התנגדות לביצוע תביעה על ערבות מתמדת

רקע וטענות הצדדים התובע טוען בכתב התביעה, שהחייבת העיקרית, חברה בע"מ (להלן – "הנתבעת") חתמה באמצעות המבקש ובאמצעות מר חדר רייס (המצוי בהליכי חידלות פירעון) על בקשה לפתיחת חשבון ובאותו יום חתמו המבקש ומר חדר רייס כערבים רגילים על כתב ערבות מתמדת לכל חוב וללא הגבלה בסכום.

לאחר שהוגשו סיכומי התשובה ולאחר שקראתי את כל החומר שבתיק בעיון, ניתנת החלטתי זו. דיון והכרעה סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

כן איני מקבלת את הטענות בדבר אי קבלת מכתבי התראה, הן משום שנשלחו לכתובת המופיעה בתעודת הזהות של המבקש והן משום שככלל, לא התרשמתי ממהימנות עדותו של המבקש ומקובלת עליי טענת ב"כ התובע, כי הרושם בדיון היה שהמבקש מצטט ומדקלם תשובות שנראה כי הוכתבו לו מראש.

בעניין זה יצוין, שהוצאות הכינוס הן חוב כמו כל חוב ואין ממש בטענות המבקש גם בעניין זה. סיכום מכל האמור לעיל עולה, כי המבקש לא הציג הגנה הראויה לבירור ולכן אין מקום ליתן לו רשות להתגונן.

הבקשה נדחית.

עוד צורף כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום לחובותיה של החברה וחתומה על ידי המבקש מיום 12.8.14.

המבקש לבדו הגיש בלישכת ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע התובענה אשר כותרתה: בקשה בכתב למתן רשות להיתגונן, בקשה למחיקת כותרת ובקשה לגילוי מסמכים.

המבקש מכחיש את מלוא החוב הנטען כפי שנתבע מהחברה וכפועל יוצא את חובו כערב לה. המבקש טען כי החשבון בבנק נוהל כ 6 שנים ובמסגרתו נגבו ממנה עמלות וריבית באופן המנוגד לדין ולהסכמים בין הצדדים אשר יש לקזזם מהחוב הנטען וכי חוות דעת בעיניין זה תוגש לכשיועברו המסמכים הנדרשים לשם כך על ידי המשיבה לידי המבקש.

לטענת המבקש לא היה מוכן לחתום על כתב הערבות בלתי מוגבל בסכום אך נציג הבנק המשיב התחייב ומסר לו כי אין לו מה לדאוג כי הוא חייב שתהיה ערבות חתומה שלו על החשבון, ושיכנע אותו לחתום על הערבות וכי במקביל הבנק המשיב ינפיק תיקון אשר ייקבע את סכום הערבות לא יותר מ 5,000 ₪.

...

דיון והכרעה: הבקשה למחיקת כותרת נדחית על הסף.

סוף דבר הוא כי כל טענותיו של המבקש אינן אלא הגנת בדים חסרת פירוט ודינן דחייה.

לפיכך, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה ומחייבת את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪.

לפניי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב.

המבקשת ערבה לחובות היי אנד בהתאם לכתב ערבות מתמדת ל"כל חוב", שאינה מוגבלת בסכום, מיום 11.1.08.

אין ממש בטענה זו. זאת, משום שכפי שעולה מדפי חשבון הבנק נספח ג' לכתב התביעה, יתרת החובה בחשבון הבנק, ערב העמדת ההלוואה ע"ס 72,000 ₪ לפרעון (30.21.19), לא היתה 30,000 ₪ כי אם 43,408 ₪.

...

להלן הכרעתי: אינני מקבל את טענתה של המבקשת בענין אי-קבלת מכתב התראה.

אין בידי לקבל טענה זו. זאת, משום שדומה שהמבקשת בעצמה מסבירה את ההיגיון במהלך, ובסעיף 13 לתצהירה היא מציינת כי העברת הסכום של 72,000 ₪ בין החשבונות נבעה מכך שלא היה בחשבון גולד טאצ תזרים וכי הפעולה נדרשה בכדי לאפשר את המשך הפעילות של גולד טאצ.

לאור כל האמור אני דוחה את ההתנגדות.

המבקשת תשלם הוצאות ההתנגדות בסך 1,000 ₪.

להבטחת תשלום כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק מעת לעת מחב' נחמיאס, חתמו הנתבעת, ר.נ.ה. יבוא ושיווק מזון (2002) בע"מ (להלן: "חברת ר.נ.ה."), חברת מאנקו יבוא שיווק ומסחר מזון (2001) בע"מ ושלמה נחמיאס ביום 15.12.2008 (יום פתיחת החשבון) על כתבי ערבות מתמדת לכל חוב.

משלא נענתה הדרישה, הגיש הבנק ביום 2.6.2021 בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב (לפי סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967) כנגד החייבת – חברת ש' נחמיאס נכסים והשקעות בע"מ, וכנגד הערבים – חברת ר.נ.ה., מר שלמה נחמיאס וחברת מאנקו יבוא, שיווק ומסחר מזון (2001) בע"מ. כעולה מאישורי ההמצאה, אף לא אחד מהערבים נמצא בכתובת המדווחת – חברת נחמיאס, שכתובתה הרשומה הייתה ברחוב נהרדעא 10 בתל אביב, אותרה על-ידי המוסר ברחוב שלומצין המלכה 43, תל אביב; חברת מאנקו, שכתובתה הרשומה הייתה רחוב הגליל 77 בחיפה, אותרה ברח' חניתה 9 בחיפה – כאשר על דלת הדירה שלט המצביע על כך שזה גם מענה של חברת ר.נ.ה. חברת ר.נ.ה. הגישה היתנגדות, וזו הועברה לבית המשפט.

...

בנסיבות אלה, בשים לב לכלליות וסתמיות הטענות, מחד גיסא, ונוכח החזקה כי אדם מודע למסמך עליו חתם, מאידך גיסא, אני דוחה את הטענה להתרשלות של הבנק ביחס לחובת הגילוי החלה עליו כלפי ערבים.

ד – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: חוב חברת נחמיאס לו ערבה חברת ר.נ.ה. - 53,846.44 ₪, בצירוף ריבית פיגורים החל מיום 31.5.2021 ועד התשלום המלא בפועל.

ההליך לפניי תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר בגין ארבעה שיקים, אשר נמשכו לפקודת התובעת על ידי חברת טיימינג מערכות נדל"ן בע"מ ולא כובדו מסיבת אין כסוי מספיק, ופרטיהם להלן: שיק מספר 71047 על סך 26,845 ₪ שמועד פרעונו ביום 16.9.18.

שיק מספר 70571 על סך 36,058 ₪ שמועד פרעונו ביום 31.5.18 שיק מספר 71277 על סך 17,032 ₪ שמועד פרעונו ביום 31.10.18 הבקשה לבצוע שטר הוגשה כנגד חברת טיימינג מערכות נדל"ן בע"מ, וכנגד הנתבע מכוח חתימתו הנטענת על כתב ערבות מתמדת וערבות אואל לכל שיק של חברת טיימינג מערכות נדל"ן בע"מ שהתובעת אוחזת.

ההיתנגדות לבצוע שטר התקבלה בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להיתגונן כנגד התביעה והתצהיר התומך בהתנגדות הפך לכתב ההגנה של הנתבע.

אשר לטענת הנתבע כי יש לדחות התביעה בהיעדר עילה כנגדו, היות שהתובעת לא פירטה בבקשה לבצוע שטר את עילת התביעה המקימה לה הסעד הנתבע, ובכלל זה שהתובעת מתבססת רק על השיטריות ולא על כתב הערבות – אציין בתמצית כי עיון בסעיף 12 לבקשה לבצוע שטר מלמד שהתובעת מתייחסת גם לערבות של הנתבע בגין השיקים.

...

סיכומו של דבר מעבר להיות הגרסה שפורטה בתצהיר העדות הראשית של הנתבע הרחבת חזית, הרי שהיא לא הוכחה כדבעי ודינה להידחות גם לגופה.

סוף דבר מבחינת הראיות שהובאו להוכחת אמיתות חתימתו של הנתבע על כתב הערבות - משמונתה מומחית מטעם בית המשפט אשר קבעה כי מדובר בחתימתו של הנתבע, באופן המתיישב עם חוות דעת מומחה התובעת, ומשלא מצאתי לפסול את חוות דעת מומחית בית המשפט או להטיל דופי במומחיותה ואימצתי מסקנותיה, די בכך על מנת להרים הנטל המוטל על התובעת להוכחת אמיתות החתימה.

על כן טענת הנתבע לזיוף חתימתו על ידי אחר – נדחית.