התנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים

כשם שהמבקשים, מחזיקי האג"ח מסדרות ב' ו- ח', חרדים לגורל החוב כלפיהם, בסך כולל של כ- 721 מליון ₪, ולכן הם מבקשים למנות כונסי נכסים זמניים כבר כיום, כך גם המתנגדים, מחזיקי האג"ח מסדרות 1 ו- ג', חרדים לא פחות ואולי אף יותר לגורל החוב כלפיהם, בסך כולל של כ- 933 מליון ₪ (שהרי היחס בין שווי הבטוחות של סדרות אלה לבין גובה החוב כלפיהן נמוך בהרבה מזה של מחזיקי אג"ח ח').

...

אקדים ואומר שמקובלת עליי טענתם העקרונית של המבקשים לפיה כאשר אין בפיו של החייב טענת הגנה של ממש מפני התביעה לאכיפת השעבוד, לא תמיד יש טעם להמתין עם מינויו של בעל תפקיד עד להכרעה בהליך העיקרי.

ברוח זו נפסק ברע"א 4035/12 דיגל השקעות ואחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 11.06.2012)‏‏ כי "משהודתה החברה בכך שאין ביכולתה להחזיר את חובותיה, נראה כי לא עומדת לחברה הגנה ממשית מפני בקשת הפירוק. ... בפרשת אוסיף נקבע כי בנסיבות בהן המסקנה היא כי אין מנוס ממתן צו פירוק, אין לחברה כל זכות קנויה להשהות מינוי של בעל תפקיד על מנת שיפעל לטובת הנושים, רק בגלל הצורך להמתין עד לדיון בצו הפירוק, שההמתנה לו נדרשת עקב יומנו העמוס של בית המשפט ועקב דרישות הפרסום הקבועות בחוק. סבורני כי יש לאמץ בענייננו את אשר נקבע בפרשת אוסיף, וכי צדק בית משפט קמא כשמינה מפרק זמני לחברה עובר להכרעה בבקשת הפירוק." ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 5578-10-20 עו"ד אופיר נאור נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 12.10.2020)‏‏, שם נפסק כי "כאשר אין בפיו של חייב כל טענת הגנה מפני אכיפת שעבוד, ממש כמו במקרה דנן (לפחות לא בשלב הדיוני הנוכחי), אין סיבה שלא ליתן סעד זמני של מינוי כונס נכסים, גם כאשר אין בכך דחיפות מיוחדת, שהרי אין כל טעם מעשי לדחות את הקץ עד לדיון בהליך העיקרי." יחד עם זאת, היריבות כאן אינה בין המבקשים לחברה (שאין לה כל טענת הגנה מפני אכיפת השעבודים), אלא בין המבקשים לבין הנושים המובטחים האחרים.

בסופו של דבר, גם המבקשים אינם חולקים על כך שאף אם יחפצו בכך, אין בכוחם לממש לאלתר את המניות המשועבדות להם, אלא מדובר בתהליך ארוך וסבוך, שכרוך בהשגת אישורים רגולטוריים וייתכן שהדבר אף כפוף למתן זכות סירוב ראשונה לחברה לישראל (לפרק זמן שאורכו שנוי במחלוקת).

" יפים לענין זה הדברים שנכתבו בעת שנדחתה לפני מספר חודשים בקשתו של אחד מנושי החברה לצו פתיחה בהליכים נגדה, חרף היותה חדלת פירעון באופן מובהק: "לא זו אף זו. בצד חוק חדלות פירעון וסעיף 18, קיים מסד נורמטיבי נוסף התומך בדחיית הבקשה, והוא עקרון תום הלב. סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 מעגנים חובת תום לב 'כללית'. על יסוד הוראות אלו נקבע כי מצודתו של עקרון תום הלב פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל ... חובה זו עומדת על מכונה גם בעת שמבקש צד לממש זכות משפטית המוקנית לו ... ואכן, נקבע בפסיקה כי גם בקשה למתן צו פירוק כפופה לחובת תום הלב. מקום שמצא בית המשפט כי בקשת הפירוק הוגשה בחוסר תום לב, יביא זאת בחשבון ורשאי הוא לדחות את הבקשה. כך למשל, כאשר התברר כי בקשת פירוק הוגשה ממניע זר, כגון הפעלת לחץ טקטי על החברה, בעוד שאין למבקש תועלת בהליך עצמו, יהא בכך טעם מבוסס לדחיית הבקשה ... סבורני כי חובת תום הלב החלה על מבקש הפירוק, לא נס ליחה גם כאשר מדובר בבקשה לפתיחת הליכים מכוח חוק חדלות הפירעון. ... זאת, אף שהחוק חסר הוראה מפורשת כזו ... ניתן להקיש מכך גם לעניין חובת תום הלב המוטלת על הנושה המגיש בקשה לפתיחת הליכים. חקיקתו של חוק חדלות פירעון וביטולן של ההוראות הישנות בדבר הליך פירוק בפיקוח בית המשפט, לא שוללות ולא התכוונו לשלול את תחולתו של "עקרון על" זה."

סוף דבר, הבקשה למינוי כונסי נכסים זמניים נדחית לעת הזו.

נטען כי המבקשת היתנגדה למינוי כונס הנכסים וההחלטה על מינוי כונס נכסים ניתנה ללא שהצדדים לכתב התביעה המתוקן נטלו חלק בהליך וללא שהביעו עמדתם, כאשר ההחלטה פוגעת בזכויות הקניין של הנתבעים בכתב התביעה המתוקן.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לכן נקבע כי אין מנוס מפירוק השיתוף באמצעות מכר וניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם טרם מתן ההחלטה בעניין זה. לאחר שרק חלק מבעלי הדין מסרו עמדתם באשר למתווה המוצע לפירוק השיתוף, נקבע שיש לפרק את השיתוף על ידי מכירת החלקה באמצעות כונס נכסים שימונה על ידי ביהמ"ש. ואכן מונה כונס, ניתנו לו הוראות מפורטות והכונס החל במילוי תפקידו.

על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

ביום 26.1.17 הגיש טובי היתנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים על הדירה, במסגרתה ציין כי ישנה סבירות גבוהה שאייזנברג יוכל להפרע חובו מ.א.צ.ט במסגרת הליכי הפרוק המתנהלים בעיניינה של החברה.

...

בעניין זה נקבע באותה פרשה כי: "אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד". ככלל, ניתן לסכם כי על פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי גרימת נזק למי מהצדדים, אי חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד לנכסי החייב (פורסם בנבו, 27.06.2017); רע"א 1883/15 משה חי שיבר נ' עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 09.08.2015)).

כך או כך, אין הצדקה במקרה דנא להיעתר לערעורים, ובדין ובצדק נדחתה תביעת החוב של אייזנברג על ידי מפרק א.צ.ט. אשר לטענה כי יש בקופת הפירוק די כספים לכל הנושים, כולל חלקו של אייזנברג, הרי שנימוק זה – גם אם הוא נכון – אין בו כדי להצדיק העברת הכספים לאייזנברג כבר עתה, חרף האיחור המשמעותי בהגשת תביעת החוב שלו, וככל שאכן מגיעים כספים מטובי לאייזנברג, יתכבד אייזנברג וימתין עד לאחר שיחולקו הכספים העודפים לבעלי המניות, ואז יפעל להיפרע ישירות מטובי.

סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, דין הערעורים – שניהם – להידחות, על כל ראשיהם ונימוקיהם.

במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה, הגיש המבקש את היתנגדותו לבקשת המשיבה למינוי כונס נכסים (ראו תגובתו מיום 8.1.2020), אולם היתנגדותו נדחתה והבקשה למינוי כונס נכסים התקבלה (החלטה מיום 20.1.2020).

...

בהשראה מעקרון ה"כבוד הדדי בין ערכאות", ניתן לכנות החלטה מסוג זה "כבוד הדדי בין מותבים". במקרה דנן, כונס הנכסים מונה במסגרת ההליך בו אושר הסדר הפשרה, ולפיכך היה רשאי בית המשפט קמא להגיע למסקנה כי בקשה לעיכוב עבודתו של כונס הנכסים בגין הליך אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי מן הראוי כי תופנה למותב הדן בהליך זה, והמופקד על מתן הנחיות לכונס הנכסים.

מסקנה זו מתבקשת גם על מנת למנוע מצד מתדיין ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים, על דרך של בחירת המותב הנוח מבחינתו (Forum Shopping) (ע"א 346/79 טננבאום נ' טננבאום, פ"ד לד(1) 697, 701-700 (1979); ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 586 (2003); ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ, פסקה 26 (12.4.2015)).

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בדיון בפניי טען המערער כי ימים ספורים בטרם הדיון, פעל להגיש בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב ובקשה למינוי מנהל הסדר בתיק חדל"פ 4964-10-22 ולכן עתר לדחיית ההכרעה בתיק שבכותרת עד לגיבוש ההסדר מושא תיק החדל"פ. המשיבה 1 היתנגדה לדחיית ההכרעה בהליך שבכותרת וטענה כי המערער הגיש את הבקשה רק לאחרונה וכי נעשה שימוש לא נכון בהחלטת עיכוב הליך כנוס הנכסים.

...

טענות הצדדים: לטענת המערער דין הערעור להתקבל, שכן ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים על הבית מושא ההליך אינה מידתית וסותמת את הגולל על הנושים האחרים הלא מובטחים לגבות את חובם.

באשר לטענת המערער כי יש לקבוע לבת הזוג כבר בשלב זה, מסגרת של דיור חלוף אינני מקבלת.

ובשל כך, לא מצאתי לנכון להורות על קבלת הערעור וביטול החלטת מינוי כונס הנכסים מיום 12.07.22 ודין הערעור להידחות.

סוף דבר, דין הערעור להידחות ואני מחייבת את המערער לשלם למשיבים 3-ו11 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם ולמשיבה מספר 1 סך של 5,000 ₪.