התנגדות לביצוע שטר חתום בערבות אוואל

עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר ע"ס של 80,000 ₪ שמסרה המשיבה 1 למבקשת ועליו חתומים המשיבים בערבות אואל, כאשר הרקע לתביעה דנן, מקורו בחוזה לבצוע עבודות אלומיניום בפרויקט בעיר פתח תקווה.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הלכה פסוקה היא, כי בשלב הדיון בשאלת הסמכות המקומית, אין לדון באופן נרחב ולגופו של עניין בטענה לגבי תוקפו של כתב הערבות (ראה רע"א (מחוזי מרכז) 23364-04-16 רזינקס ישראל בע"מ נ' סרחאן ואח' [פורסם בנבו] [24.5.2016]; רע"א (מחוזי מרכז) 8331-12-17 גלידת שטראוס בע"מ נ' אבן [פורסם בנבו] [9.1.2018]), וכי בשלב זה הבחינה מתבצעת על פי הנטען בכתב התביעה, בהנחה כי התובע יוכיח את כל מרכיביה (ראה רע"א 28/90 שירותי אשראי מסחרי (ישראל) בע"מ נ' מירון, פ"ד מד(1) 519 [1990]; רע"א (י-ם) 39263-11-10 אמנה תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' דגני [פורסם בנבו] [5.1.2011]).

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על העברת הדיון לבית משפט השלום באשקלון.

בבקשה לבצוע שטר החוב שהגיש התובע, צוין: "השטר ניתן כבטוחה להלוואה. ההלוואה עומדת בתנאי הלוואות חוץ בנקאיות". ככתוב בשטר, שטר החוב נחתם ביום 01.09.2013 על ידי עושה השטר, אבינועם בן שמואל ועל גביו חתימתו כעושה השטר, וכן כערב בערבות אואל לתשלום השטר.

עוד חתומה בערבות אואל אישתו המנוחה של הנתבע, לילי בן שמואל ז"ל. כאמור בשטר, עושה השטר קיבל את התמורה במזומן בעיר רמת גן. מועד פרעון שטר החוב הוא יום 01.06.2017.

דיון והכרעה בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משניתנה רשות להגן, התצהיר שצורף לבר"ל ישמש כתב ההגנה.

...

סוף דבר שני הצדדים לא הביאו, מלבדם, עדים מטעמם.

בנסיבות העניין, ובשים לב לכל האמור לעיל, מקבל את התביעה חלקית.

הנתבע ישלם לתובע סך של 30,000 ₪, וזאת תוך 45 יום מהיום.

על פי שטר החוב מחודש מאי 2020 המצורף לבקשה לבצוע, המבקש חתום בערבות אואל ומתחייב לשלם למשיבה סך של 760000 ₪ ביום 29.11.21 כאשר סכום השטר ותאריך השטר במקור היו רובריקות ריקות ומולאו בכתב יד ביום שהתגבש החוב, כשישנו ייפוי כוח בלתי חוזר למלא בשטר החוב את כל הפרטים החסרים לרבות מועד פירעון שטר החוב או סכומו לפי שיקול דעתה הבלעדי של המשיבה כשהשטר הוא להבטחת כל התחייבות או חובות של החברה בבעלות המבקש או המבקש או בהתאם להסדר סילוק חוב מיום 28.5.20 (יום החתימה על השטר) ולהבטחת החוב הכולל בהגדרתו בהסדר הנ"ל או בקשר עם חובות או התחייבויות או הסכם הלוואה או ניכיון שטרות למשיבה.

השטר חתום לפני עורך דין עת מצוין שהוסבר מהות ההסדר לסילוק חוב ומהות שטר החוב שמטרתו להבטיח את כלל ההתחייבויות של המפורטים בו. כן צורף נסח החברה ובו מידע בדבר תיקים נגד המבקשת בגין בקשת היתנגדות לבצוע שטר, בין היתר החל מחודש אוגוסט 2020 כשנכון לחודש נובמבר 2020 עד נובמבר 2021 דווח על חשבון מוגבל בבנק ישראל שהוארך עד חודש נובמבר 2022.

...

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

על כן, ולנוכח האמור לעיל, משרב הנסתר על הגלוי אני סבורה כי יש ליתן רשות להתגונן בשים לב לכך שמקום בו לא מתקיים דיון וההכרעה בבקשת רשות להתגונן היא על סמך הכתובים בלבד, נדרשים טעמים מיוחדים לדחות את ההתנגדות, ואולם המבקשים לא סותרים את החוב כשלעצמו ואף מציינים רק ששולמו "כספים רבים" ללא פירוט, כאשר רבים יכול גם להיות 300,000 ₪ מתוך 760,000 ₪ והם אף לא נוקטים בטענה כי שילמו את מרבית החוב.

בשטר מודפס בצדו השמאלי בסמוך לחתימת הערב: "אני ערב ערבות אואל לתשלום שטר זה ע"י עושה השטר. ערבותי זו תעמוד בתוקף עד לתום תקופת השכירות ו/ארו האופציה ו/או עד לפינוי המושכר ע"י השוכר המאוחר מביניהם". בשטר עצמו רשום שהתמורה התקבלה בתיקיו המשפטיים של המבקש, החתום על השטר ושהוא צד להסכם מתאריך 20/2/22 וכן בנוגע להתחייבויותיו לפי הסכם זה. לאחר החתימה על הסכם זה, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה נוסף בתאריך 23.5.2022 בקשר לטפול נפרד הקשור לכספי ונכסי ירושת אביו של המבקש ז"ל, וזאת לצורך תשלום שכר טירחה בגין איתור כספים ונכסים שזכאי להם המבקש מירושת אביו (להלן: "הסכם שכר הטירחה השני").

בהתאם לפסיקה, מקום שהוגשה היתנגדות לבצוע שטר, על הבקשה לדון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל נשוא הצוו מוחלות מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות, כדי להבטיח איזון ראוי בין האינטרסים של בעלי הדין ועל מנת שסעד חמור כזה הפוגע בזכות החוקתית של חופש היציאה מן הארץ לא יינתן כלאחר יד (השוו: רע"א 7815/09 אופיר יהונתן דוד נ' אקסלנס נשואה (3/11/09)).

...

בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.

המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.

התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

הנתבעת חתומה כ"עושה השטר" והנתבע חתום כערב (בערבות אואל) לתשלום השטר.

בתצהיר ההיתנגדות לבצוע השטר לא נטען כלל מה היה סכום החוב הידוע לנתבעים בכרטסת הנהלת החשבונות שלהם, וכל שנטען הוא שסוכם על הפחתת החוב ל-130,000 ₪ ובצוע 20 תשלומים בסך 6,500 ₪ כל אחד שב-8 מהם הנתבעים לא עמדו.

...

ד – סיכום מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

כן נדחית הבקשה החלופית להעמיד את התביעה על סכום של 36,217 ₪ בלבד.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 1,500 ₪.