התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי לאחר הגשת התנגדות

לאחר עבודות נוספות שביצע התובע עבור הנתבע התחשבנו הצדדים פעם נוספת ביום 25.6.2015, והנתבע מסר לתובע שיקים בסכום כולל של 54,630 ₪.

שיקים אלה חוללו מסיבת "אין כסוי מספיק" ו"חשבון מוגבל".

ביום 19.5.19 הגיש הנתבע היתנגדות לבצוע השיקים, שהועברה לדיון בבית המשפט השלום בתל אביב בתיק תא"מ 51295-05-19.

ביום 19.5.19 אף פתח התובע תיק הוצאה לפועל נגד הנתבע, לבצוע השיקים שלא כובדו.

...

סוף דבר, אני מקבל את התביעה במלואה ובהתאם לעתירות שבה.

הנתבע ישלם לתובע את הסך של 47,680 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (27.5.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את אגרות בית המשפט ששולמו בסך 1,208 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

מבוא לפני מספר תביעות, אשר אוחדו בשל זהות השאלה שבמחלוקת, ובמסגרתן טוענות החברות התובעות, העוסקות בין היתר בנכיון המחאות, כי קיבלו לידיהן המחאות המשוכות על חשבון של מר שמחה בנצלוביץ' בבנק פאג"י, ולאחר שנתנו תמורה עבור ההמחאות, והציגו אותן לפירעון, הרי שחלק מן ההמחאות לא כובדו על-ידי בנק פאג"י בטענה להעדר כסוי מספיק בחשבון.

ביום 14.4.2020 ניתנה על-ידי רשות להיתנגד לבקשת הבצוע שהוגשה על-ידי חב' י.ס נחמן יזמות בע"מ (ת"ט 43279-06-19), וזאת לאחר שביום 28.11.2019 שמעתי את עדות הנתבע, ולאור ההלכה הפסוקה, ולפיה די בהגנה בדוחק כדי להצדיק מתן רשות להיתנגד.

במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע, בדיון בהתנגדות שלו לבקשת הבצוע של חב' י.ס נחמן יזמות בע"מ (ת"ט 43279-06-19), עומת הנתבע עם העובדה שמחשבון הבנק ניפרעו המחאות שנמסרו לחב' י.ס נחמן יזמות בע"מ. אף שכאמור לעיל, בעת הזו היו בידי הנתבע מלוא דפי הבנק, הרי שהוא התמם תחילה, וטען שאין רישום ולפיו ישנן המחאות ניפרעו (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 23 - 24), ומיד בסמוך לאחר מכן נולדה גרסה חדשה, ולפיה ייתכן שהיו אלה מר קוזלובסקי או מר גליק שעשו שימוש שלא כדין בחשבון הבנק שלו (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 23 - 34): "איפה רשום שנפרע ? רשום פה רשימת שיקים, לא רשום שהם ניפרעו. רשום שזה נפרע באזשהו מקום בוא נלך לבנק פאג"י נוציא תדפיס של כל העו"ש ונראה אם עברו שיק או לא ואם עבר למה עבר, אולי מר קוזלובסקי הכניס לשם כסף. מה אתה אומר על כזה עוקץ ? אני לא יודע מה היה שם בחשבון. זה א'. הסברתי שוב לכבוד השופט אני בחשבן הזה לא התעסקתי, החשבון הזה הוא 6,500 ₪ להחזיר הלוואות, יכול להיות זה שהנגב גנב שיקים ושיחק לי שחבושן יש פה עבירה כפולה ומכופלת, עכשיו אני מבין מה קרה פה, הוא רצה להפיל אותי, אז איך מפילים אדם, יש לנו ראיה, יש פה שיקים נגיד של 600,000 ₪ בוא נעביר לו, קוזלובסקי יעשה לו העברה של 50,000 ₪ ואחרי זה מה הוא יגיד לכבוד השופט הינה תראה היק עבר איך זה עבר ולזה לא עבר, סימן שזה גנב, אבל יכול להסתכל אם זה עבר למה זה עבר אולי מישהו עשה לשם העברה של הכסף כדי שהשיק יעבור ? בית הדין ביקש ממני את התדפיס ורואים בדיוק מי עשה הפקדה. זה מה שהוא הסביר בבית הדין שהייתה לו פשלה." בחקירתו הנגדית נידרש הנתבע להסביר, כיצד גירסתו ולפיה החשבון שימש אותו אך ורק לצורך הלוואה שנטל, וכי הפקדות שביצע כיסו אך ורק את התשלום החודשי בסך של 6,500 ₪ (ראו בעדותו הראשית בעמ' 30 לפרוט' ש' 6 - 18) מסתדרת עם העובדה שבוצעו לחשבון הפקדות בסכומים גדולים, על מנת לכסות את סכומי ההמחאות שנפרעו.

...

לחב' ג.ר.ו.י יזמות והשקעות בע"מ ישלם הנתבע סך כולל של 5,500 ₪.

לחב' סנטרל (ש.א) מימון ופיננסים בע"מ ישלם הנתבע סך כולל של 5,500 ₪.

אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל, בכל התיקים שבהם נפתחו על-ידי התובעות הליכי ביצוע בגין ההמחאות נשוא בקשות ההתנגדות שהוגשו.

הבקשות להארכות מועד להגשת ההתנגדויות בשני התיקים הוגשו לאחר שהמשא ומתן האמור לא צלח, ואף אחר שביום 5.11.20 מונה ב"כ התובעת ככונס נכסים על זכויותיו של הנתבע בדירה שבבעלות הנתבע וביום 7.12.20 הוגשה על ידי כונס הנכסים תביעה לפירוק שתוף בדירה האמורה.

האיחור בהגשת ההתנגדויות תורץ במסגרת אותה "בקשה דחופה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר" שהוגשה בשני התיקים, בכך ש"במשך תקופה ארוכה ניהל המבקש באמצעות ב"כ הקודם מו"מ עם המשיבה על מנת לאפשר לחייבת 1 לשוב לעבוד ולהסדיר את החוב, אך ההליכים לא צלחו" ובכך ש"נוסף על האמור בתוך אותה תקופה אושפז אביו של המבקש כתוצאה ממקרה תקיפה חמור ושכב בבית החולים ובשיקום תקופה ארוכה כאשר המבקש סועד אותו", כל זאת ללא פירוט מספק, לרבות של תאריכים.

כאמור לעיל אין בפני תצהיר היתנגדות כדין, וכנגד הטענה כי כתב הערבות עליו חתם הנתבע כיסה רק מקרה בו יחוללו השיקים עקב אי כסוי מספיק או ביטולם, אך לא כיסה את המקרה בו יחוללו השיקים מחמת היות חשבון החברה מוגבל, עומד מכתב בנק מזרחי טפחות מיום 15.1.19 המבהיר כי במועד הצגת השיקים לא הייתה בחשבון יתרה מספקת לכיבודם, ושעל יסודו ניתנה החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל לצרוף הנתבע כחייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל.

...

לא מן המותר להטעים כבר כאן כי בדיון שנערך כבר ביום 1.6.20 בפני כב' רשם הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 519510-07-18 ובו כבר יוצג הנתבע בידי עו"ד נמסר על ידי בא כוחו כי "נוהל משא ומתן שלא הבשיל ואני סבור שהתנאים השתנו מבחינת החייב ואנחנו יכולים להגיע להסכמה או פריסה מתאימה", הצדדים קיבלו את המלצת רשם ההוצאה לפועל במהלך אותו דיון לנהל משא ומתן ב-30 יום שלאחר מועד הדיון "על מנת לבחון אפשרות לסילוק החוב", ובהחלטת כב' הרשם בתום אותו דיון נקבע כי "ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות רשאי ב"כ הזוכה להגיש בקשה למינוי כונס נכסים" [ראו פרוטוקול הדיון, נספח ו' לבקשת התובעת מיום 31.1.21].

הלכה למעשה לא הונח אפוא בפני בית המשפט תצהיר כדין לתמיכה הן בבקשה להארכת מועד והן בהתנגדות [לחשיבותו המכרעת של תצהיר ההתנגדות ראו ע"א 120-64 שבת נ' לוי פ"ד יט (2) 253 (1964), בר"ע 36/66 נתן גרינברג נ' דוד ו-ישעיהו אלון, פ"ד כ(3) 3 (1966), ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית, פ"ד מ"ב (1) 721 (1988)] חקירתו הנגדית של הנתבע במהלך הדיון לא העלתה ארוכה לתחלואי הבקשות להארכות מועד שכן תחילה שינה טעמו ביחס לעילת אי הגשת ההתנגדויות במועד וגרס כך : "הסיבה לכך, כל מה שהיה לי בהתחלה שקרסתי, לא הייתי מסוגל נפשי לעמוד בזה, הייתי במקום מאוד גבוה בשוק וקרסתי לתחתית. כשהגיעו המכתבים גרתי בירושלים בכניסה פרטית. והחנות לא פעלה כמו שצריך בגלל כל הקריסה ואני אישית חתמתי אולי פעמיים חתימה אישית, אבל הגיעו לחנות הבן שלי אולי חתם והגיעו הרבה מכתבים", אזי ערבב לכדי עיסה תפלה בין הנטען בסעיף 21 ל"תצהיר" לגבי משא ומתן בינו לבין מר אלי פרוש שעל פי אותו "תצהיר" התרחש עוד קודם למסירת האזהרה לנתבע, ובין אותה טענת משא ומתן המוזכרת בסעיף 5 לעיל שעניינה משא ומתן בין עורכי הדין לאחר מסירת האזהרה, ולבסוף, שעה שעומת עם כך שאף בהתאם לסיכום האשפוז של אביו שצורף לבקשותיו, המדובר בתקופת אשפוז שהתמשכה כחודש ומקצתו וארעה בחלוף כשנה וחצי ממועד מסירת האזהרה בתיק הראשון, וכארבעה חודשים ממועד מסירת האזהרה בתיק השני, לא נותרו לפליטה בפיו של הנתבע אלא שברי דברים אלה: "לא קיבלתי הרבה מכתבים, חתמתי אולי על שני מכתבים. למיטב ידיעתי מה שהגיע עם מעטפה זה לעו"ד הראשון והוא סירוב לערבות האישית הזאת. אחרי זה אתה באת למשרד לקחת את זה משם. אני קיבלתי הודעה בדואר, לא בדואר רשום". על זאת ייאמר לאלתר – כל נתיבות המשפט והצדק מובילים לדחיית הבקשות להארכות מועד ולדחיית ההתנגדויות.

התוצאה - אני מורה על דחיית ההתנגדויות ועל שפעול הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיקי ההוצאה לפועל שמספרם 519510-07-18 , 518601-12-19.

תחת קוד 75 מופיעה "פעולה אסורה עפ"י דין" ואלה הן נסיבות השמוש המצויינות שם: שימוש בסיבה זו ייעשה במקרים בהם קיים איסור לפרוע או להציג את השיק על פי דין, ובכלל זאת במקרה שבו המושך אינו עומד בהוראות FACTA, או במקרה שבו פנקס השיקים הודפס ללא קבלת אישור מהבנק כנדרש בסעיף 11ב לחוק שיקים ללא כסוי.

ביום 27.3.2022 השיקים הוגשו על ידי המשיבה לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים בתיק 528605-03-22.

המסמך בכתב יד שנעשה על ידי ג'מיל תופאחה לגבי ליקויים בעבודתה של התובעת נעשה ביום 31.5.2022 - שלושה ימים טרם הגשת ההיתנגדות, חודשיים לאחר הוצאת חשבון העסקה.

...

הקבלן שנכנס להשלמת העבודות, ג'מיל תופאחה, ראה גם שמדובר בעבודה רשלנית, מסר מכתב בכתב יד המציין ליקויים, ובסופו של דבר השלים את העבודה תמורת 78,000 ₪.

הבנק סרב לכבד את השיק, וזאת מהנימוקים: אין כסוי מספיק וכן כי "חתימת המושך אינה תקינה". הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע שטר וציין כי הוא אינו חתום על השיק נשוא ההליך.

כן ציין כי ידע על השיק רק לאחר שחזר ללא כסוי.

...

ראה ע"א 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (פורסם 21.01.2009) (להלן "הלכת בס"), שם נקבע כי "מעת שקיימת מחלוקת בין הצדדים, מהי ההלוואה שבגינם ניתנה ההלוואה, מי היה נותן ההלוואה ומה היו תנאיה - על התובע למלא את כל הנדרש לפי סעיף 8 לחוק. בכל מקרה עליו להציג את חוזה ההלוואה על מנת להציב את אותה תשתית עובדתית ראשונית הנדרשת ממנו לפי סעיף 8 לחוק. תשתית זאת חייבת להיות בהתאם לסעיף 2 לחוק, אשר הינה הוראה מהותית...". "די בכך שלא קיים בענייננו, כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק. משלא עמד המשיב בנדרש, דין תביעתו השטרית להדחות ומעת שלא הוכחה ההלוואה גם אין מקום להורות על השבה". תשלומים על פי הסכם ההלוואה למעלה מהדרוש יצוין, כי בפני בית המשפט אין כל ראיה שהנתבע הוא אשר ביצע את התשלומים ו/או נטל חלק פעיל בתשלומי החזר ההלוואה.

דוחה טענות התובע לעניין זה. סוף דבר מורה על דחיית התובענה.

התובע ישלם לנתבע שכ"ט בסך 8,000 ₪(כולל) תוך 30 יום.