת הערר.
אשר על כן העתירה מתקבלת באופן חלקי רק בנושא המרתפים, אשר יוחזר לדיון מחדש בפני ועדת הערר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו