מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות להעדת עדים חדשים בערעור

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 20.4.2021 הגיש המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטה בעיניין העדים, וטען כי מאחר שבית המשפט עיין בתצהירו של העד העוסק בקניית הרכב מצ'מפיון, וקבע שעדותו רלוואנטית, עליו לנהוג "בגיזרה שווה בין הצדדים" ולהורות על זמונם של העדים שבקש לזמן המערער, הרלוואנטיים אף הם. בית המשפט דחה את הבקשה תוך שהדגיש כי החלטתו ניתנה "בשלב זה", והאפשרות להעיד את העדים המבוקשים לא נשללה על הסף, וייתכן שהם יזומנו בעתיד.
בית המשפט הוסיף כי המשיבה ביקשה בדיון ביום 6.9.2020 את פירוק השתוף וטענה כי היא מבקשת לרכוש לעצמה דירה, למצער בכספי המכירה שאינם שנויים במחלוקת, אך המערער היתנגד לכך בטענה שהמשיבה עזבה את הדירה מרצונה ואין לה להלין אלא על עצמה.
...
עם זאת, בית המשפט לא נעתר לבקשת המשיבה לבצע פירוק שיתוף בדירה נוכח טענות המערער בדבר זכויותיו הרכושיות בדירה, שאותן קבע שיש לברר קודם.
המערער טען, בין היתר, כי בית המשפט מונע ממנו להביא ראיות בנוגע לקניית הרכב מצ'מפיון, בעוד שנעתר לבקשת המשיבה לזימון העד בנוגע לקניית הרכב מצ'מפיון, תוך שקבע שעדותו "חשובה ורלוונטית". עוד טען המערער כי בהחלטת המכירה נתן בית המשפט למשיבה את הסעד הסופי בתביעה באופן "לא מידתי", ודחה למעשה את תביעתו, בה נטען שיש לבצע פירוק שיתוף רק לאחר שמיעת מלוא הראיות לצורך "ביצוע איזון רכוש אופטימלי". לטענת המערער, בית המשפט דחה את טענתו שהמשיבה היא שאחראית על עזיבתה את הדירה, וקבע שהיא "פעלה בחכמה רבה" כשעשתה זאת, ומכאן כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" ביחס ל"סוגיית עזיבתה של המשיבה את [הדירה]". עוד לפי המערער התוצאה היא שהמשיבה ועדיה ייחקרו ביום 10.5.2021 ואילו הוא ועדיו ייחקרו רק ביום 12.9.2022, והתאריך הרחוק מוכיח כי לא היה נגרם כל נזק לו היה בית המשפט נעתר לבקשת הדחייה השנייה.
עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
המערער לא הסביר את השיהוי שדבק בטענותיו, וגם מטעם זה דין הערעור להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה ועמו מתייתרת הבקשה לעיכוב ההליך דלמטה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, הבהרתי כבר בהחלטתי מאותו יום, ה-7.12.21, כי "כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, אין שינוי בייצוג הנוכחי של הנאשמת על ידי עו"ד רועי אטיאס ואין שינוי במועדי המשך ההוכחות שנקבעו, החל מיום 4.1.2022 ואילך...". בתגובת המאשימה לבקשה צוין כי "המאשימה מיתנגדת להחלפת ייצוג בתיק וזאת בשים לב למועדי ההוכחות הקרובים ולעיכוב שנוצר עקב החלפות ייצוג קודמות. ביהמ"ש הנכבד מתבקש לקבוע דיון בבקשה". בתגובתו של בא-כוח הנאשמת עו"ד רועי אטיאס הוא ציין, בין היתר, כי "... אכן המבקשת אינה מעוניינת בייצוגו של הח"מ ובמצב דברים זה אין מנוס ממינוי הסנ"צ חזרה. בכל הכבוד למתח סביב לו"ז של ניהול המשפט, הגנת הנאשמת היא ערך מוגן. במצב האמון הנוכחי הח"מ לא מסוגל לייצג את הנאשמת כראוי". בתגובת עו"ד תרצה קיש, מנהלת מחלקת מינויים בסניגוריה הציבורית מחוז תל אביב, צוין, בין היתר, כי " ... ככל שבית המשפט הנכבד ייעתר לבקשתה של הנאשמת ... ברי כי יהיה על הסניגוריה הציבורית לאתר סנגור אחר, דובר השפה הרוסית, אשר יאות לקבל על עצמו את הייצוג בהליך זה ... הרי שגם לאחר שיאותר סנגור צבורי דובר השפה הרוסית שיהיה ערוך ומתאים לייצג את הנאשמת בתיק זה, לא יוכל סנגור שימונה להערך לייצוג הנאשמת בסד הזמנים הקצר ולמועדים הקבועים עתה והוא יזדקק לכל הפחות לשלושה חודשים, לצורך לימוד ראוי של חומר החקירה בתיק". בטרם אתייחס לבקשה, אקדים ואציין עובדות רלוואנטיות וכן רקע כללי.
גם עו"ד תרצה קיש מהסניגוריה הציבורית ביקשה באותו דיון לשחרר את הסניגוריה הציבורית ואת עוה"ד ענבר קינן ודמיטרי אניקין מהייצוג, תוך שהטעימה כי "הבקשה שהוגשה על ידי עו"ד קינן שילשום להתפטר מהייצוג, הוגשה בעצה אחת עם הסניגוריה הציבורית, והיא משקפת משבר אמון עמוק, במסגרתו הנאשמת הביעה חוסר אמון מוחלט בסניגוריה הציבורית ובעו"ד קינן, טענה שהסניגוריה הציבורית עושה יד אחת עם התביעה ...". בהחלטה שנתתי בתום הדיון מיום 14.9.21, ציינתי, בין היתר, כי "... לגופו של עניין, ובשים לב לאמור בסעיף 18 לחוק סדר הדין הפלילי ולנימוקי הבקשה של הסניגוריה הציבורית ושל עוה"ד הציבוריים וכן לבקשה של הנאשמת, בית המשפט נעתר בזה לבקשת הסניגוריה הציבורית ולבקשת הנאשמת ומורה על שיחרור הסניגוריה הציבורית ועוה"ד קינן ואניקין מייצוג הנאשמת ועל חילוף הייצוג, כך שעו"ד רועי אטיאס ייצג מהיום את הנאשמת, כפוף כאמור לכך שהמשפט יימשך מהשלב המתקדם שאליו הגיע ושלא יוחזרו להעיד עדים שכבר העידו. מכיוון שהייצוג מוחלף, כאמור מהיום, ומכיוון שעו"ד אטיאס אינו מכיר עדיין את חומר הראיות, אני נעתר לבקשת עו"ד אטיאס ולבקשת הנאשמת, כי היום לא יישמעו העדים שהתייצבו, ועדויותיהם תשמענה איפוא כנראה בישיבה הבאה. ישיבות ההוכחות הבאות תיערכנה בימי שלישי החל מיום 4.1.2022 ואילך, אחת לשבוע, לימים מלאים ...". כידוע, הנושא של הפסקת ייצוג של סנגור מוסדר בהוראת סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי, ואילו הנושא של חילוף סניגורים מוסדר בסעיף 18 לאותו חוק – כדלהלן: (א) סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או העירעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
צריך שיהיה ברור גם לנאשמת כי אם בית המשפט ייעתר לבקשתה, ככל הנראה עלולה להיות דחיה ממשית נוספת בהמשך משפט ההוכחות, כדי לאפשר לסנגור החדש שיחליף את עו"ד רועי אטיאס ללמוד את חומר החקירה ואת חומר הראיות הרב; והדבר עלול להאריך באופן ממשי את משך ההליכים המשפטיים וכן את תקופת המעצר עד תום ההליכים, כל עוד לא החליט הגורם השפוטי המוסמך לשחרר אותה מהמעצר – אלא אם כן תבקש הנאשמת כי עורכי הדין ענבר קינן ודמיטרי אניקין יחזרו לייצג אותה מטעם הסניגוריה הציבורית ועורכי הדין ענבר ואניקין יסכימו לכך.
...
כמו כן, הבהרתי כבר בהחלטתי מאותו יום, ה-7.12.21, כי "כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, אין שינוי בייצוג הנוכחי של הנאשמת על ידי עו"ד רועי אטיאס ואין שינוי במועדי המשך ההוכחות שנקבעו, החל מיום 4.1.2022 ואילך...". בתגובת המאשימה לבקשה צוין כי "המאשימה מתנגדת להחלפת ייצוג בתיק וזאת בשים לב למועדי ההוכחות הקרובים ולעיכוב שנוצר עקב החלפות ייצוג קודמות. ביהמ"ש הנכבד מתבקש לקבוע דיון בבקשה". בתגובתו של בא-כוח הנאשמת עו"ד רועי אטיאס הוא ציין, בין היתר, כי "... אכן המבקשת אינה מעוניינת בייצוגו של הח"מ ובמצב דברים זה אין מנוס ממינוי הסנ"צ חזרה. בכל הכבוד למתח סביב לו"ז של ניהול המשפט, הגנת הנאשמת היא ערך מוגן. במצב האמון הנוכחי הח"מ לא מסוגל לייצג את הנאשמת כראוי". בתגובת עו"ד תרצה קיש, מנהלת מחלקת מינויים בסניגוריה הציבורית מחוז תל אביב, צוין, בין היתר, כי " ... ככל שבית המשפט הנכבד ייעתר לבקשתה של הנאשמת ... ברי כי יהיה על הסניגוריה הציבורית לאתר סניגור אחר, דובר השפה הרוסית, אשר יאות לקבל על עצמו את הייצוג בהליך זה ... הרי שגם לאחר שיאותר סניגור ציבורי דובר השפה הרוסית שיהיה ערוך ומתאים לייצג את הנאשמת בתיק זה, לא יוכל סניגור שימונה להיערך לייצוג הנאשמת בסד הזמנים הקצר ולמועדים הקבועים עתה והוא יזדקק לכל הפחות לשלושה חודשים, לצורך לימוד ראוי של חומר החקירה בתיק". בטרם אתייחס לבקשה, אקדים ואציין עובדות רלוונטיות וכן רקע כללי.
בית המשפט נעתר לבקשה.
גם עו"ד תרצה קיש מהסניגוריה הציבורית ביקשה באותו דיון לשחרר את הסניגוריה הציבורית ואת עוה"ד ענבר קינן ודמיטרי אניקין מהייצוג, תוך שהטעימה כי "הבקשה שהוגשה על ידי עו"ד קינן שלשום להתפטר מהייצוג, הוגשה בעצה אחת עם הסניגוריה הציבורית, והיא משקפת משבר אמון עמוק, במסגרתו הנאשמת הביעה חוסר אמון מוחלט בסניגוריה הציבורית ובעו"ד קינן, טענה שהסניגוריה הציבורית עושה יד אחת עם התביעה ...". בהחלטה שנתתי בתום הדיון מיום 14.9.21, ציינתי, בין היתר, כי "... לגופו של עניין, ובשים לב לאמור בסעיף 18 לחוק סדר הדין הפלילי ולנימוקי הבקשה של הסניגוריה הציבורית ושל עוה"ד הציבוריים וכן לבקשה של הנאשמת, בית המשפט נעתר בזה לבקשת הסניגוריה הציבורית ולבקשת הנאשמת ומורה על שחרור הסניגוריה הציבורית ועוה"ד קינן ואניקין מייצוג הנאשמת ועל חילוף הייצוג, כך שעו"ד רועי אטיאס ייצג מהיום את הנאשמת, כפוף כאמור לכך שהמשפט יימשך מהשלב המתקדם שאליו הגיע ושלא יוחזרו להעיד עדים שכבר העידו. מכיוון שהייצוג מוחלף, כאמור מהיום, ומכיוון שעו"ד אטיאס אינו מכיר עדיין את חומר הראיות, אני נעתר לבקשת עו"ד אטיאס ולבקשת הנאשמת, כי היום לא יישמעו העדים שהתייצבו, ועדויותיהם תישמענה אפוא כנראה בישיבה הבאה. ישיבות ההוכחות הבאות תיערכנה בימי שלישי החל מיום 4.1.2022 ואילך, אחת לשבוע, לימים מלאים ...". כידוע, הנושא של הפסקת ייצוג של סניגור מוסדר בהוראת סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי, ואילו הנושא של חילוף סניגורים מוסדר בסעיף 18 לאותו חוק – כדלהלן: (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
לנוכח כל האמור לעיל, לפחות בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשה הנוכחית של הנאשמת ולמנות לה שוב עורך דין אחר מטעם הסניגוריה הציבורית, במקום עורך דין רועי אטיאס שהיא שכרה לאחרונה באופן פרטי, ואין מקום לשחרר את עו"ד רועי אטיאס מהייצוג; זאת, בשים לב להוראת סעיף 18 לחוק סדר הדין הפלילי, לאחר שעו"ד רועי אטיאס הצהיר על דעת הנאשמת בדיון מיום 14.9.21 כי הייצוג של הנאשמת על ידו הוסדר – במיוחד כל עוד לא נמצא סניגור אחר שיוכל להחליף את עו"ד אטיאס ללא דחיה בלתי סבירה של המשך המשפט.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ח) עוד נקבע כי אזולאי יישא וישלם לדוידיאן את שכר עדותו של מר הרוש כפי שנפסק בדיון בסך 750 ש"ח, את החלק היחסי של אגרת משפט ששולמה כיחס שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק וכן שכר טירחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.
דוידיאן היתנגד לבקשה .בתגובתו טען כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר כנדרש וכי המסמכים היו בידי אזולאי טרם ההליכים בבימ"ש קמא והמערער לא הציג כל טעם מדוע לא גילה את הראיות במהלך ניהול המשפט.
דין העירעור להדחות ללא צורך בתשובה וזאת מכוח תקנה 138 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") כיוון שלדעתי אין סיכוי לערעור להיתקבל: א) באשר לבקשה לצרוף ראיות מכוח תקנה 144 לתקנות החדשות: כאשר מתבקש כיום צירוף ראיות חדשות בעירעור לפי תקנה 144 לתקנות החדשות, ניתן להעתר לבקשה אם הראיות עשויות להשפיע על תוצאות העירעור וכן בהתקיימות אחד מאלה: (1)        לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך; (2)        הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עוות דין.
...
בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת המערער כי בימ"ש קמא זקף לחובתו בדמות אשם תורם את אי פתיחת תשבון בנק לוועד.
משהגיע בימ"ש קמא למסקנה כי לפי מבחן אובייקטיבי והקשר הדברים הביטוי לא מהווה פרסום לשון הרע, נדחתה התביעה שכנגד.
ח) בנסיבות אלה, לא מצאתי בערעור שלפני טעם המצדיק התערבות בקביעות בימ"ש בפסה"ד. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לדברי המערער, המנוחה היתנגדה לבקשתו להשיב אותה הביתה, אולם הוא ניסה לשכנע אותה ולא עשה כל שימוש בכוח.
נקבע, כי: "עדותה של רנא בבית המשפט, הן בעדותה הראשונה והן בעדותה השנייה, הייתה מיתחמקת, מיתחכמת, פתלתלה, והעדה [רנא – י' א'] נימנעה מלהשיב באופן עינייני לשאלות שנשאלה. יחד עם זאת, יוער כי בסופו של יום, בתום עדותה השנייה ולאחר שנשאלה העדה ב"רחל בתך הקטנה" האם הנאשם [המערער – י' א'] הוא זה שרצח את המנוחה, השיבה, [ב]סופו של יום, באופן מוחלט, בחיוב" (הכרעת הדין, פסקה 986).
תמציתה של גרסה חדשה זו הוא שהמערער הודה כי ביום הארוע יצר קשר עם סעיד על מנת "להחזיר את רנא לבעלה" (פרו' מיום 23.4.2017, ש' 8-7), נפגש עם דיב ודיאב בכפר מנדא (שם, עמ' 845), וכי השלושה נסעו לתחנת הדלק בעילוט (שם, עמ' 846).
...
יש לקוות כי מסר עונשי זה יועיל להכחדת תופעה מזעזעת זו. הערעור על גזר הדין דין הערעור על גזר הדין להידחות אף הוא.
סוף דבר רנין רחאל ז"ל נרצחה מספר שבועות לפני יום הולדתה ה-19.
ومع أنهم يعيشون معكم, فهم ليسوا ملكاً لكم" סיכומו של דבר, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור על שני חלקיו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חבות - האם הפעלת הטייזר לראשונה היתה פעולה סבירה ומידתית? בהנתן המסד העובדתי שקבע, בחן בית משפט קמא את היתנהלות השוטר – עיכוב, מעצר ושימוש בטייזר – בראי הוראות הדין הרלוואנטי (סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו – 1996, סעיף 19 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969) והגיע לכלל מסקנה כי "היתה הצדקה לעיכובו של התובע [המערער] ולאחר מכן למעצרו", וכך גם ביחס "להפעלת כוח באמצעות מכשיר הטייזר פעמיים [הפעלה חוזרת של אותו זוג חיצים, קרי; מחסנית אחת], מאחר שגם לאחר הירי הראשון התובע המשיך לצעוק, ויתכן כי נחזה כמי שהמכשיר טרם ניטרל את יכולת התנועה וההתנגדות שלו". חבות - האם הופעל כוח מיותר על התובע [המערער]? לאור הקביעה לפיה נמצאה הצדקה להפעלת הטייזר ולירי זוג חיצים אחד (בו הועבר זרם חשמלי פעמיים), נידרש בית משפט קמא לשאלה האם נעשה שימוש במחסנית אחת נוספת (זוג חיצים נוסף) או אף ביותר, כטענת המערער.
משכך יש לבטל קביעתו זו של בית משפט קמא, שהנה האדן לחיובה במעשה "רשלנות כלפי התובע ותקיפתו". עוד הוסיפה וטענה כי "טעה" בית משפט קמא "עת לא קבע כי מיתקיים אשם תורם בשל היתנהלותו התוקפנית של המערער שהביאה לנסיבות מעצרו, עד כדי נתוק כל קשר סיבתי, ולעל הפחות בשיעור 80%" ובעניין הנזק צדדה באימוץ חוות הדעת הרפואיות מטעם המומחים שמונו על ידי בית המשפט, בקביעה בדבר העידר נכות, כמו גם בפצוי שנפסק למערער.
...
חבות - האם הפעלת הטייזר לראשונה היתה פעולה סבירה ומידתית? בהינתן המסד העובדתי שקבע, בחן בית משפט קמא את התנהלות השוטר – עיכוב, מעצר ושימוש בטייזר – בראי הוראות הדין הרלוונטי (סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו – 1996, סעיף 19 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969) והגיע לכלל מסקנה כי "היתה הצדקה לעיכובו של התובע [המערער] ולאחר מכן למעצרו", וכך גם ביחס "להפעלת כוח באמצעות מכשיר הטייזר פעמיים [הפעלה חוזרת של אותו זוג חיצים, קרי; מחסנית אחת], מאחר שגם לאחר הירי הראשון התובע המשיך לצעוק, ויתכן כי נחזה כמי שהמכשיר טרם נטרל את יכולת התנועה וההתנגדות שלו". חבות - האם הופעל כוח מיותר על התובע [המערער]? לאור הקביעה לפיה נמצאה הצדקה להפעלת הטייזר ולירי זוג חיצים אחד (בו הועבר זרם חשמלי פעמיים), נדרש בית משפט קמא לשאלה האם נעשה שימוש במחסנית אחת נוספת (זוג חיצים נוסף) או אף ביותר, כטענת המערער.
משנגד עיניי הכלל לפיו "ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאה המבררת לגבי שומת הנזק, וההתערבות נעשית במשורה, תוך בחינת הסכום הכולל שנפסק ובחינה ממעוף הציפור אם קיימת חריגה בולטת מהמקובל באחד מראשי הנזק" (ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (28.6.2012)), סבורני כי בהינתן הקביעה כי "אין לתובע [המערער] נכות רפואית בשל האירוע, ובהתאמה גם אין לאירוע השפעה על תפקודו", יש מקום להתערב רק בגובה הפיצוי שנפסק למערער בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל), משזה אינו נותן, לדידי, ביטוי הולם לנסיבות כולן.
יעל אילני, שופטת התוצאה הערעור מתקבל חלקית, כך שחלף הפיצוי שנקבע על ידי בימ"ש קמא יבוא 85,000 ₪.
המשיבים ישלמו למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו