התנגדות לבקשת היתר בנייה בעיריית חולון

כך, בהחלטה מיום 5.1.2020 הקפיאה הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה את הליכי הרשוי והגשת הבקשות להיתר לפי סעיפים 77 ו- 78 לחוק התיכנון והבנייה תשכ"ה-1985 עקב תכנית מתאר מקומית ח/619 שבחרה עריית חולון לקדם באותה עת (להלן בהתאמה: "הוועדה המקומית" "תכנית ח/619").

המבקשת טוענת כי פעלה ללא לאות באמצעות חברות הקשורות בה, להגיש היתנגדות לעריית חולון בכל המכלול ואף בנושא החניות.

...

את נזקם האפשרי של המשיבים, אם בסופו של דבר תידחה התובענה העיקרית, ניתן לאזן בערבויות מתאימות.

לסיכום פרק זה, מסקנתי היא שמבחני צווי המניעה מטים את הכף לטובת המבקשת.

סיכום: מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה לסעד זמני.

בקשת הנתבע לעיכוב הליכים ובקשת התובעת לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף האפוטרופוס כנתבע נוסף: עניינה של התביעה הוא בקשה למתן צו הריסה ו/או צו מניעה קבוע למבנה שבנה הנתבע בשטחו, הצמוד לשטחה של התובעת, וזאת ללא היתר בנייה ו/או בחריגה מההיתר שניתן לו, מבנה המגיע עד לגדר המפרידה בין שטחי הצדדים; וכן עתירה לפצוי כספי בגין ירידת ערך לנכס נשוא התביעה ובגין עגמת הנפש, הפגיעה בפרטיות, הטרדה והטרחה שנגרמו עקב כך לתובעת.

הנתבע, באמצעות אפוטרופוסו, מיתנגד לבקשה.

הגישה באשר לתיקון כתבי טענות היא גישה ליבראלית, ותכליתה הכרעה בכל השאלות שהן שנויות באמת במחלוקת בין הצדדים (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 13 [2020], עמ' 315; רע"א 1819/11 עירית חולון נ' אלינובק [11.5.2011]; רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל [2.7.2006]).

...

בהתאם, אני מורה על מחיקתה של הבקשה, ואין צורך, איפוא, להיזקק לטענות התובעת בעניין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהתיר את צירופו של מר לוי כנתבע נוסף, שכן יש בכך, לטעמי, כדי לייעל את הדיון ולחסוך בזמן שיפוטי יקר.

אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

במסגרת בקשת העותר לדחיית דיון (שהוגשה ביום 3.1.2019), ציין העותר כי הבעלים של חלקה 124 – ה"ה דר' יגאל כדר ומר יורם כדר - הצמודה לחלקה של העותר ונכללת גם כן בשטח המופקע, הגישו לוועדה המקומית היתנגדות להוצאת היתר הבניה המבוקש וזו נדחתה.

יתר טענות העותר (שהועלו בעיקר בסיכומי התשובה מטעמו), ביחס לשוני בין הנתונים שהציגה הערייה למשרד החינוך, לבין האמור בבקשה להיתר בניה – כגון, ביחס לשטח המיגרש, בניית גן ילדים בקומה השניה של הבנין, שטח הקומה השניה בבנין; התאמת חצרות המשחקים בגני הילדים להנחיות משרד החינוך; אורך חזית המיגרש; עריכת תשריט איחוד וחלוקה עובר להגשת בקשה להיתר בניה; מקומות חניה נדרשים; לרבות משמעות הודעת משרד החינוך כי הבקשה להיתר אינה מקובלת עליו (לפי מכתב שהוגש בדיון ביום 15.7.2019) – הנן טענות תכנוניות באופיין, שאין מקומן כאמור, בדיון בסוגיית ביטול ההפקעה שבפניי.

כך נפסק בעע"מ 5158/14 חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ נ' עריית חולון (פורסם בנבו, 29.10.2017): "בית המשפט איננו יושב כ-"טרבונל על לתיכנון", ועל כן, בדרך כלל, הוא לא יטה להתערב בתעדופים של גופי התיכנון, שבידיהם הכלים המקצועיים והנתונים הרלבאנטיים הנדרשים לעניין (ראו: בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתיכנון ובניה, פיסקה 3 (28.07.1996); עע"מ 6291/10 בר זיו נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז המרכז, פיסקה 9 (02.07.2012)).

...

לאור כל האמור לעיל, ממילא איני נדרש לדון בטענות הוועדה המקומית, ביחס לתקיפה עקיפה של החלטת הוועדה המחוזית, השתק ומניעות, שיהוי, אי מיצוי הליכים ומשמעות החתימה על כתב ויתור ושיפוי.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

העותר ישלם למשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,000 ₪.

רישיון העסק הזמני ניתן לחברת סיגל, כך לשיטת בעלי הנכס, בשל בקשה להיתר בניה הקיימת בנכס, ובעלי הנכס לא ביצעו בו כל חריגות בניה.

טופס זה לא נמצא בעריית חולון, לטענת בעלי הכנס, בשל חלוף הזמן הרב מאז ניבנה המבנה וחובר לתשתיות, ובקשה לחידושו מעריית חולון הותנתה על ידה בבנייה מרחב מוגן נוסף (על זה הקיים כבר במקום).

עוד נטען, כי בעלי הנכס רשאים היו לבנות את המרחב המוגן גם בשטח המושכר לחברת סיגל, וזאת במקום "לבזבז" קרקע, שכן מבחינה משפטית לא הייתה מניעה לבנות את המרחב המוגן הנוסף בתוך הנכס המושכר עצמו ואח"כ להמשיך ולהשתמש בו. בנגוד ליתר הדיירים, נטען, רק חברת סיגל היתנגדה לכך, אף שהדבר הוא לטובתה וגם היה מאפשר את ביצוע חלוקת החשמל לכל יחידה במקום חיוב משותף למיתחם כולו.

...

על כן, דין טענת חברת סיגל לתשלום בגין בעלויות המעבר (68,960 ₪) ועלות שכר עובדים שהושבתו בשל המעבר (35,000 ₪) להידחות.

בחינת טענה זו, הראיות, ובפרט עדות השמאי לחמני, מביאני למסקנה, כי דינה להידחות.

סיכום נוכח כל האמור – דין תובענת חברת סיגל ושוחט (תיק 33749-03-21) להידחות, ודין תובענת בעלי הנכס (תיק 35752-11-21) – להתקבל חלקית.

עוד ציין הנאמן הזמני, כי מבדיקות שביצע בנוגע לפרויקט זה באתר ההנדסה של עירית חולון עלה כי בקשת החברה לקבלת היתר בניה בגין הפרויקט ניסגרה עוד ביום 13.1.2019 ככל הנראה בשל כך שהחלטת הועדה לתיכנון ובניה בנוגע לבקשה פגה תוקף.

אשר להצעת ההסדר, ככלל, עת מוגשת לבית-המשפט של חידלות פרעון בקשה לכנוס אספות נושים לאישור הסדר חוב, יטה בית-המשפט לאשר את כינוסן ורק לאחר שההסדר יאושר ידון בית-המשפט בהתנגדויות לו. זאת, מאחר ואם הסדר החוב המוצע לא יאושר, ממילא מתייתר הצורך לידון בהשגות עליו מבעוד מועד.

...

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.

בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.

מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.

לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.