התנגדות לביצוע שטר חוב: חתימה כפולה כעושה וערב

לפניי היתנגדות לבצוע שטר-חוב בסך 1,275,000 ₪ עליו חתמה המבקשת כערבה.

יתרה מזאת, טענת המבקשת שלפיה אין כל משמעות לעובדת היותה ערבה לשטר החוב, "הסיכון שהיא ראתה בחתימה על הערבות היה אפסי" (עמ' 4, שו' 14) טומנת בחובה סתירה מניה וביה, שכן, אם אין לכך כל משמעות, מדוע קיימים מלכתחילה הצורך וההסכמה בחתימת ערבים לשטר החוב, אם לא לשם פרעון החוב.

כידוע, פשיטא, כי אין כל מניעה שנושה יפעל במספר הליכים במקביל: "זכותו של נושה, ואין צורך להכביר על כך מילים, לפתוח במספר הליכים משפטיים המבוססים על עילות שונות בנסיון לממש את חובו, ובילבד שלא יגבה מאומה מעבר לחוב המקורי. משמחזיקה המשיבה בשתי בטוחות: האחת - בדמות משכנתא על דירה והשנייה - בדמות שטר חוב, רשאית היא לנסות את מזלה בשני האפיקים ולפתוח שני תיקי הוצאה לפועל בשתי העילות ובילבד, שכאמור, לא תיגבה מעבר לחוב נשוא ההלוואה, ולא תיגרום למבקשים הוצאות מלאכותיות ו/או כפולות". ר' סעיף 3 לפסק-הדין שניתן ב-הפ (ת"א) 1407/05 קוצר אורי נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ, מיום 25.4.06.

יוטעם, כי ממכלול הדברים התרשמתי כי המשיבה עושה כל שבאפשרותה על מנת לפרוע את החוב בדרך של מימוש הנכס או בדרך של פרעון מאת החברה עצמה בדרך של הגשת תביעת חוב בתיק הפרוק, כך שהטענות לפיהן המשיבה סיכלה או נימנעה או התרשלה, כלשון המבקשת בסיכום, מלנקוט בהליכים אחרים טרם פנתה לערבה, דינן להדחות.

...

יוטעם, כי ממכלול הדברים התרשמתי כי המשיבה עושה כל שבאפשרותה על מנת לפרוע את החוב בדרך של מימוש הנכס או בדרך של פירעון מאת החברה עצמה בדרך של הגשת תביעת חוב בתיק הפירוק, כך שהטענות לפיהן המשיבה סיכלה או נמנעה או התרשלה, כלשון המבקשת בסיכום, מלנקוט בהליכים אחרים טרם פנתה לערבה, דינן להידחות.

בשטר החוב הוסכם "... הננו פוטרים בזה את מחזיק/י שטר זה מכל חובת הצגה ו/או משלוח התראו תאו הודעות כלשהן". על יסוד מכלול האמור לעיל, לא מצאתי כי בפי המבקשת טענת הגנה הראויה לבירור ולא שוכנעתי במה תועיל לה הרשות להתגונן.

אשר על כן, ההתנגדות נדחית.

במקרה שהערב מוחתם על שטר חוב והשטר מוגש לבצוע, רשאי הוא להגיש היתנגדות לבצוע שטר ולטעון טענות באשר לאופן החתמתו או לכפיה בה היה נתון בעת חתימתו.

המדינה שהסתפקה בתשובת רשות האכיפה והגבייה הגיבה כדלקמן: אין מניעה לצרוף מי שחתם כערב במעמד הוצאת מיטלטלין, כדי למנוע הוצאתם, כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ ואולם, לא נכון לאפשר פתיחת תיק הוצל"פ נוסף בגין שטר חוב שנחתם במעמד כזה שכן הדבר מגדיל את ההוצאות ויוצר הליכים כפולים לגביית אותו חוב, ומסרבל גם את הפיקוח על כך שלא תיעשה גביית כפל.

אם בעת ביצוע הליך כאמור יסבור ב"כ הזוכה שיש נימוק מוצדק שלא להחתים על ערבות, אלא להחתים על שטר חוב נפרד והוא יבקש לפתוח תיק הוצל"פ נפרד לגביית שטר החוב לאחר שלא ימולאו התנאים שנקבעו לצורך עיכוב הליך הוצאת המעוקלים, ידון רשם ההוצל"פ בנימוק ובמקרה שיסבור שיש בו ממש יתיר את פתיחת התיק הנפרד תוך עשיית קישור בינו לבין החוב המקומי על מנת למנוע גביית כפל.

...

המבקש בתשובתו טוען כי לא נכון לחשוד בכל עו"ד שהוא מבקש לגבות כספים ולא להעבירם ללקוחו, המבקש טוען כי מקובל שתשלום שמשלם בעל חוב משולם לפקודת ב"כ הזוכה, זה מפקיד את הסכום לחשבון מיועד לכך ומעביר לזוכה את המגיע לו. לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי באופן עקרוני אין מקום לאסור באופן גורף החתמת ערב בעת ביצוע הליך של הוצאת מיטלטלין, כדי למנוע את הוצאתם.

בנדון דנן המבקש לא המציא נימוק כלשהו מדוע נקט בדרך של החתמה על שטר חוב ולא בדרך של צירוף הערבה כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ. לפיכך מהסיבות המנויות לעיל שעיקרן הליך כפול, הגדלת החוב וחשש לכפל גבייה מתוך היסח הדעת, אין מקום לאשר פתיחת תיק הוצל"פ בגיןן שטר החוב ועל המבקש לפעול בדרך של צירוף המשיבה כחייבת נוספת – ערבה - לתיק ההוצל"פ הקיים כבר נגד בעלה – החייב בתיק ההוצל"פ. לסיכום: אין מניעה להחתים ערב על ערבות לסילוק החוב או הסדרתו במסגרת הליך שננקט להוצאת מיטלטלין, על מנת למנוע את ההליך.

בנדון דנן, לא הומצא נימוק המצדיק החתמה על שטר חוב נפרד ולא על כתב ערבות, לפיכך הבר"ע נדחית ועלן המבקש לפעול בדרך של צירוף עושה השטר – המשיבה – כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ בו בוצע הליך הוצאת המיטלטלין.

לפניי תביעה שטרית, שעניינה שטר חוב ע"ס 29,000 ₪ אשר הוגש לבצוע בלישכת ההוצל"פ ביום 16 בנובמבר 2003; שטר החוב הוגש לבצוע כנגד שני חייבים; במסגרת הליך זה נדונה היתנגדותו של החייב 2, יורי מילשטין, אשר קיבל לידיו את האזהרה רק ביום 15 בדצמבר 2019, הגיש היתנגדות במועד בחודש ינואר 2020 וכפועל יוצא עוכבו הליכי ההוצל"פ. שטר החוב עניינה של המחלוקת בשטר חוב מספר 092082, ע"ס 29,000 ₪ נושא תאריך 9 במרץ 2003 (להלן: "שטר החוב"; "השטר").

- השאלה הראשונה שיש לברר- האם הנתבע חתום על שטר החוב כעושה השטר וכערב: במסגרת ההיתנגדות העלה הנתבע טענות המטילות ספק בחתימתו על שטר החוב: "לא זכור לי שחתמתי"; "נראה לי שהשטר בכלל מזויף". גם בתצהיר העדות הראשית ציין הנתבע, כי: "החתימה שלי על גבי השטר נשוא התביעה זו, דומה לחתימתי, אולם אינני זוכר שחתמתי על שטר זה, ואיני זוכר שנתתי אי פעם ערבות למר דימיטרי זליגר". דא עקא שבמהלך בירור ההליך התחוור, כי הנתבע חזר בו הלכה למעשה מטענותיו אלה והודה, כי הוא חתום על שטר החוב, הן כעושה השטר והן כערב: · בדיון מיום 19 בפברואר 2020 (דיון בבר"ל) אישר הנתבע כי הוא חתום על השטר כערב, לאמור: "ש. מציג לך את שטר החוב המקורי - זו החתימה שלך? ת. כן, זו החתימה שלי בצד שמאל של הערבות" (עמ' 2, ש' 29-30).

בעניינינו החבות הנה כפולה- הן כעושה השטר והן כערב.

...

" [ההדגשה אינה במקור] בענייננו - עסקינן בתיק הוצל"פ אשר נפתח בשנת 2003; שוכנעתי, כי הנתבע לא ידע על התיק בזמן אמת וכי הוצגו לו מצגים לפיהן התיק מתנהל רק כנגד דימטרי טרם שעזב את ישראל.

התוצאה האופרטיבית: התביעה מתקבלת בזאת.

אשר להוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד- הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 3,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בשטר החוב נרשם: " הנני אילן פטוסי ת.ז. ... מתחייב לשלם לפקודת חברת וואל דאן (המערערת – ע.ע) את הסך 500,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה". הינה כי כן, נוסח השטר, בנגוד לקביעת בית המשפט קמא, דוקא פועל לטובת המערערת, שאינה מוגבלת מכח נוסח השטר בכל תנאי לצורך גבייתו מן עושה השטר ומן הערב; למערערת עומדת חזקת התמורה ועל המתנגד, בין אם זה העושה ובין אם זה הערב, להוכיח הגנה שטרית מתאימה (סעיף 29(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש].

ודוק, על פי הפסיקה גם בתביעה על פי שטר בטחון, לאוחז בשטר זכות תביעה כנגד חותם השטר והערב מבלי שיהיה עליו להוכיח את זכותו על פי עסקת היסוד; הנטל על העושה של שטר בטחון המתנגד למימושו הוא כפול: עליו להוכיח שהשטר נימסר בכוונה להקים על פיו חבות הכפופה לתנאי, ועליו להוכיח כי התנאי לא היתקיים (סעיף 20(ב)(2) לפקודת השיטריות).

סבורני כי מקור טעותו של בית המשפט קמא נועץ בכך שהוא מיקד את הכרעתו בשאלת חבותו של המשיב מכח השיקים המחוללים של רוול שצורפו לבקשת הבצוע; ואולם שיקים אלה אין הם אלא בבחינת ראיה ככל ראיה אחרת, לדבר חבותה של רוול כלפי המערערת; חבות המהוה תנאי למימוש שטר החוב כנגד פיטוסי; שטר החוב שהוא הבסיס לעילה השטרית מושא התביעה נגד פטוסי כעושה השטר ונגד המשיב כערב לשטר.

...

סבורני כי מקור טעותו של בית המשפט קמא נועץ בכך שהוא מיקד את הכרעתו בשאלת חבותו של המשיב מכח השיקים המחוללים של רוול שצורפו לבקשת הביצוע; ואולם שיקים אלה אין הם אלא בבחינת ראיה ככל ראיה אחרת, לדבר חבותה של רוול כלפי המערערת; חבות המהווה תנאי למימוש שטר החוב כנגד פיטוסי; שטר החוב שהוא הבסיס לעילה השטרית מושא התביעה נגד פטוסי כעושה השטר ונגד המשיב כערב לשטר.

סוף דבר: הערעור מתקבל.

אני מחייב את המשיב לשלם למערערת סכום התביעה כפי שהוא מופיע בתיק ההוצאה לפועל, בצירוף הוצאות משפט בגין הליך זה בשתי הערכאות בסך של 20,000 ₪.

אלא ששני הצדדים, הן התובע והן הנתבע מסכימים, כי כוונת הצדדים המהותית הייתה לראות בנתבע כערב לקיום התחייבות אגס וגיא והדברים עולים בבירור מהראיות שהוגשו על ידם לתיק בית המשפט: ראו לעניין זה את טענות הנתבע בסעיפים 11-14 להתנגדות לבצוע שטר שהגיש בגדרה הוא מבאר, כי חתימתו הייתה צריכה להיות חתימת ערב.

לא ניתן לקבל את טענות הנתבע בדבר בטלות שטר החוב נוכח הטעייה/מצגי שוא: לטענת הנתבע הוא הוטעה ורומה לחשוב, כי הוא חותם כערב ולא כעושה השטר ומכאן שעל בית המשפט להורות, כי שטר החוב בטל.

סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), מגדיר הטעה חוזית, בזו הלשון: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, הטעה- לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". עילת הביטול נוכח הטעייה, קמה בהתקיים התנאים הבאים: א) טעות אצל אחד הצדדים שהתקשרו בחוזה ב) הטעה שהטעה אותו הצד שכנגד ג) קשר סיבתי כפול בין הטעות ובין ההיתקשרות בהסכם ובין ההטעיה לבין הטעות (ראו, גבריאלה שלו, דיני חוזים-החלק הכללי (לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 313-314 (2005)).

...

תמצית טענות הנתבע: הנתבע סבור, כי דין בקשת הביצוע להידחות.

אני ער לכאב של התובע בהקשר זה ואולם הסכם הארכה השני המקבץ מספר הלוואות ומאריך את מועד ההשבה, ללא קשירת הערב לאותו הסכם מנתק את ערבותו של הנתבע, והמשמעות היא, כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר: תוצאת האמור הינה אם כן, כי דין התביעה להידחות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מספר 533211-05-20.