התנגדות לביצוע שטר והארכת מועד בשל צו עיכוב הליכים

חשוב לציין כי במסגרת הליכי ההוצל"פ שילם המבקש את מלוא חובו למשיבה וזאת כתוצאה מצו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגדו ומנע ממנו לצאת מהארץ עת הגיע לחגוג את בר המצווה של בנו.

ככאלה, הטעם המיוחד הנידרש לצורך הארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר הנו קל שכן ככל שלא ייעתר ביהמ"ש לבקשה, תחסם זכותו של המבקש לגישה לערכאות מטעם פרוצדוראלי גרידא.

לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד.

עם זאת, מקום בו המדובר בהתנגדות שלא הוגשה במועדה, נראה כי כף המאזניים נוטה לחובתו של המתנגד ולא ניתן יהיה להסתפק בטענת הגנה ערטילאית כדי לקבוע כי יש לקבל בקשה להארכת מועד מטעמי ההיתנגדות עצמה.

...

סיכומם של דברים- הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות נדחית.

המבקשת הגישה ללישכת ההוצאה לפועל בעכו היתנגדות לבצוע שטר יחד עם בקשה להארכת מועד וזאת מטעמי זהירות בלבד מאחר וכפרה באזהרת ההוצאה לפועל וטענה כי מעולם לא קיבלה אזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

אשר למעמדו של צו עיקול שהוטל במסגרת תיק ההוצאה לפועל לפני המצאת אזהרת ההוצאה לפועל, עמדנו על הסוגייה והשיקולים הרלווטניים שגם פורטו לעיל, במאמר "מעמדו של צו עיקול בהוצאה לפועל לאחר הגשת היתנגדות לבצוע שטר או תביעה על סכום קצוב והעברת העניין לדיון בבית המשפט המוסמך" (מ' שביט ור' נאסר) (פורסם במאגרים, 2018).

...

סבורני, כי שיקולי וודאות והחשש מפני נקיטת הליכים ללא ביצוע מסירה כדין, אמורים להוביל לאימוץ גישה דווקנית יותר אשר מצמצמת את הפגיעה בחייבים.

לאחר בחינה, עיון בבקשה ובנספחיה והמסמכים שהוגשו לתיק ואיזון בין טענות המבקשת והכחשתה לחוב הנטען אל מול טענות המשיב למרמה מצד המבשת וחברתה וכן בשים לב למאזן הנוחות, אני מחליט לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשת ולבטל את העיקול שהוטל על חשבונה בבנק הפועלים כפוף להפקדת ערובה כספית בסך 8,000 ₪ בקופת בית המשפט.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

במועד הגשת הבקשה ניתנה החלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל, מיכל שכנר, בה נקבע כך: "הואיל והוגשה היתנגדות, אך לא היתקיימו התנאים לעיכוב ביצוע ההליכים, הנני מחליטה להעביר את ה"עניין" לבית משפט השלום בפתח תקוה, אשר ידון בכל בקשות המתנגד, הכל ללא צו עיכוב הליכים".

גם בטענה המקדמית הנוספת למחיקתה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, לא מצאתי ממש; כפי שציינה התובעת בצדק גם בעיניין זה, מקום בו הוגשה ההיתנגדות לבצוע שטר (יחד עם הבקשה להארכת מועד), סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע מפורשות כי עם הגשת היתנגדות "יעכב רשם ההוצאה לפועל את הבצוע ויעביר את הענין לבית המשפט". משכך, צודקת התובעת כי לנוכח הוראה זו אין לרשמת ההוצאה לפועל כל "יכולת תימרון" בעיניין ההחלטה לאי עיכוב ההליכים של רשמת ההוצאה לפועל ועל כן לא ברור מהו ההליך במסגרתו יכלה התובעת להביא לידי ביטוי את השגתה.

לא נעלמה מעיני טענות הנתבעת והפניותיה לפסקי דין (ובין היתר לאלה שנכללו בסעיף ג' להודעה שהגישה לתיק ביום 8/4/21 ושצורפה בשנית לסיכומיה) בהם נפסק פיצוי בשיעור אלפי ש"ח בודדים בלבד במקרים של הטלת עיקול בשל תקלה, אולם מלבד זאת שכבר הובהר בפסיקה שאין מקום לאמץ 'שיטת תעריפים' בפסיקת פיצוי בגין לשון הרע (רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף [פורסם במאגרים] (14/8/01), הנני סבורה שבמקרה דנן פיצוי סמלי יחטיא את אחת מהמטרות התרופתיות של החוק – תיקון הנזק שניגרם לשם הטוב של התובעת ובשים לב למספר העיקולים.

...

ייאמר מיד כי דין ניסיון זה להידחות.

הנה כי כן, משעה שהתובעת במסגרת ההליך דנן אינה מבקשת לבסס את עילת תביעתה על ההחלטה של הרשמת מיום 23/2/17 כי אם על השגיאה בפעולת ההקלדה שקדמה לאותה החלטה, דין הטענה של הנתבעת להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת פיצוי בסך 70,000 ₪.

על גבי ההודעה נרשם "דחוף בשל צו עיכוב יציאה מהארץ", וכן "נא לעדכן את הייצוג בהקדם על מנת שנוכל לצפות". על אף האמור, הנתבע לא הגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, היתנגדות לבצוע השיטריות ו/או בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות כאמור, עד ליום 26.8.21.

התובעת הפניתה בהתנגדותה למספר פסקי דין בהם נקבע ש"כאשר הוכח כי בעל דין ידע על ההחלטה של בית משפט, לא יוכל להסתתר מאחורי טענת העדר המצאה" (בר"מ 1299/02 תפנית אורטופדיה בע"מ נ' קופת חולים לאומית, נו(4) 769 (2002)), כי "ניתן לראות את כלל ה'ידיעה' כחריג לכלל ה'המצאה' " (רע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן, נט(2) 440(2004) ) וכי "כלל ההמצאה עשוי במצבים חריגים לסגת מפני 'חריג הידיעה'." (רע"א 6648/20 עמוס גבעון נ' עמוס ון-אמדן (נבו 21.12.2020)) אלא שפסיקה זו אליה מפנה התובעת אינה עוסקת בהמצאת אזהרה בהליך לבצוע שטר במסגרת ההוצאה לפועל.

...

לסיכום סוף דבר, גרסתו המתגלגלת של הנתבע אינה מצביעה על הגנה, ולו קלושה מפני התביעה השטרית.

5129371על כן ההתנגדות נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ההתנגדות בסך 10,000 ₪.

הנתבע הגיש בתגובה לכך היתנגדות לביצועו, ועימה בקשה להארכת המועד לבקשתה (מאחר וזו הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק).

הבקשה וההתנגדות הועברו לבית משפט זה. ביום 15.3.20 הוריתי על עיכוב הליכי ההוצל"פ, בכפוף להפקדת סך של 1,100 ₪ לקופת בית המשפט.

השתלשלות דיונית והנפקות שבצידה הצדדים הגישו בקשה מוסכמת למתן פסיקתא "בניסיון לייעל את ההליך ולחסוך בהוצאות" המורה למשטרת ישראל למסור חומרים הנוגעים לתלונה שהגיש הנתבע בנוגע לגניבת השיקים (פירוט החקירה והתלונה המלאה אותה הגיש נגד מור), וכן צו המופנה כלפי חברת "פרטנר" להעברת התכתבויות בין הנתבע למור, בטלפון ע"ש הנתבע ובין הטלפון ע"ש מור.

איני סבורה כטענת הנתבע כי התובעת פעלה בחוסר תום לב. התובעת לא חייבת לתבוע את סבח חלף תביעת הנתבע עת בידיה שטר שדי בהגשתו לבצוע להוצאה לפועל להבדיל מהליך של תביעה אזרחית כנגד סבח משלא הוא רשום על השטר, או אז גם הנטלים מתהפכים בעוד בתביעה חוזית הנטל מוטל עליה ואילו בתביעה שטרית כמי שאוחזת בשטר הנטל הוא על הנתבע.

...

על כן, ולנוכח האמור, בשים לב לכל קונסטלציה אפשרית שנבחנה לעומק, עת הנטל הוא על הנתבע, הרי שגם אם כפות המאזניים היו מאוינות (50%-50%), אין מנוס אלא לקבל את התביעה.

אי לזאת, הנתבע ישלם לתובעת סך של 8969.58 ₪ כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום המצאת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 4800 ₪ שכ"ט עו"ד וכן 1200 ₪ הוצאות משפט.