התנגדות לביצוע שטרות בטענת זיוף וגניבה

תביעה שטרית זו על סך של 93,625 ₪, הוגשה בלישכת ההוצאה לפועל בגין חמישה שיקים מתוך אותה סדרה שנמשכה על חשבונה של בן נון הבת בבנק הפועלים, וחוללו בעילת "חשבון מוגבל ואין כסוי מספיק". בתצהיר היתנגדותה לבצוע השיטריות עמדה בן נון הבת על כך ששהתה בטיול בהודו במועדים בהם נימסרו השיקים לתובעת על ידי אביה, כי מעולם לא רשמה לתובעת את השיקים, מעולם לא חתמה עליהם, מעולם לא ראתה את פנקס השיקים ממנו הוצאו, ומעולם לא קיבלה תמורה עבורם.

לעניין זה כבר קבע כבוד השופט ח' ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): "גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להיתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב". משולי גלימתו של כבוד השופט ברנר, הגהתי בהחלטתי בת"א 66239-06-18 ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ נ' מתוק (2019) כהאי לישנא: "על המעלה טענת זיוף וגניבה ביחס לשטר חליפין, רובצת החובה לפרט בין היתר היכן היה מצוי אותו פנקס שיקים ממנו נילקח השיק, למי הייתה גישה אליו, כיצד ואימתי נודע לו על היעלמות השיק, כיצד ואימתי נודע לו על מעשה הזיוף והגניבה ואלו צעדים נקט לאחר גילוי זה על מנת לברר את זהות האחראי למעשים אלו ולמצות כלפיו הליכים פליליים ואזרחיים....המגיש גירסתו כעצם יבשה שאינה עוטה בשר, מסתכן בכך שתיצמח המסקנה כי "מה הן המילים, אם לא שתיקה" [מתוך "מהן המילים", מ. בן שאול וש. ארצי (1981)].

...

לעניין זה כבר קבע כבוד השופט ח' ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): "גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב". משולי גלימתו של כבוד השופט ברנר, הגהתי בהחלטתי בת"א 66239-06-18 ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ נ' מתוק (2019) כהאי לישנא: "על המעלה טענת זיוף וגניבה ביחס לשטר חליפין, רובצת החובה לפרט בין היתר היכן היה מצוי אותו פנקס שיקים ממנו נלקח השיק, למי הייתה גישה אליו, כיצד ואימתי נודע לו על היעלמות השיק, כיצד ואימתי נודע לו על מעשה הזיוף והגניבה ואלו צעדים נקט לאחר גילוי זה על מנת לברר את זהות האחראי למעשים אלו ולמצות כלפיו הליכים פליליים ואזרחיים....המגיש גרסתו כעצם יבשה שאינה עוטה בשר, מסתכן בכך שתצמח המסקנה כי "מה הן המילים, אם לא שתיקה" [מתוך "מהן המילים", מ. בן שאול וש. ארצי (1981)].

בשים לב למכלול אמור לעיל מצאתי כי מהתנהלות בן נון הבת, מנפתולי עדויותיה ועדויות אביה, על הקפיצות העובדתיות הכלולות בהן והמותירות חללים חסרי פשר והיגיון, ומהמסמכים שהצפינה מבית המשפט, מסתברת המסקנה כי השיקים נחתמו על ידה, ממש, או בהרשאה, מפורשת או מכללא, במסגרתה התירה הנתבעת לאביה לעשות בחשבונה ובפנקס השיקים שלה כל מה שיחפוץ, בעבור התמורה המשפחתית הכלולה בהסכם הפשרה, וזאת בדומה לפרשה שנידונה לפניי בת"א 49441-09-16 ציוד מוצרי חשמל לתעשיה אשקלון (1979) בע"מ (2018), ושם, כמו כאן, אותו בוסר של התנהלות הבת מתוך עצימת עין ושוויון נפש ביחס להשלכותיה על צדדים שלישיים, ולא בוסר שיניו של האב לבדו, הוא המקהה עתה את שיניה, ומעכיר את עתידה.

" משהגעתי לכלל מסקנה ראייתית מובהקת כי טענות ההגנה שבפי האב והבת משוללות יסוד של מהימנות, וכי התובעת עמדה בנטל השכנוע לכך שהשיקים נמשכו בחתימה, בידה או בהרשאתה של הנתבעת, אין מקום להיזקק לטענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו ביחס לרשלנות התובעת בנטילתם, ובוודאי שאין לשעות לאותה הטלת דופי מאוחרת ותפלה בתובעת ובבאי כוחה המתוארת בסעיף 21 לתצהיר האב אשר מוטב אילולי הייתה מועלית על הכתב [וראו לעניין זה עדותו החד משמעית וההגיונית של מר אבי חלפון מטעם התובעת בסעיף 14 לתצהירו, ובעמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 16.7.19, שורות 3-13, ותשובותיו המפוקפקות של בן נון האב בעמ' 18 לאותו פרוטוקול, שורות 22-24, כמצוטט לעיל].

הנתבע מצידו, הגיש היתנגדות לבצוע השטר, שבה טען כי פנקס השיקים שלו נגנב, וכי השיק הוצא ללא ידיעתו, ללא אישורו וללא הסכמתו.

ומעבר לכך, הנתבע אישור בחקירתו, כי חתם על עשרת השיקים הראשונים בפנקס, והשיק מושא התביעה, הוא זה הראשון בפנקס, כך שלמעשה, אישר הנתבע כי חתם על גבי שיק זה. לטענת התובעת, אין מדובר באישור שניתן נוכח שכחה, בלבול, או חלוף הזמן, שכן הנתבע אישר דברים אלה גם בחקירתו בתיק המקביל (וזאת תוך סתירת גירסתו בתצהיר התמיכה בהתנגדות, שבו טען כי החתימות על גבי כלל השיקים מזויפות).

סיכומו של דבר טענה התובעת, כי חוסר האמינות של הנתבע, יש בו כדי להביא לדחיית טענת הזיוף ואף לגבור על מסקנת המומחית מטעמו.

...

סיכומו של דבר טענה התובעת, כי חוסר האמינות של הנתבע, יש בו כדי להביא לדחיית טענת הזיוף ואף לגבור על מסקנת המומחית מטעמו.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

אני סבור, כי מאזן ההסתברויות, אכן נוטה לטובת האפשרות, כי הנתבע נתן לחסקי הרשאה לחתום על השיק ולעשות בו שימוש כפי שעשה, וכי אפשרות זו מסתברת יותר מהאפשרות, שהשיק נגנב על ידי חסקי, אשר זייף את חתימת הנתבע על גבי השיק, ועשה בו שימוש ללא רשות מאת הנתבע.

סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים, את סכום השיק, בסך של 26,910 ₪.

בסיפא לאותו תצהיר אף נכתב - "החתימה המופיעה על גבי השטר נשוא ההיתנגדות אינה חתימתה". מושכל יסוד של דיני הפרוצידורה האזרחית הנו כי בשלב זה של הדיון בהתנגדות לבצוע שטר עול ההוכחה המוטל על הנתבע הנו מצומצם.

עם זאת אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט, וכבר קבע כבוד השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): "גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להיתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב." אשר על כן, על המעלה טענת זיוף וגניבה ביחס לשיק רובצת החובה לפרט בין היתר היכן היה מצוי אותו פנקס שיקים ממנו נילקח השיק, למי הייתה גישה אליו, כיצד ואימתי נודע לו על היעלמות השיק, כיצד ואימתי נודע לו על מעשה הזיוף והגניבה ואלו צעדים נקט לאחר גילוי זה על מנת לברר את זהות האחראי למעשים אלו ולמצות כלפיו הליכים פליליים ואזרחיים.

...

המגיש גרסתו כעצם יבשה שאינה עוטה בשר, מסתכן בכך שתצמח המסקנה כי "מה הן המילים, אם לא שתיקה" [מתוך "מהן המילים", מ. בן שאול וש. ארצי (1981)].

5129371במכלול האמור לעיל חסד אני עושה עם עם הנתבעת כשאני מורה כי יוארך המועד להגשת ההתנגדות ותינתן לה רשות להתגונן כפוף להפקדת סך של 150,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 7.2.21.

" מן הכלל אל הפרט: בהתנגדות לבצוע שטר שהגישה הנתבעת נטען כי מדובר בשיק גנוב וחתימה מזויפת, והיעדר כל קשר בין התובעת לנתבעת.

...

התובעת עתרה בס' 1(ג) לבקשה, כי יומצא לה אישור לעניין מורשה החתימה בנתבעת בשנים 2014-2015 אני סבורה כי אין בבקשה זו משום פגיעה בסודיות החברה, ולכן אני מורה לנתבעת להמציא פרוטוקולים של ישיבות הנהלה שנערכו בתקופה האמורה, אשר על פיהם מונו מורשה החתימה בחברה.

אני סבורה כי אכן מדובר במסמך מהותי שעל פיו ניתן יהיה ללמוד עם החברה בשליטתו נטלה על עצמה את התחייבויות העבר של שרפל שירותי אמבולנס.

דרישת לקבלת כל ההתכתבויות היא דרישה גורפת מדי, ואולם נוכח הקשר בין שתי החברות, באמצעות מר צוריאל, אני מורה על המצאת כל ההתכתבויות הנוגעת לשרפל שירותי אמבולנס שנערכו בין הנתבעת או מי מטעמה לבין מר ידידיה צוריאל, בשנים 2014-2015.

הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי – מר יוסף קנפו, במסגרתה טען כי התובע הגיש נגדו תובענה בדבר הלוואה שלטענתו נתן למר קנפו, ומר בן סימון חתם עבורה ערבות, והביא לו המחאות מזויפות שגנב מהנתבע.

באשר לטענת הנתבע לפיה היה על התובע למצות הליכים מול החייב העקרי – מר קנפו, טרם פנה לערב בן סימון אשר העביר לו את 4 ההמחאות נשוא התביעה דנן, ייאמר כדלקמן: ראשית, איני מקבלת טענת התובע לפיה מדובר בהרחבת חזית וכי יש להיתכנס לגירסתו של הנתבע בתצהיר ההיתנגדות לבצוע שטר, שם העלה טענת זיוף (עמ' 44, שו' 14-30 לפרו'), שהרי התובע ביקש לתקן את כתב תביעתו כשנה וחודשיים לאחר פתיחת ההליך (ראו חקירתו בעמ' 20-21 לפרו'), ומשכך הנתבע היה רשאי לטעון כעולה על רוחו בכתב הגנה שהגיש.

...

הודעת צד ג' – נדחית – וראו גם החלטתי מיום 17.10.21 בהקשר.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 120,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.