בנוסף, התובע טען שהשטר הגיע לידיו במסגרת של עסקת ניכיון.
כידוע, "ניכיון שיקים הנו עסקת מכר בה הממכר הוא שיק... משמעות הדבר היא, כי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו. על פי רוב המכירה היא בתמורה לסכום הנקוב בשיק בנכוי סכום כלשהוא. הסכום שנוכה משקף את עלות הפרעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי גבייתו מהמושך. משבוצע הניכיון, שוב אין בעל השיק יכול לחזור בו ולדרוש את תמורתו מזה ממנו רכש את השיק. מאידך, אם חולל השיק אין לקונה, הוא העוסק בניכיון שיקים, תביעה חוזית אלא עילה שטרית בלבד" (בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון, פסקה 6 לפסק הדין (5.12.2010)).
גירסתו הראשונה, במסגרת תצהיר ההיתנגדות לבצוע שטר, הייתה כי הוא מסר את השיק לחברת טנוס בצרוף בקשה למסור שיק חלופי עם מועד פרעון מוקדם יותר.
כך, רק בעקבות בקשת הנתבע להסרת העיקולים העלה התובע את העובדה שהנתבע ביקר במשרד בא-כוחו ושילם 5,000 ש"ח עבור הסרת העיקולים, והתחייב לשלם 10,000 ש"ח נוספים (כשמטרת התשלום הייתה במחלוקת בין הצדדים – התובע טען שההסכמה הייתה לטובת הסדרת החוב והנתבע טען שהתשלום בוצע לצורך הסרת העיקולים בלבד).
ממכלול הטענות שהעלו שני הצדדים עלה כי התובע עסק בניכיון שיקים, ויש להניח שבשל כך איתר אותו רג'וב. זה גם ההסבר, כך נראה, ליכולתו של התובע לשלם סכום כסף משמעותי במזומן – עניין שהתובע לא נתן עליו הסבר משכנע כלל וכלל (ובמיוחד על רקע טענתו שהיו מספר שנים שבהן לא עבד; ראו, מעמ' 14 לפרוטוקול, בשורה 34, עד עמ' 15 לפרוטוקול, בשורה 1; עוד ראו, עמ' 15 לפרוטוקול, בשורות 10-8, 34-31; עמ' 16 לפרוטוקול, בשורות 26-25).
...
על כן, גם בהנחה שתתקבל הטענה כי התובע עוסק בניכיון שיקים, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, ולמעשה, אפשר שאף יש בכך כדי לחזק אותה.
התוצאה
התוצאה מן האמור לעיל היא שדין התביעה כנגד נתבע 2 להתקבל.
על כן, הנתבע ישלם לתובע את סכום השיק, בניכוי סך של 5,000 ש"ח אשר הנתבע שילם לתובע (כתנאי להסרת העיקולים).