התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל בשל פגם מהותי

ביום 04.07.2004 ב"כ הערייה, עו"ד אבי נימצוביץ, מונה לתפקיד כונס נכסים בתיק ההוצאה לפועל לצורך ביצוע פסק-הדין (להלן: "הכונס").

בנוסף, הוגשו התנגדויות רבות, ולרבות בקשת רשות ערעור ומעולם לא טען שם כי חש מאוים.

ודוק, הן בפני רשם ההוצאה לפועל, ביום 10.10.16, ארבעה חודשים לאחר פסק הדין, טען שהגיע להסכמות מפאת היות אמו קשישה ומפאת כי בידו הקלטה בה הובטח לו שאין מס שבח, לא היה אזכור לכך שחש מאוים.

ובע"א 151/87 ש.ארצי, חברה להשקעות בע"מ נ' אורי רחמני, פ"ד מג(3) 489, 499 נאמר לעניין זה כך: "שני הנדבכים הללו, המרכזים את פסק הדין שבהסכמה, הם המכתיבים לו, לבעל הדין, את דרכי הפעולה לשינוי הפסק - הפן ההסכמי הוא המקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (כגון - טעות, הטעה, אי-חוקיות, הפרה, או שינוי מהותי בנסיבות);

והדברים נסמכים, בין השאר, על פסק הדין המנחה שיצא מלפני ביתמשפט זה בד"נ 22/73 [7], בעמ' 103, שם מבהיר השופט אשר:"...כל עוד לא בוטל פסק-דין בהסכמה בדרך הנ"ל (הנו ביטול פסק הדין מחמת פגם בהסכם שביסודו - ד' ל') הרי הוא פסק-דין לכל ענין והכללים החלים על פסקי-דין בדרך כלל חלים גם עליו"." (ראו גם בע"מ 2514/07 רמי (רחמים) הר-לב (בן-לולו) נ' חיים בן-לולו).

...

הלו הלו, שנייה אחת, אפשר עוד ציפי: אני לא יכולה מוטי: אני אומר, אני מבקש, לפני שאני מקבל החלטה, ציפי: אין לבקש, ככה זה מוטי: אני רוצה לבקר, אני רוצה ציפי: כרגע התשובה היא שלילית, מוטי.

סבורני כי הן "מחילה" זו על שיעור ארי מהחוב, מגלם קניית "סיכוי סיכון", אגב ויתורים הדדיים.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כל המקובץ לעיל, לא השתכנעתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין, בענייננו.

המערער הגיש בקשה ל"היתנגדות לבצוע פסק דין" או "היתנגדות לבצוע שטרות" או טענת "פרעתי". יש להצטער על כך כי המערער לא בחן בקפידה את כתבי טענותיו וההליכים בהם הוא נוקט וטען כי שגתה הרשמת הנכבדה עת קבעה כי "אין הליך כזה שמתאים לתיק שניפתח לבצוע פסק דין". בלשונה העדינה עד מאד, מציינת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה כי אין בדין הליך שכזה "היתנגדות לבצוע פסק דין" ואף אין אפשרות לנקוט בהליך של "היתנגדות לבצוע שטרות" , מקום בו מדובר בתיק הוצאה לפועל אשר ניפתח לצורך ביצועו של פסק דין.

אף בכך לא נפלה כל שגגה בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה שכן הפרת חובה לפעול בהתאם לכללי הצדק הטבעי, החובה לפעול בסבירות בהיותה רשות מנהלית וטענות כי נפלו פגמים מהותיים בהליכים כנגד המערער כמו גם טענות לעושק, כפיה, לשון הרע ועוד, אין מקום להעלותן בפני רשם ההוצאה לפועל שאיננו ערכאה מבררת כי אם ערכאה מבצעת.

...

אין בידי לקבל טענתו זו של המערער והצדק, אף הפעם עם רשמת ההוצאה לפועל, אשר שבה והבהירה כי תפקידה הוא יישום פסקי דין וביצועם.

משכך יש לדחות את הערעור.

סוף דבר, הערעור נדחה.

בהמשך ניפתח נגדו תיק הוצאה לפועל לצורך ביצוע פסק הדין, במסגרתו נקבע מועד לפינוי ביום 3.6.20.

מוסיפה וטוענת המשיבה, כי מבחינה מהותית אין למבקש הגנה כנגד התביעה.

עם זאת, ככל שאכן הוסדרו זכויות הבעלות בחלקה, יתכן שהוסרה היתנגדות הוועדה המקומית לבניה, ואף אם הבניה נעשתה ללא היתר וללא הסכמת יתר השותפים, נראה כי צו הריסה הנו סעד דראסטי מדי, אם ניתן להגיע להבנה בדבר פירוק השתוף בחלקה.

מאחר שלא הוכח פגם במסירה, ובעת מתן פסק הדין, ניתן כדין, אני מחייבת את המבקש בהוצאות בסכום של 2,000 ₪.

...

נפסק כי כאשר נדרש בעל דין להגיש בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך והוא לא עושה זאת אלא נוקט בהליך ללא כל הגשת בקשה להארכת מועד, אין לאפשר לו לנקוט את ההליך, וזאת אך בשל מחדלו שבאי-הגשת בקשה להארכת מועד (רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ (28.4.08)).

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן בתאריך 4.9.16.

לפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 14.12.16, בהיעדר הגנה כנגד המבקשים בתביעה כספית בסך 223,515.30 ₪ בגין חוב לרשות המקומית המשיבה שעיקרו חיובי ארנונה ומים.

הבקשה לוקה איפוא בפגם פרוצידוראלי מהותי.

בבחינת למעלה מן הצורך, יצוין כי עיון בנספחים שצורפו לתשובת המשיבה מעלה כי ביום 12.2.18 הגישה המבקשת בקשה בתיק ההוצאה לפועל שניפתח לבצוע פסק-הדין דכאן שמספרו 5135990117, בכתב ידה, לפטור אותה מתשלום החוב בטענה של חסרון כיס.

מכאן, שלא נחה דעתי שקיים נימוק, ממילא לא נימוק שיש בו טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההיתנגדות, הנידרש לצורך היעתרות לבקשת הארכה.

...

במצב דברים זה, וחרף כל האמור לעיל, יש להורות על ביטול פסק-הדין, על מנת שתוכרע טענת ההתיישנות אשר אין בסמכותי כרשמת להכריע בה בשלב זה של ההליך ומאליו ברור שלצורך כך, יש גם להאריך את המועד בהתאמה.

על יסוד מכלול האמור לעיל, סיכומו של דבר כדלקמן: לבקשת המבקשת לא ניתן להידרש בהעדר בקשה להארכת המועד.

מאליו ברור שלצורך כך לא יהיה מנוס, חרף כל האמור לעיל, במתן ארכה.

ביום 6.8.2017 התיר בית משפט השלום בראשון לציון למישטרה להפקיד את ההמחאות בחשבון הבנק של יחידת החילוט שעל יד האפוטרופוס הכללי, ובמידת הצורך למלא בהמחאות פרטים חסרים לצורך זה. כדי לשמור על ערכן של ההמחאות אף הונחתה יחידת החילוט לפתוח ולנהל תיק הוצאה לפועל בגין המחאה שתחולל ולא תכובד בידי הבנק, מכל סיבה שהיא.

ריביות פיגורים לבסוף טוען הנתבע כי אף אם תדחינה טענות ההגנה מטעמו, "אין לחייבו בריביות חריגות בהוצאה לפועל ולכל היותר יש לחייבו בקרן החוב בלבד, שכן הליכי ההוצאה לפועל עוכבו בהחלטת בית המשפט מיום 28.7.2019". הנתבע מפנה לעש"א (ת"א) 12-09 אלברט אוחיון ואח' נ' חממי עזרא: "הלכה היא כי דחיית מועד הוצאת פסק הדין אל הפועל דוחה גם את מועד הוספת הפרישי ההצמדה והריבית על החוב, לאותו מועד נדחה. בתקופת עיכוב הבצוע לא מתקיימת התכלית לעודד ולתמרץ את החייב לשלם את החוב הפסוק, ומכאן שאין טעם והגיון בחיובו בריבית פיגורים על תשלום, שבהתאם להחלטה שיפוטית, לא היה עליו לשלם בתקופה זו". דיון והכרעה לאחר העיון בטענות הצדדים, קובע בית המשפט כי דין ההיתנגדות להדחות ואלו הטעמים: אי עמידה בהגדרת "שטר" מצאתי לדחות את טענת הנתבע כי מאחר שההמחאות הגיעו לידי התובעת ללא שם הנפרע עליהן הן אינן בגדר "שטר", וממילא אין כאן אחיזה כשורה וחזקת תמורה.

סעיף 19(א) מתייחס ישירות לשיקים שנתנו עם שם נפרע על החלק מראש (מכונים בד"כ "שיקים פתוחים") "היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו." סעיף 6(ב) פוטר למעשה (על דרך השלילה) שטר בר פרעון למוכ"ז מציון שם הנפרע : "שטר שאיננו בר-פירעון למוֹכּ"ז צריך שהנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת." מסעיפים אלה נובע בבירור כי המנהג הפשוט והברור של מתן שיקים עם שם נפרע "על החלק" מעוגן היטב בפקודת השיטריות ואינו שולל את הזהות השטרית של המסמך.

כך, לדוגמה, אומר בית המשפט העליון בדנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קורפ (פורסם בנבו,11.09.2017), פיסקאות 12-11: לשם קידום תכליתו של השטר כאמצעי תשלום מהיר ויעיל בחיי המסחר, קבעה פקודת השיטריות לצד תכונת העבירוּת (transferability) המאפיינת את השטר גם "תקנת שוק" שטרית המקנה ל"אוחז כשורה", כמשמעותו של מונח זה בסעיף 28(א)(2) לפקודה, זכויות בשטר הנקיות מפגמים ומכל זכות אחרת של צדדים שקדמו לו [.

...

הבטחת זכות הגישה לערכאות – לעניין זה מצא בית המשפט כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע נתבעים היוזמים התנגדות לביצוע שטר מלהיזקק לערכאות שיפוטיות.

בעניין זה מצא בית המשפט כי אין לחרוג מן התעריף המינימלי המומלץ.

באיזון בין השיקולים נקבע כי הנתבע ישלם לתובעת הוצאותיה בסך 17,988 ₪, (בסכום זה – לא חושב מע"מ) 115,463) ] * 0.1) + ( [276,510 – 115,463] * 0.04 ) ] = 17,988 הסכום ישולם בתוך 90 יום ולאחר מכן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום התשלום בפועל.