כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות לביצוע שטר ערבות לשכירות דירה בטענת אי הבנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

בפני שתי תביעות שהחלו, שתיהן, כהתנגדות לבצוע שטרות שהוגשו ללישכת ההוצאה לפועל וזאת כתולדה של הסכם שכירות (להלן:- "ההסכם") שנחתם בין התובע, גידלי בלמן, (להלן: "התובע") לבין הנתבע 1, ארז מלקר (להלן: "ארז").
הנתבע 2, אלקיים מלקר (להלן: "אלקיים"), הנו אחיו של ארז והוא חתום כערב על שטרות חוב.
בהתאם להחלטה מיום 13.6.18, היה על הצדדים להגיש יחד עם כתבי הטענות שלהם תצהירי עדות, הנתבעים לא עשו כן. בדיון הבהיר ב"כ של ארז כי מדובר בטעות שלו בהבנת ההחלטה (יצויין כי הוא קיבל את הייצוג מטעם הסיוע המשפטי לאחר ההחלטה), בנסיבות אלו איפשרתי לארז להעיד בעל פה. ביום 03.04.19 לאחר שבדיון מקדמי לא הגיעו הצדדים לידי פשרה נשמעו ההוכחות בפני.
לאחר שעברתי על העדויות, על כתבי הטענות, על המוצגים שהוגשו הנני פוסק כדלקמן: שטרי החוב שהוגשו ועליהם חתום אלקיים נועדו אך ורק לכסוי חובות לחברת החשמל, לחברת המים, לחברת הגז, בגין הארנונה וכן לחברת עמידר ולפיכך לא יכול היה התובע להגיש אותם לבצוע מבלי שהוכיח שאכן קיים חוב לאחר הגופים הללו, ובייחוד לא כנגד תשלום שכר טירחה לעורך הדין שערך את הסכם השכירות (מבלי שכלל הובהר מדוע חייבים הנתבעים בתשלום זה) או כנגד נזקים שהותיר, ארז, לטענת התובע בדירה.
...
משכך, ומאחר ואני קובע כי בדין ארז עזב את הדירה לאור מצבה, אני מקבל את ההתנגדות ודוחה את התביעה בגין ההמחאות שנמסרו לתשלום שכר הדירה במסגרת תיק הוצל"פ 531462-11-17 (ת.א.מ. 44689-04-18).
התוצאה היא כי התובע לא הוכיח קיומו של חוב בגין השטרות הללו מעבר ל220 ₪.
לפיכך, אני מקבל את ההתנגדויות כדלקמן: תיק ההוצל"פ שמספרו 531462-11-17 ייסגר שכן ההתנגדות התקבלה במלואה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש אפריל 2017 פתחה התובעת תיק בהוצל"פ שמספרו 515225-04-17 (להלן: "התיק הראשון") נגד השוכר ונגד הנתבע, לבצוע שטר החוב הראשון (להלן: "שטר החוב הראשון"), בטענה לחוב בסכום של 37,000 ₪.
עוד טוען הנתבע בתצהיר ההיתנגדות, כי נימסר לו ע"י השוכר, שזה האחרון פנה אנספור פעמים לתובעת לתקן ליקויים שהיו בדירה, אך התובעת בחוסר תום לב ובנגוד להסכם השכירות לא פעלה לתיקון הליקויים.
השוכר אמר לתובעת כי בכל מקרה הנתבע אינו ערב וב"כ התובעת אמרה שהיא מבינה שהנתבע אינו ערב – כך לטענת הנתבע.
זאת, משום שאם כטענת הנתבע ערבותו פקעה בתום תקופת האופציה קרי ביום 17.1.15, הרי שעם פתיחת תיק ההוצאה לפועל הראשון בחודש נובמבר 2016, שומה היה על הנתבע להגיש היתנגדות לבצוע שטר החוב בתיק ההוצאה לפועל הראשון, ולטעון שערבותו פקעה.
ככל שמשתמע מטענת הנתבע – על אף שהדבר לא נטען במפורש – כי משניתן פסק הפינוי היה על התובעת להקטין את נזקיה ולפעול לפינויו בפועל של השוכר, אזי גם טענה זו אינני מקבל.
...
על כן אני דוחה טענת קיזוז זו גם כן. סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן שהתובעת רשאית לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 537908-09-18, על מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל.
אני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 4,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע התגונן וטען בתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש כי בתחילת חודש ינואר אותה השנה, הזמין, לראשונה בחייו, פנקס שקים בבנק בשל רצונו להרשם לקורס אנליסטים במכללת ספורט פאנל.
לאחר מתן רשות להיתגונן לנתבע, הגישה התובעת כתב תשובה וטענה כך: התובעת הנה בעלת הזכויות בדירה במגדלי יו (להלן: "המושכר"), כטענת הנתבע, אך מקום מושבה בחו"ל וכי הטיפול במושכר ובכל ענייניה בישראל הוטל על משרד עו"ד סמו את סמו כאשר עו"ד אלונה שיינפלד ברמן הנה שותפה בו וטיפלה באופן אישי במושכר מטעמה של התובעת.
בידי התובעת עילה שטרית בלבד כנגד הנתבע שלא ערב לחיוביי השוכר על פי הסכם השכירות ובגין שלושה חודשי דמי שכירות (ינואר עד מרץ 2019).
בפ"ד שאול רחמים ציין בית המשפט כי מדובר בשלוש דרכים עיקריות ולכן ניתן להבין כי קיימות דרכים נוספות.
...
אינני מקבלת את גישת ב"כ הנתבע לפיה על בית המשפט להסתמך אך ורק על דרכים אלו ואם לא התקיימה אחת מהן לפחות – דין התביעה להידחות כטענתו.
סוף דבר אם כך, הוא כי הנני מקבלת את התביעה ודוחה גרסת הנתבע לפיה זויפה חתימתו על פני השקים.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

השוכר רבינוביץ טוען כי חתם על חוזה שכירות חד צדדי לטובת המשכיר מבלי שהבין את האמור בו, לאחר שזה נוסח על ידי המשכיר בשפה שאינה שפת אמו, ומתוך לחץ בשל מצבו הרפואי הקשה של בנו באותה עת. לדבריו היתנהל אך ורק מול סוכנות התיווך, חוזה השכירות הוצג לו לראשונה במעמד החתימה כשהוא אינו מיוצג על ידי עורך דין, ומאחר שסמך על יושרם של המשכיר ושל המתווך מטעמו חתם, ומסר את ההמחאות כולן למתווך בנאמנות עד שתצא העסקה לפועל ויתקבל בידו המפתח לדירה.
רק ביום 3/5/18 קיבל השוכר מענה מהמשכיר ובו טענות לא ענייניות.
אם לא ביקר השוכר בדירה לאחר החתימה על החוזה כיצד יכול היה לדעת מה מצבה במועד הכניסה אליה? בהקשר זה יצוין כי גם לטענות ביחס למצב הדירה לפני הכניסה לא היה כל ביטוי בפניות השוכר למשכיר בזמן אמת, גם בהתנגדות שהגיש השוכר לבצוע השיטריות לא עלתה טענת ההפרה בשל מצב הדירה, ובכך יש לחזק את הרושם כי הטענה בדבר אי קיום תנאי החוזה על ידי המשכיר נולדה בדיעבד לצורך התביעה והצדקת מעשיו של השוכר.
בהתכתבות מיום 14/1/18 הודיע המתווך לקרן כי הדירה מוכנה וריקה, ובתשובה ענתה קרן "אני מבינה אך לצערי זה לא הסתדר..." ומציינת כי "בעל הדירה צריך להיות אנושי ולהסכים לבטל את החוזה עם פיצוי מסויים". ביחס לערבות הבהירה כי בקשת המשכיר לתיקון הערבות "לא ריאלית" ובהתכתבות נוספת ציינה כי השוכר אינו מסכים להצעה להשכיר הדירה בשכירות משנה ועומד על כך ש'יצא' מן העסקה.
...
בשל סכסוך שהתגלע בין הצדדים לא התקדם ההסכם לכדי מימוש, מפתח הדירה לא נמסר לשוכר, ובסופו של דבר לא נכנס השוכר לגור בדירה, לא עשה בה כל שימוש ואף ביטל את ההמחאות שמסר עבור דמי השכירות.
מן הטעמים לעיל יש לדחות את תביעת המשכיר לתשלום דמי שכירות בגין חודשים אפריל מאי 2018 בהם לא נעשה בדירה שימוש על ידי השוכר.
סוף דבר – בתא"מ 45221-07-18 מתקבלת התביעה בחלקה הקטן.
בתא"מ 31693-09-18 התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 הגישה היתנגדות לבצוע השיטריות וזו הועברה לבית המשפט.
לאחר שהנתבעים 2-3 הביעו עניין בדירתו של התובע, מר כהן דרש מהם להעמיד ערב לבצוע ההסכם והשניים הגיעו לחתימת הסכם השכירות מלווים בנתבעת 1, היא אמה של הנתבעת 2.
  התובע עצמו העיד בחקירתו כי הוא לא זוכר את הנתבעת 1, לא נכח במעמד חתימת ההסכם, לא ביקש ממנה ערבות כלשהיא, ואף לא טען שהחתימה היא שלה.
אשר לנתבעת 1, בעדותה נישאלה: "מי חתם על השיקים?" והשיבה: "אין לי מושג, או שהילדה או שמישהו אחר, כי אני לא שייכת לחשבון בכלל.  לא אני בטוח". ובהמשך נישאלה: "ואת לא יודעת מי חתם, החתימה שלי מי?" והשיבה: "הבנתי של הילדה, אבל אני לא יודעת כי לא נכחתי במקומה" (עמ' 7 שורות 29-32 לפרוטוקול).
מעשה יום ביומו נחתמים הסכמי שכירות אליהם מצורפים שטרי חוב או הסכמי ערבות.
...
מסקנתי היא אם כן, כי הנתבעת 1 לא חתמה על ההמחאות נושא התביעה.
     סוף דבר, משלא הוכח כי הנתבעת 1 חתמה על גבי השטר, או ערבה בדרך אחרת לקיום הסכם השכירות, הרי שדין התביעה להידחות וכך אני מורה.
התביעה נדחית אם כן ללא צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו