לפניי בקשה לארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר על סך של 6,825,909 ₪, היתנגדות לבצוע שטר ובקשה לביטול עיקולים שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב ההליכים שם.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
המבקש הוא איש עסקים, המשיבה הנה עורכת דין, החל משנת 2019 קיבל המבקש שירותים משפטיים מן המשיבה בתחום האזרחי.
ההיתנגדות לבצוע השטר הוגשה על ידי המבקש בתאריך 1/12/22, ובמסגרתה מעלה המבקש שלל טענות בעיניין המסירה, בעיניין תוקף השטר, בעיניין הסכמי שכר הטירחה שנחתמו עם המשיבה, כמו כן מועלית טענת קזוז, טענה של זיוף הסכמי שכר הטירחה וטענות בעיניין גובה החוב הנטען.
...
בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.
המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.
התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.
ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).
